התשואה על איגרות החוב של ממשלת ישראל לטווח של 10 שנים הגיעה בשבוע האחרון ל-5.2%, שיא של 13 שנה. נראה שזו לא המילה האחרונה בעליית התשואות של מדינת ישראל, כשהגירעון הממשלתי עומד על 7% מהתוצר, שיעור גבוה וחריג מאוד שמדאיג את הגופים המוסדיים הגדולים בישראל ובעולם.
מדוע התשואה ממשיכה לטפס? המסחר באיגרות חוב בנוי מאוד על אמון, מעבר להתפתחויות הכלכליות. ההתנהלות של ממשלת ישראל בכל הנוגע למימון המלחמה, וכן היעדר צעדים מרסנים ומיידיים של משרד האוצר לטיפול בגירעון, מגבירים את חוסר האמון של המשקיעים באיגרות החוב ובמדינת ישראל בכלל. לכן, משקיעים זרים וייתכן שגם גופים מוסדיים, הולכים ומצמצמים את החשיפה לאיגרות החוב שלה. ככל שהביקושים קטנים, התשואה הולכת ועולה ומשקפת את עליית הסיכון שבהשקעה בישראל.
קטגוריית דירוג השקעה מהווה קריטריון בסיסי עבור הגופים המוסדיים בעולם לסינון איגרות חוב. מדינות שלא עונות לקבוצת דירוג A לא נכנסות לתיקי ההשקעות של קרנות פנסיה וגופים מוסדיים גדולים מאוד ברחבי העולם. המשמעות היא שאם דירוג האשראי של מדינת ישראל ירד שוב, ייתכן כי ההידרדרות בדירוג השקעה תהיה מהירה וחדה יותר, ולכן קרב הבלימה הכלכלי לעצירת העלייה והזינוק בתשואות איגרות החוב הוא משמעותי וקריטי.
השלכות נוספות על הצרכנים: התייקרות
מה יהיו ההשלכות הנוספות במשק? עלייה כמעט מיידית בעלויות גיוס החוב של החברות. העלויות האלה יתגלגלו אל הצרכנים במשק ואל מחירי המוצרים והשירותים הסופיים. בזמן שיוקר המחיה עולה שוב לכותרות, האפקט של הורדת דירוג מתחת לדירוג השקעה יורגש היטב בכל משק בית שיש לו משכנתאות, נטל הלוואות מהבנקים ובמיוחד מגופים שהם חוץ בנקאיים. בהתחשב במינוף הגבוה שיש כיום עבור זוגות צעירים הנוטלים הלוואות של מיליון שקל למשק בית לצורך מימון דירת מגורים, זהו בהחלט חשש משמעותי.
לא רבים זוכרים, אבל בשנת 2003 יחס חוב-תוצר של מדינת ישראל היה גבוה מ-100%. שר האוצר דאז היה בנימין נתניהו והוא קיבל ערבויות מממשלת ארה"ב להנפקת איגרות חוב של מדינת ישראל. רק מדיניות כלכלית אגרסיבית של קיצוץ קצבאות ופיתוח מנועי צמיחה בלמה את ההידרדרות ויצרה מסלול של 20 שנה שבמהלכן יחס חוב-תוצר ירד בהתמדה ודירוג האשראי של ישראל עלה. כל זה השתנה עם הורדת הדירוג שאותה ישראל ספגה בתחילת 2024. ההבדל בין המשבר של אז להיום הוא שהקודם התרחש מעט אחרי מבצע חומת מגן שהיה מוגבל, בשונה מימים אלו בהם מדינת ישראל שרויה במלחמה קשה ומתמשכת בעזה. כעת המציאות הביטחונית שונה בתכלית ולכן חשוב מאוד לטפל במשבר הרבה יותר מהר.
במידה ותיפתח מלחמה בצפון, שעל פי ההערכות תהיה עוצמתית בהרבה בהשוואה למלחמה בעזה, דירוג האשראי של מדינת ישראל יירד כמעט בוודאות. לא בטוח שנספוג הורדת דירוג בדרגה אחת, אלא חברות הדירוג עלולות להיות נחרצות ולהוריד את דירוג האשראי של ישראל לקבוצת ה-BBB. המשמעות עלולה להיות גל נוסף של מכירת איגרות חוב מצד גופים מוסדיים רבים שלא יחזיקו יותר את האג"ח מאחר ואינן עונות לקטגוריה של דירוג השקעה. מצבים כאלה מביאים מדינות לסחרור פיסקאלי שבו הן מאבדות את השליטה על ההוצאות והזינוק בחוב.
על מדינת ישראל לעשות הכל כדי להימנע מלהגיע למצב הזה. פתרונות קיימים למכביר ובראשם איתות לשווקים הפיננסים שהמדיניות של ישראל מבקשת לעצור את הזינוק בגירעון ולחזור למסלול שהיה טרם המלחמה. כמו כן, תקשור של תוכנית קיצוצים משמעותית במשרדי הממשלה ועם יעדים ברורים יכולה להועיל מאוד. חשיבה לטווח הארוך היא כעת קריטית ומהותית מאי פעם, ועל האוצר להסביר כיצד מדינת ישראל, בטווח הרחוק יותר, חוזרת למסלול הקטנת יחס החוב-תוצר ומתי זה יקרה. רק וודאות כזאת יכולה לעצור את ההידרדרות והיא אינה בגדר רשות, אלא זו החובה של האוצר ושל מדינת ישראל לייצר מהלך כזה.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
