הבחירות לנשיאות ארצות הברית בנובמבר 2024 מתקרבות בצעדי ענק, וחשיבותן לא מוגבלת רק לזירה הפוליטית המקומית. המדיניות הכלכלית של שני המועמדים – דונלד טראמפ וקמלה האריס – מבטיחה לשנות את מאזן הכוחות בסקטורים השונים ולהשפיע על שוקי ההון, המטבעות הקריפטוגרפיים והכלכלה העולמית שמחוברת בקשר הדוק גם לישראל.
טראמפ מול האריס: הבדלים במדיניות הכלכלית
הניגודים בין המדיניות הכלכלית של טראמפ והאריס משקפים את ההבדלים בין המפלגות: טראמפ, המזוהה עם מדיניות כלכלית ימנית, מעדיף דה-רגולציה וקיצוצי מס, במטרה לעודד יזמות וצמיחה מהירה. האריס, לעומתו, מובילה קו פרוגרסיבי עם דגש על הגנת הצרכן, השקעה באנרגיה ירוקה והרחבת השירותים החברתיים.
מדיניות טראמפ
המדיניות הכלכלית של דונלד טראמפ שמה דגש על הפחתת מסים, דה-רגולציה, ותמיכה בתעשיות המסורתיות. אחד מיעדיו המרכזיים הוא להוריד את מס החברות מ-21% ל-15%, במטרה לעודד השקעות ולהגביר את התחרותיות של חברות אמריקאיות בשוק העולמי. בנוסף, טראמפ מתחייב להאריך את קיצוצי המסים שהחיל בשנת 2017, מהלך שלפי הוועדה לתקציב פדרלי אחראי (CRFB) יוסיף יותר מ-5 טריליון דולר לחוב הלאומי בעשור הקרוב. טראמפ גם מבקש לבטל מסים על שעות נוספות, ביטוח לאומי וטיפים, מה שעשוי להגדיל את החוב ב-3.6 טריליון דולר נוספים. מדיניות הדה-רגולציה שלו, שהחלה בתקופת כהונתו הראשונה, תמשיך להתמקד בצמצום הפיקוח על מגזרי הפיננסים והאנרגיה המסורתית, דבר שלטענתו יוביל להאצת הצמיחה הכלכלית.
במקביל, טראמפ מדגיש את חשיבות התמיכה בתעשיות המסורתיות כמו מגזרי הנפט, הגז והתעשיות הביטחוניות, ומציע להטיל מכסים בגובה 20% על יבוא בהיקף של 3 טריליון דולר, במטרה להגן על מוצרים מתוצרת ארה"ב. על אף שמכסים אלו צפויים להניב כ-2.7 טריליון דולר בהכנסות, כלכלנים מזהירים כי הם יובילו לעליות מחירים לצרכנים ויפגעו בתוצר הכלכלי האמריקאי. בנוסף, טראמפ מתכוון לצמצם השקעות ביוזמות אקלים בשווי 700 מיליארד דולר ולסגור את משרד החינוך הפדרלי – מהלך המוערך בחיסכון של 200 מיליארד דולר, אך יחייב העברת תקציבים למדינות השונות לתמיכה במענקי חינוך.
טראמפ גם מתכנן להרחיב את ייצור האנרגיה המקומי ולהגביר את הפקת הנפט והגז, מתוך אמונה שתעשיות אלו יהוו מנועי צמיחה חשובים. במקביל, הוא מדגיש את הצורך להילחם באינפלציה ולצמצם הוצאות ממשלתיות בזבזניות. עם זאת, ה-CRFB מעריך כי יחס החוב-תוצר יעלה לשיא היסטורי בעשור הקרוב, דבר העלול לפגוע ביציבות הפיננסית של ארה"ב. בנוסף, תוכניותיו עלולות להוביל לעליית הריבית והאינפלציה, ולפגוע במשקי בית וביצרנים שיאלצו להתמודד עם עלויות גבוהות יותר.
מדיניות האריס
התוכנית הכלכלית של קמלה האריס מתמקדת במתן סיוע כלכלי למעמד הביניים ובהוזלת עלויות המחיה, עם דגש על התערבות ממשלתית אגרסיבית. אחד הצעדים המרכזיים הוא הטלת איסור פדרלי ראשון מסוגו על העלאת מחירי מזון, במסגרתו נציבות הסחר הפדרלית תטיל קנסות כבדים על חברות שיפרו את האיסור. בנוסף, האריס תומכת בהעלאת מס החברות ל-28% והטלת מיסים נוספים על בעלי הכנסות גבוהות, במטרה לממן השקעות ציבוריות בחינוך, בריאות ותשתיות ירוקות. היא מבטיחה גם להתמודד עם עליות המחירים בדיור ובשוק התרופות באמצעות רגולציה מחמירה שתגן על הצרכנים.
בנוסף, האריס מציעה סיוע של 25 אלף דולר עבור מקדמה לרכישת בית ראשון, אך ההטבה תינתן רק למי ששילם שכר דירה בזמן במשך שנתיים לפחות. תוכניתה כוללת גם הרחבת הטבות מס לחברות בנייה להגדלת היצע הדיור בר-השגה לרכישה והשכרה, וחידוש הטבת מס לילדים בגובה 3,600 דולר שפגה בשנת 2021, לצד הוזלת מחירי תרופות מרשם. האריס ממשיכה בקו ליברלי גם בזכויות עובדים, עם הבטחות לחופשות בתשלום ומעונות יום מסובסדים, ומציבה את עצמה כבת ברית של איגודי העובדים.
עם זאת, התוכנית זוכה לביקורת מצד כלכלנים, שטוענים כי פיקוח מחירים עלול לצמצם את היקפי הייצור ולגרום לנזק לשוק, בדומה למשבר בשנות ה-70. מכון מנהטן, גוף חשיבה שמרני, טוען שמדובר בפתרון קל ולא יעיל. האריס ממצבת את מדיניותה כהמשך לקו שהוביל ממשל ביידן, אך נוקטת בגישה אגרסיבית יותר לפתרון בעיות כלכליות.
סקטורים שיושפעו מהבחירות
תוצאות הבחירות ישפיעו על מגוון סקטורים בכלכלה האמריקאית והעולמית, עם השפעות ארוכות טווח על הבורסות והשקעות בינלאומיות.
אם דונלד טראמפ ייבחר, הוא צפוי לקדם את סקטור האנרגיה המסורתית, הכולל נפט וגז, באמצעות הרחבת הפקת משאבי אנרגיה וצמצום רגולציה סביבתית. סקטור זה עשוי ליהנות מהקלות רגולטוריות והגברת הייצור המקומי, מה שיכול לשפר את רווחיותו. עם זאת, קידום משמעותי של תעשיות האנרגיה המסורתיות עלול לפגוע בסקטור האנרגיה הירוקה, אשר עשוי לסבול מקיצוץ בתמיכה ממשלתית ומירידה בהשקעות.
בנוסף, טראמפ מתכוון לחזק את התעשיות הביטחוניות, מהלך שיכול להוביל להגדלת תקציבים ומענקים לחברות הפועלות בתחום זה. הוא גם צפוי לנקוט במדיניות מכסים אגרסיבית, בעיקר על יבוא מסין, במטרה להגן על תעשיות מקומיות. עם זאת, עליית מחירים של מוצרים מיובאים עלולה להשפיע לרעה על סקטורים שמסתמכים על יבוא, כמו מוצרי צריכה. בתחום הפיננסים, המשך הדה-רגולציה תחת טראמפ עשוי לעודד בנקים וחברות השקעה להרחיב את פעילותם ולשפר את רווחיותם.
לעומת זאת, אם קמלה האריס תיבחר, היא צפויה להתמקד בקידום השקעות באנרגיה ירוקה ובתשתיות אקלים, מה שעשוי להיטיב עם חברות בתחום זה. סקטורים הקשורים לטכנולוגיות ירוקות ופיתוח תשתיות יזכו לתמיכה ממשלתית מוגברת. בתחום הנדל"ן, האריס מתכננת להרחיב תוכניות להוזלת דיור ולתמרץ חברות בנייה, דבר שיכול לתמוך בצמיחתן.
בתחום הבריאות, האריס מתכוונת להרחיב את תוכנית Medicare ולנהל משא ומתן על מחירי תרופות, מה שעשוי להיטיב עם הצרכנים אך לצמצם את רווחיותן של חברות תרופות וביטוחי בריאות. בנוסף, היא מתכוונת לבטל את המס על טיפים, מהלך שיחזק את תחום השירות והאירוח ויגביר את התמיכה בעובדים במגזר זה.
כפי שזה נראה, ניצחונו של טראמפ יועיל בעיקר לסקטורים המסורתיים כמו אנרגיה, תעשיות ביטחוניות ופיננסים, בעוד ניצחונה של האריס יטיב עם סקטורים ירוקים, בריאות ונדל"ן.
שוק הקריפטו
טראמפ ביצע בשנה האחרונה שינוי דרמטי בעמדתו כלפי עולם הקריפטו. בעבר הוא התייחס לביטקוין ולמטבעות דיגיטליים כ"תרמית", אך במערכת הבחירות הנוכחית הוא אימץ גישה חיובית כלפי התחום. ביולי 2024, טראמפ אף התחייב להקים רזרבה אסטרטגית של ביטקוין ואיים לפטר את יו"ר רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), ג׳רום פאוול, שנתפס בעיני רבים בתעשייה כאויב השוק הדיגיטלי. צעדים אלה מכוונים לקהל צעיר ותומך בלוקצ'יין, במטרה להרחיב את התמיכה בבסיס הבוחרים שלו.
הצעתו להקים רזרבה אסטרטגית לביטקוין היא מהלך שמעורר עניין עצום בקרב משקיעים, ומייצג תפנית חדה במדיניות כלפי השוק הפיננסי הדיגיטלי. מהלך כזה עשוי לספק גיבוי רגולטורי משמעותי למטבע ולהגביר את אימוצו בקרב מוסדות פיננסיים. עם זאת, הצלחתו של טראמפ לקדם רפורמות אלו תלויה גם במידת השליטה הרפובליקנית בקונגרס – גורם שעשוי להוות אתגר משמעותי.
משקיעים בתחום הקריפטו מעריכים כי ניצחון של טראמפ יגרום לעלייה מיידית בערך הביטקוין, בזכות הציפייה להקלות רגולטוריות והסרת חסמים רגולטוריים מצד ה-SEC. עם זאת, בטווח הארוך, יישום הרפורמות תלוי במאזן הכוחות בקונגרס. אם לא יושג רוב רפובליקני, ייתכן שטראמפ יתקשה להוציא לפועל את המדיניות התומכת שלו בתחום.
בנוסף, הגישה הרפובליקנית הכוללת של דה-רגולציה עשויה להוביל להקלה על פלטפורמות מסחר קריפטו כמו Binance ו-Coinbase, הנאבקות כיום במגבלות רגולטוריות קשות. צעדים אלה עשויים לאפשר לשוק הקריפטו לצמוח במהירות ואף למשוך משקיעים חדשים לשוק, תוך שיפור הנזילות והיציבות.
לעומת זאת, המדיניות של האריס כלפי הקריפטו מאוזנת וזהירה יותר בהשוואה לזו של טראמפ. היא תיארה את תחום הקריפטו כחלק מה"תעשיות של העתיד", ואף שילבה אותו בתכניות הכלכליות שלה, אך יש הסבורים שמדובר בתמיכה "מאוחרת מדי". האריס שואפת לשלב בין חדשנות טכנולוגית לבין רגולציה שתגביל את הסיכונים הכרוכים במסחר הדיגיטלי – בעיקר הגנה על צרכנים והבטחת יציבות פיננסית.
במקרה של ניצחון האריס, צפויה רגולציה מחמירה יותר בתחום הקריפטו, הכוללת פיקוח הדוק מצד ה-SEC והטלת מגבלות על הנפקת מטבעות חדשים. עם זאת, היא עשויה גם לקדם חוקים שיאפשרו שימוש רחב יותר בטכנולוגיית בלוקצ'יין בשירותים פיננסיים ובתחומים נוספים, מה שיכול לחזק את תעשיית הבלוקצ'יין בארה"ב.
ביצועי שוק ההון: דמוקרטים מול רפובליקנים
היסטורית, שוק ההון נטה להניב ביצועים טובים יותר בתקופות כהונה של נשיאים דמוקרטיים. כך, ממוצע התשואה השנתית של מדד s&p500 תחת נשיאים דמוקרטיים עמד על 12.9%, בהשוואה ל-9.9% בלבד תחת נשיאים רפובליקנים. תקופות כהונה של נשיאים דמוקרטיים, כמו ביל קלינטון וברק אובמה, אופיינו בצמיחה בשווקים ובשיעורי אבטלה נמוכים.
עם זאת, מדיניות של קיצוצי מס ודה-רגולציה, כמו זו שנקט טראמפ, העניקה דחיפה לסקטורים כמו טכנולוגיה ופיננסים במהלך כהונתו הראשונה. במידה וטראמפ ינצח, שווקי המניות עשויים ליהנות מתמריצים לטווח קצר, אך המחיר עלול להיות עלייה בחוב הלאומי ואי-שוויון כלכלי גובר.
ישראל והקשר הכלכלי לבחירות בארה"ב
תוצאות הבחירות בארה"ב משפיעות גם על הכלכלה הישראלית. ניצחון של טראמפ עשוי להוביל להעמקת שיתופי הפעולה הביטחוניים בין המדינות ולהגביר את הייצוא הביטחוני מישראל. בנוסף, גישתו הפתוחה כלפי סחר דו-צדדי עשויה להקל על חברות ישראליות לפעול בשוק האמריקאי.
לעומת זאת, ניצחון של האריס עשוי להאיץ את השילוב של טכנולוגיות ירוקות בשיתוף פעולה עם ישראל, במיוחד בתחומי האנרגיה המתחדשת והטכנולוגיה החכמה. חברות ישראליות הפעילות בתחומים אלו עשויות ליהנות מתמריצים חדשים ומהשקעות נוספות.
בחירה עם השפעות גלובליות
הבחירות בין טראמפ להאריס מציבות בפני המשקיעים והתעשיינים בחירה בין שתי גישות כלכליות שונות מהותית. בעוד שטראמפ מציע דה-רגולציה וקיצוצי מס לקידום צמיחה מהירה, האריס שואפת לשנות את פני הכלכלה באמצעות השקעות ירוקות, חיזוק מעמד הצרכן והגברת הרגולציה.
ההשפעה של הבחירות תורגש בכל מגזרי המשק, מהפיננסים והאנרגיה ועד לבריאות והטכנולוגיה. גם שוק הקריפטו יעמוד בפני שינויים משמעותיים בהתאם לזהות הנשיא הבא. ישראל, שמחוברת בעבותות לכלכלה האמריקאית, תצטרך להיערך לתרחישים שונים, תוך ניצול ההזדמנויות הנפתחות בשווקים המשתנים.
בסופו של דבר, התוצאה לא תקבע רק את כיוון הכלכלה האמריקאית אלא גם את עתיד שווקי ההון והכלכלה הגלובלית.
גיא נתן חי את עולם המאקרו כלכלה, הפיננסים, ושוק ההון למעלה מחמש שנים. בנוסף, הוא הבעלים של חברת גיא נתן בע''מ העוסקת בליווי פיננסי ובהכשרת משקיעי ערך. בעל הפודקאסט המצליח ''מפת החום'' שבו מתארחים מדי שבוע בכירי המשק הישראלי, המתעסקים בתחומי הכלכלה. ניתן לעקוב אחריו בערוץ האינסטגרם ובאתר האינטרנט שלו.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
