סוכנות הדירוג פיץ' הייתה האחרונה להכריז על הורדת דירוג האשראי של ישראל לאחר 20 שנה, אחרי שעשו את זה לפניה מודי'ס ו-S&P. שלושתן מדרגות את ישראל בקבוצת A עם תחזית דירוג שלילית, כלומר להערכתן דירוג האשראי של ישראל צפוי לרדת שוב בקרוב. שווקי ההון מתמחרים זאת מהר ולפיהם ישראל צריכה לרדת לדירוג BBB. המשמעות של זה היא שחברות השקעה וגופים מוסדיים רבים ברחבי העולם לא יוכלו להחזיק יותר בתיקים שלהם את איגרות החוב של מדינת ישראל בשל מדיניות השקעות המאפשרת להשקיע רק באיגרות חוב בדירוג A ומעלה.
היתרונות של הימצאות בקטגוריית A משמעותיים. הראשון - חברות בדירוג השקעה ישלמו, לרוב, פחות ריבית על החוב, לעומת מדינות בדירוג נמוך יותר. השני - זוהי קטגוריה עליונה ויוקרתית של מדינות הראויות להשקעה בקרב גופים מוסדיים גדולים. קטגוריית A מסייעת בקבלת החלטות השקעה נוספות במשק הישראלי של קרנות וגופים בינלאומיים, שכן, גופים כאלה מחפשים יציבות ומדינות שנמנות עליה יכולות לגייס חוב בעלויות נמוכות.
אם נחזור לאחור, דירוג האשראי של ישראל עלה לראשונה ל-A על ידי S&P בשנת 2004, מה שסימן עבור ישראל את תחילתו של גל השקעות משמעותי מטעם גופים זרים באיגרות החוב שלה, וכן תנופה אדירה של השקעות ישירות. אחרי הכול, חלק גדול מהפריחה של ענף ההייטק ומדינת ישראל כולה בשנים האחרונות, מיוחס גם לדירוג האשראי הגבוה של ישראל והיציבות הפיסקאלית, לצד הביטחונית.
בשנת 2004, כשישראל קיבלה לראשונה את דירוג A, היו 30 מדינות עם דירוג השקעה A או גבוה ממנו. בשנת 2024 ישנן כבר 38 מדינות בדירוג דומה. כלומר, התחרות על הכסף שמקבל את דירוג ההשקעה הולכת ומתגברת ברחבי העולם. אם ישראל תאבד את דירוג A ותידרדר לדירוג אשראי בקבוצת BBB - היא תחזור יותר משני עשורים לאחור. חברות ענק יתלבטו האם לבצע בישראל גם השקעות הון, עד שהמצב לא ישתפר. ההשלכה עלולה להיות ירידה בהשקעות נוספות הנכנסות לישראל.
בשנים האחרונות, העולם חווה לא מעט טלטלות: משבר סאב-פריים, משבר חובות באירופה, קורונה ועוד. התוצאה היא שגופי ההשקעה הגדולים בעולם הרבה פחות סלחנים מבעבר לבעיות פיננסיות ולא מחפשים הרפתקאות. החלטות ההשקעה מתקבלות מהר ובצורה חדה ומהירה. לכן, העיתוי הנוכחי בעייתי מאוד לישראל, בייחוד לאור הוצאות המלחמה הגבוהות מאוד, כשעם הורדת הדירוג, האשראי שישראל תגייס בעולם יהיה יקר יותר ויגדיל את הגרעון ההולך ומתרחב גם כך.
קברניטי המשק והכלכלה חייבים להתעשת מהר ולהחליט על פעולות משמעותיות ואפקטיביות, כדי להתחיל לצמצם משמעותית את הגירעון בתקציב המדינה, לצד העלאות מסים וביטול הפטורים. זו לא תהיה משימה קלה כלל וכלל, לחצים שונים וסדרי עדיפויות נמצאים על השולחן. מצד שני, הכלים בארסנל הם רבים: החל מצמצום הדרגתי של נקודות זיכוי במס הכנסה ועד להעלאה מתונה של מיסים ישירים. המחיר האלטרנטיבי של אי לקיחת הצעדים הנכונים תהיה החזרת הכלכלה הישראלית לאחור 20 שנה לפחות, עלויות גיוס החוב יעלו מאוד וגם החברות במשק יידרשו לשלם ריבית גבוהה יותר על גיוסי ההון שלהן.
יובל אייזנברג הוא מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
