מאז פרוץ מלחמת האזרחים בשנת 2011, הכלכלה הסורית חוותה התדרדרות דרמטית בכל תחומי החיים. התוצאה היא משבר עמוק שגרם לירידה חדה ברמת החיים של האוכלוסייה ולפגיעה חסרת תקדים בתשתיות המדינה. הנתונים הכלכליים משקפים תמונה עגומה שמבהירה את גודל האתגר שעומד בפני המדינה בניסיונותיה לשיקום.
הלירה הסורית איבדה את רוב ערכה במהלך שנות הסכסוך. בשנה האחרונה בלבד, המטבע צנח בכ-140%, מה שהוביל לירידה דרמטית בכוח הקנייה של אזרחי המדינה. אינפלציה שנתית בשיעור של כ-100% הופכת את רכישת המוצרים הבסיסיים לכמעט בלתי אפשרית עבור רוב האוכלוסייה, במיוחד לנוכח ההתייקרות המהירה במחירי המזון, הדלק והסחורות המיובאות. מצב זה מחריף את המשבר ההומניטרי ומייצר מעגל עוני שקשה לשבור אותו.
הנתונים העדכניים מצביעים על כך שלמעלה מ-70% מאזרחי סוריה חיים מתחת לקו העוני, כאשר 25% חיים בתנאי עוני קיצוני. אזורים כמו דיר א-זור, חאלב וחמאה, שהיו מוקדי קרבות מרכזיים, הפכו למוקדים של עוני חמור. לצד זאת, התשתיות ההרוסות של סוריה – החל ממערכות מים וחשמל ועד תחבורה ובריאות – משתקות את הכלכלה המקומית ומקשות על כל ניסיון להחזיר את החיים למסלולם.
2 צפייה בגלריה
מרכז המחקר בדמשק, שקשור לתוכנית הנשק הכימי של אסד, והושמד בתקיפה ישראלי
(צילום: Omar HAJ KADOUR / AFP)
עלות השיקום של סוריה נאמדת בלמעלה מ-400 מיליארד דולר, סכום עצום שאין למדינה יכולת לממן בכוחות עצמה. הקהילה הבינלאומית אמנם מספקת סיוע הומניטרי, אך היקפו אינו מספיק כדי להתמודד עם הנזק ההיקפי שנגרם לתשתיות הפיזיות, התעשייתיות והחקלאיות. המשך הסיוע הבינלאומי, במיוחד מצד מדינות המפרץ והאיחוד האירופי, הוא חיוני לשיקום ארוך טווח ולייצוב המדינה.
בדומה למתרחש בסוריה, אירועים דרמטיים כמו חילופי משטר, כבר התרחשו בעבר במדינות ערב נוספות. כמו בסוריה, שם עתיד המדינה תלוי בשיקום ובניהול נכון של ההזדמנויות והאתגרים, מצרים, לוב ותוניסיה מציגות דוגמאות היסטוריות שיכולות לשפוך אור על התרחישים האפשריים.
מצרים חוותה ירידה חדה בצמיחה הכלכלית לאחר נפילת משטר חוסני מובארכ, עם צמיחה של 1.8% בלבד בתמ"ג ב-2011 לעומת 5.1% ב-2010. השנים שלאחר מכן אופיינו באינפלציה גבוהה שהגיעה לשיא של 30% ב-2017, בעיקר בשל רפורמות כלכליות והפחתת סובסידיות. יחס החוב-תוצר של המדינה עלה מכ-73% ב-2011 לכ-90% ב-2017, אך בעשור שלאחר מכן הצליחה מצרים להתאושש חלקית עם צמיחה יציבה של כ-5% בשנה. שוק ההון, שצנח בכ-50% לאחר המהפכה, התאושש בהדרגה, אם כי נותר חשוף לתנודות פוליטיות.
לוב, לעומת זאת, מדגימה את ההשפעות ההרסניות של חוסר יציבות מתמשך. הכלכלה קרסה לחלוטין לאחר נפילת משטר מועמר קדאפי, עם צניחה של יותר מ-60% בתמ"ג ב-2011. גם שנים לאחר מכן, לוב לא הצליחה לייצב את כלכלתה, עם אינפלציה גבוהה ויחס חוב-תוצר שעלה באופן משמעותי בשל ירידה בהכנסות מנפט. שוק ההון של לוב נותר כמעט בלתי פעיל, מה שממחיש את המחיר הכלכלי הכבד של חוסר יציבות ביטחונית ופוליטית.
תוניסיה, שסבלה גם היא מירידה בצמיחה הכלכלית לאחר המהפכה (מ-3.5% ב-2010 ל-1.9% ב-2011), הצליחה להתאושש באופן מתון יחסית. עם זאת, היא מתמודדת עם אתגרים כמו אינפלציה שנותרה ברמה גבוהה (7.5% ב-2018) ויחס חוב-תוצר שעלה מכ-40% ב-2010 לכ-70% ב-2018. למרות זאת, הבורסה התוניסאית הצליחה להתאושש עם עליות מתונות לאורך השנים.
הדוגמאות ההיסטוריות הללו מדגישות את האתגרים הפוליטיים והכלכליים שסוריה עשויה להתמודד עמם אם יחל שינוי משטר משמעותי. כמו במצרים, גם בסוריה ייתכן שהתאוששות תהיה אפשרית, אך תדרוש רפורמות כלכליות עמוקות והזרמת השקעות חיצוניות. מנגד, תרחיש של חוסר יציבות מתמשכת, כפי שקרה בלוב, עלול להוביל להרס כלכלי ממושך. תוניסיה ממחישה כיצד ניהול זהיר וצעדים מתוכננים יכולים להביא להתאוששות מתונה, אך מראים שגם במצבים אלה האתגרים רבים.
עבור ישראל, נפילת המשטר בסוריה יכולה להוות נקודת מפנה חשובה. בתרחיש אופטימי ואופורי שבו תוקם ממשלה פרו-מערבית ויציבה בדמשק, עשויות להתפתח הזדמנויות לשיתופי פעולה כלכליים בתחומים כמו תשתיות, אנרגיה ומסחר. תהליך השיקום של סוריה לאחר שנים של מלחמת אזרחים צפוי לכלול השקעות נרחבות בשיקום מערכות חיוניות כמו כבישים, מסילות ברזל ואספקת מים וחשמל. לחברות ישראליות, המוכרות בזכות המומחיות הטכנולוגית שלהן, יכולה להיות תרומה משמעותית לפרויקטים אלו. שיתופי פעולה מסוג זה לא רק יחזקו את הכלכלה של שתי המדינות, אלא גם עשויים לשפר את היציבות האזורית.
תחום האנרגיה מציע הזדמנויות נוספות לשיתוף פעולה. סוריה ממוקמת באזור עשיר במשאבי נפט וגז טבעי, ושיתופי פעולה ישראליים-סוריים יכולים לכלול פרויקטים לחיפוש והפקת גז טבעי, לצד פיתוח מקורות אנרגיה מתחדשת כמו אנרגיה סולארית. הקמת תשתיות משותפות, כגון צינורות להובלת גז או נפט, תוכל לתרום לא רק לשוק המקומי אלא גם לייצוא אנרגיה לשווקים הבינלאומיים.
לפני פרוץ מלחמת האזרחים בשנת 2011, סוריה נחשבה למדינה עם יכולות מרשימות בתחום האנרגיה. תפוקתה עמדה על בין 250,000 ל-380,000 חביות נפט ביום, נתון שהכניס אותה למשחק האנרגיה האזורי. אולם, עם התמשכות הסכסוך הפנימי, נפגעו תשתיות האנרגיה באופן חמור, וייצור הנפט ירד לשפל של כ-8,000 חביות ביום. כיום, לאחר מאמצי שיקום מצד הממשלה הסורית, הצליחה המדינה להעלות את תפוקתה לכ-70,000 חביות ביום, בעיקר באזורים שבשליטת המשטר.
ישראל הפכה בשנים האחרונות לשחקן מפתח בתחום האנרגיה במזרח התיכון בזכות פיתוח שדות הגז "לווייתן" ו"תמר" וניסיונה בטכנולוגיות מתקדמות. הידע שצברה יכול לשמש בסיס לשיתוף פעולה עם סוריה, כולל שיקום תשתיות אנרגיה, חיפוש שדות גז חדשים ופיתוח פרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת, כמו תחנות כוח סולאריות. שילובה של סוריה בפורום הגז של מזרח הים התיכון (EMGF) עשוי להעצים את שיתוף הפעולה האזורי, לשפר את הייצוא הסורי ולחזק את הקשרים הכלכליים בין המדינות באזור.
עם זאת, שיתוף פעולה כזה תלוי בפתרון אתגרים משמעותיים, בהם שליטת חיזבאללה ואיראן על אזורים אסטרטגיים בסוריה, חוסר יציבות פוליטית וביטחונית והשקעות נדרשות בשיקום התשתיות שנהרסו במהלך המלחמה. במידה וניתן יהיה להתגבר על מכשולים אלה, ייתכן כי תחום האנרגיה יהפוך למנוף כלכלי ופוליטי שיוביל ליציבות אזורית ולשגשוג כלכלי משותף.
ההתמוטטות של משטר אסד, לאחר שליטה בת 54 שנים, מהווה נקודת מפנה משמעותית בזירה הגיאופוליטית במזרח התיכון. עם נפילתו, "ציר ההתנגדות" הפרו-איראני, הכולל את איראן וחיזבאללה, מתערער משמעותית. חולשתו של ציר זה פוגעת בהשפעה האיראנית באזור, ומפנה את תשומת הלב לשינויים אפשריים בכוחות האזוריים. השפעה זו ניכרת במיוחד על ערב הסעודית, שמתנגדת באופן עקבי להגמוניה האיראנית, ומציבה את עצמה כאופוזיציה מרכזית לציר השיעי. השינוי הנוכחי עשוי להעניק לסעודיה אפשרות להרחיב את השפעתה בסוריה ולסייע לשיקומה, מהלך שיכול להוביל להתקרבות משמעותית בין המדינות, במיוחד על רקע ניסיונות קודמים לנרמל את היחסים.
השפעת נפילת המשטר חורגת מעבר ליחסי סוריה-סעודיה ופותחת פתח לאפשרות לחידוש השיח על נורמליזציה בין סעודיה לישראל. לפני מתקפת חמאס באוקטובר 2023, התקיימו מגעים מתקדמים לנורמליזציה בין שתי המדינות, אך האירועים בעזה עצרו את התהליך. כעת, על רקע הקריסה של הציר השיעי והאינטרסים המשותפים של סעודיה וישראל לבלימת ההשפעה האיראנית, מתגברת האפשרות כי שתי המדינות ימצאו בסיס משותף לחידוש המגעים, במיוחד מתוך שאיפה ליצור איזון גיאופוליטי ויציבות אזורית חדשה.
בזירה הגלובלית, נפילת משטר אסד צפויה להשפיע במגוון מישורים. אחד ההיבטים המרכזיים הוא שוק האנרגיה העולמי. סוריה, השוכנת בצומת דרכים אסטרטגי, עשויה להיות גורם משמעותי ביציבות מחירי הנפט והגז. כל חוסר יציבות פוליטי עלול לשבש את אספקת האנרגיה ולגרום לתנודות מחירים, שישפיעו על מדינות התלויות במשאבים אלו. בנוסף, המשבר ההומניטרי הצפוי, אם יפרוץ גל נוסף של פליטים סורים, עלול להעמיס על כלכלות באירופה ובמדינות שכנות כמו ירדן ולבנון.
מאז תחילת מלחמת האזרחים, יותר מ-6.6 מיליון סורים נמלטו למדינות שכנות כמו טורקיה, לבנון וירדן, וכן לאירופה. גל פליטים חדש יעמיס על כלכלות המדינות המארחות, במיוחד אלו שכבר מתמודדות עם משברים כלכליים. לדוגמה, בירדן, שקלטה כ-1.4 מיליון פליטים סורים, נרשמו לחצים על שוק העבודה, ירידה בשכר, ועלייה באבטלה.
באירופה, גל הגירה נוסף עלול להחמיר את המשבר ההומניטרי והפוליטי. המשבר הקודם, שהחל ב-2015, גרם למתחים פוליטיים ולדיונים נרחבים על מדיניות ההגירה. גל חדש עשוי להעמיס על מערכות הרווחה, הבריאות והדיור, ולהגביר את המתחים החברתיים והפוליטיים.
שוקי ההון הבינלאומיים עלולים גם הם לחוות טלטלות. משקיעים עשויים להפגין זהירות יתרה לאור חוסר הוודאות במזרח התיכון, מה שיבוא לידי ביטוי בתנודתיות מוגברת בשוקי המניות והאג"ח. במקביל, מדינות רבות ינסו להיערך לשינויים הגיאופוליטיים על ידי השקעות בתשתיות חלופיות לאספקת אנרגיה, כמו גז טבעי נוזלי (LNG), שיקטינו את התלות שלהן באזורים לא יציבים.
בסיכומו של דבר, נפילת משטרו של אסד עשויה להיות אירוע מכונן בזירה האזורית והבינלאומית, עם השלכות כלכליות משתנות בהתאם לזהות הגורמים שישלטו בסוריה לאחר מכן. אם יקום משטר פרו-מערבי או כזה שישתף פעולה עם ישראל ושותפות אזוריות, ייפתחו הזדמנויות לשיתוף פעולה בתחומי תשתיות, אנרגיה וסחר, שיכולות לחזק את כלכלות האזור, לשפר את היציבות ולהוביל לשגשוג כלכלי משותף. מנגד, אם הכוחות השולטים יהיו עוינים או יובילו לאי-יציבות, ההשלכות עלולות להיות שליליות, כולל תנודתיות בשוקי האנרגיה, לחצים על שוקי ההון וסיכוני ביטחון וכלכלה אזורית. כדי לממש את הפוטנציאל החיובי ולהימנע מהשלכות שליליות, יידרש תכנון אסטרטגי ושיתוף פעולה בינלאומי הדוק, שיהפכו את המשבר להזדמנות ולבסס עתיד כלכלי יציב ומשגשג לכל האזור.
גיא נתן חי את עולם המאקרו כלכלה, הפיננסים, ושוק ההון למעלה מחמש שנים. בנוסף, הוא הבעלים של חברת גיא נתן בע''מ העוסקת בליווי פיננסי ובהכשרת משקיעי ערך. בעל הפודקאסט המצליח ''מפת החום'' שבו מתארחים מדי שבוע בכירי המשק הישראלי, המתעסקים בתחומי הכלכלה. ניתן לעקוב אחריו בערוץ האינסטגרם ובאתר האינטרנט שלו.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
