בסקירה הקודמת כתבתי על ההבדלים העיקריים בין השקעה אקטיבית ופאסיבית, ואף הצעתי ליישם מודל השקעה שנקרא "ניהול פאסיבי סלקטיבי" המאפשר להנות משני העולמות. בסיום הסקירה הזכרתי את המונח "ריבאלנס" (באנגלית: Rebalance) ועליו נרחיב כעת. אם כן מונח זה מתייחס לאיזון מחדש של התיק מידי תקופה קבועה, בדר"כ רבעון או שנה קלנדארית. למה בעצם התכוון המשורר?
מניסיוני כמנהל השקעות במשך למעלה משני עשורים, שמתי לב לתופעה מרתקת: במרבית המקרים הציבור הרחב מגדיל חשיפה למניות בזמנים של עליות בבורסה ואופוריה בשווקים, ומקטין חשיפה למניות בזמנים של משבר מתמשך. אל תרגישו רע אם זה קרה גם לכם מאחר וקשה מאוד להתחמק מכך. אפילו וועדת ההשקעות המכובדת של אוניברסיטת תל אביב חיסלה את תיק ההשקעות שלה בשיא המשבר של 2008, והפסידה את התאוששות מרשימה שהגיע חודשים ספורים אחר כך.
גם בימי הקורונה הייתה כמובן פאניקה בשווקים שלוותה במכירות עצומות של הציבור במניות ובאגרות חוב קונצרניות, ואפילו בשנה האחרונה ראינו נהירה של הציבור שהעביר עשרות מיליארדי שקלים לקרנות כספיות על חשבון האפיק המנייתי ככל הנראה לאור החשש מעליית הריבית ואי הוודאות הפוליטית במדינה.
מהצד השני, בתקופות של אופוריה יש כניסה מאסיבית של משקיעים לשוק ההון. אציין כדוגמא את גל ההנפקות של 2021 שכלל לא פחות מ-100 חברות חדשות שנכנסו לבורסה שלנו, אשר מניותיהן נרכשו בהתלהבות רבה על ידי המשקיעים הפרטיים והמוסדיים כאחד. לתופעה זו, של קנייה במאניה ומכירה בדיפרסיה, יש מגוון גורמים פסיכולוגיים ונכתבו על כך ספרים שלמים במדעי ההתנהגותית.
אך בסקירה זו לא נלמד את התיאוריות האקדמיות אלא נתמקד בתרגיל פשוט, אשר יאפשר לנו לפעול בצורה שכלתנית בניהול התיק בניגוד למרבית האנשים שמשלבים הרבה רגש בהשקעות. זה, אם כן, המקום להסביר על המונח ריבאלנס. מונח זה מתייחס לאיזון מחדש של תיק ההשקעות, כאשר איזון זה נעשה באופן אוטומטי ללא שיקול דעת במועדים קבועים מראש (בדר"כ סוף שנה).
האיזון מאפשר לנו לפעול כנגד העדר ודווקא להגדיל חשיפה למניות בזמנים של משבר כשהמחירים נמוכים, ולהקטין חשיפה למניות כשהחגיגה בעיצומה. לצורך הדוגמה, נדמיין תיק השקעות מאוזן המכיל 50% השקעות בקרן כספית שתייצג את החלק הסולידי בתיק, ו-50% חשיפה לקרן מנייתית שתייצג את החלק הספקולטיבי.
אם כן, אנו ב 1.1.2024 עם תיק מאוזן שלצורך הדוגמה נותר ללא שינוי במשך שנה שלמה. נבחן כעת שני תרחישים אפשריים שיבהירו לנו היטב את החשיבות של השימוש בכלי הריבאלנס. בתרחיש הראשון שוק המניות קורס ב-50%, כך שאנו מקבלים בסוף השנה את המבנה הבא של התיק: קרן כספית 75% (נתעלם מ-5% ריבית שהיא אמורה לצבור במהלך התקופה כדי לא לסבך את הדוגמה), וקרן מנייתית 25%.
נדגיש כי לא רכשנו קרן כספית במהלך התקופה אלא חלקה גדל בשל הירידה בשווי החלק המנייתי. במצב שכזה בדר"כ הציבור הרחב מוכר גם את עשרים וחמישה האחוזים שנותרו בחלק המנייתי ובוחר לשבת על הגדר עד יעבור זעם. זו לדעתי טעות קשה ביותר, שבעצם לא מאפשרת לתיק להתאושש עם העליות העתידיות בשווקים. לפי שיטת הריבאלנס אנו צריכים למכור 25% מהחלק הסולידי על מנת להחזירו לרמת ה 50% כפי שהיה בתחילת השנה, ולרכוש בסכום זה 25% מהקרן המנייתית, על מנת שתחזור אף היא לרמתה המקורית.
שימו לב לחכמה הרבה של המהלך: במקום לפעול כמו עדר בפאניקה חסרת היגיון כלכלי ולצאת מהשוק בשפל, אנחנו רוכשים מניות ולא מוכרים. במידה ואכן תהיה התאוששות בשווקים בשנה העוקבת נהנה מכך ב-50% מהתיק ולא ב-0% כפי שמרבית המשקיעים יטעו לעשות.
במקרה הפוך בו שוק המניות דווקא יעלה ב-50%, נקבל בסוף השנה את התמונה הבאה: קרן כספית בחשיפה של 25%, קרן מנייתית בחשיפה של 75%. כאמור, לא ביצענו שום פעולה במהלך השנה (למעט ריבאלנס) וגם הפעם נתעלם מהריבית אשר אנו זכאים לה בקרן הכספית, כך שהגענו לסוף השנה הקלנדרית שמחים ומאושרים עם עלייה נאה ביותר בשווי הנכסים.
מה יעשה כעת המשקיע הממוצע? מניסיוני הוא ימכור את החלק הסולידי תוך תחושה כי הוא הוכיח יכולת על בניהול ההשקעות,ותוך אשליית תשואות מנייתיות. ובכן, גם פעולה זו הנה טעות קשה שחושפת את המשקיע לסיכון מיותר או יותר נכון לרמת סיכון הרבה יותר גבוהה מאשר אליה התכוון מלכתחילה.
שימו לב שדרך ביצוע נכון של ריבאלנס אנחנו מצליחים לחמוק באלגנטיות משני המוקשים המסוכנים ביותר בעולם ההשקעות: מוקש הטיימינג ומוקש הרגש. במקום לקנות מניות בשיא ולמכור מניות בשפל, באמצעות הריבאלנס אנחנו עושים בדיוק ההיפך. כדי לאזן את התיק אנחנו רוכשים מניות בשפל ומוכרים מניות בשיא, וזאת בשנה שהאירה את פניה למשקיעים.
אילן רוזנברג הינו מנכ"ל "ארביטראז׳ פמילי אופיס" המתמחה בניהול הון ללקוחות כשירים וכן שותף מנהל בקרן הגידור "ארביטראז׳ ואליו". ניתן לעקוב אחריו בטוויטר. האמור אינו מהווה המלצת השקעה או ייעוץ לביצוע פעולות בשוק ההון.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
