השורה התחתונה: כיצד נראה השבוע החולף בשוק ההון
- אירועים בולטים השבוע בשוקי ההון בעולם: הורדת ריבית על המשכנתאות בסין במטרה לתמוך בכלכלה הנחלשת. נתוני מקרו חלשים ביפן. שיאים חדשים למחיר הנפט. "הכרזת מלחמה" של סין נגד חברת אפל, תוך איסור על רכישת אייפונים בחברות ממשלתיות. וול סטריט מתמרקת לקראת הנפקת הענק של חברת השבבים ARM.
- וול סטריט ובורסות חו"ל: שבוע של ירידות שערים מתונות, כתגובת נגד לשבוע המסחר הקודם בו נרשמו עליות שערים יפות. השווקים מחפשים כרגע כיוון כאשר גוברות ההערכות כי הריבית הגבוהה איתנו להישאר זמן רב מהציפיות המוקדמות. הערכות המקבלות תמיכה בין היתר ממחיר הנפט, השובר שיאים שלא נראו שנים (בפירוש בשורה רעה למלחמה באינפלציה).
- שוק המניות התל אביבי: ממשיך להראות סימני חולשה. מצטרף השבוע למגמה העולמית וסוגר שבוע נוסף של ירידות שערים (לאחר שבשבוע המסחר הקודם לא הצליח להצטרף להתאוששות בוול סטריט). הסוחרים והמשקיעים המוסדיים חוששים מחודש ספטמבר בעיקר בגלל הפוטנציאל למשבר חוקתי שיבוא בעקבות שלושה דיונים גורליים בבג"ץ בנושא המהפכה המשפטית. חשש זה מחלחל גם לשוק מטבע החוץ עם שער הדולר/שקל ששובר שיאים נוספים שלא נראו מאז שנת 2016.
- שוק איגרות החוב: תשואת האג"ח לטווח פדיון של 10 שנים בוול סטריט חוזרת לעלות ומסיימת את השבוע ברמה של 4.26%. הולכת ומשתרשת בין הסוחרים והאנליסטים ההערכה כי הריבית הגבוהה איתנו להישאר עוד זמן רב וכי תהליך הורדתה הולך ומתרחק. הערכה זו מקבלת תמיכה מהתבטאויות ניציות של בכירי הפד במהלך השבועות האחרונים וקיבלה השבוע חיזוק נוסף ממחיר הנפט השובר שיאים חדשים. דבר שאינו מבשר טובות בהיבט האינפלציוני.
- שוק איגרות החוב הישראלי: שוב מגמה של עלייה בתשואות הן באג"ח הממשלתי והן בקונצרני (שמשמעותה - ירידה בשערים). מלבד ההזדהות עם המגמה בוול סטריט - נושבת בארץ רוח נגדית בשל היחלשות השקל מה שתורם לאינפלציה ומחזק את ההערכה כי בנק ישראל טרם סיים את מסכת העלאות הריבית (למרות העובדה שהחודש הריבית נותרה על כנה). ואם זה לא מספיק, הרי באוויר מרחף גם החשש מהורדת דירוג האשראי על ידי חברת מודיס שנציגיה ביקרו השבוע בארץ.
- שוק מטבע החוץ: התחזקות נוספת בשער הדולר/אירו, המתייצב על רמה של 1.071 שלא נראתה כבר תשעה חודשים. הדולר מקבל תמיכה מהתשואה הגבוהה (אשר המשיכה השבוע לעלות) בשוק איגרות החוב.
- ובארץ: הדולר שובר שיאים חדשים ונסחר ברמות שלא נראו מזה שנים של 3.84 - 3.85 שקל לדולר. השבוע עבר השקל "סערה מושלמת" המורכבת משילוב של כמה בשורות רעות שפעלו נגדו: החל מהחשש המתגבר ממשבר חוקתי בחודש ספטמבר. דרך הידיעות כי נגיד בנק ישראל לא ימשיך בתפקידו, ו"לקינוח": המלצות מכירה על השקל מצד ג'יי פי מורגן ודויטשה בנק, ובמקביל חששות מהורדת דירוג האשראי על ידי מודיס. המשקיעים (והמנתחים הטכניים) מתחילים כבר לדבר על שער של 4 שקלים לדולר. שלא לדבר על רואי השחורות, המדברים על פיחות של עשרות אחוזים, ועל התמוטטות כללית של השקל(!) במקרה של משבר חוקתי.
- שוק הסחורות העולמי: עוד שבוע של עליות תלולות במחיר הנפט שחצה את רמת 90 דולר לחבית מסוג "ברנט" אשר לא נראתה מזה שנים (ולמעשה, מאז תחילת המלחמה באוקראינה). הביקושים לנפט מוסברים בעיקר כתגובה להודעה על המשך הצמצום בתפוקה מצד סעודיה ורוסיה. הזהב נחלש השבוע קלות וסגר את השבוע ברמה של 1942.6 דולר לאונקיה, המשקיעים בו מושפעים בעיקר מהתחזקות הדולר במהלך השבועות האחרונים כמו גם מהעלייה שנרשמה בתשואות האג"חים.
- מטבעות הקריפטו: הביטקויין גילה השבוע יציבות ונסגר ברמה של 25,900 דולר לביטקויין אשר מבחינה טכנית נחשבת לרמת תמיכה חזקה שאם תישבר תגרור ירידות שערים נוספות עד לרמת התמיכה הבאה (בסביבות 20.000 דולר לביטקוין). כאשר למעלה מחכה לביטקוין רמת התנגדות חזקה, באזור 29,000 דולר לביטקוין. ומבחינה מעשית המשקיעים ממתינים לאישורים מצד ה- SEC (רשות ני"ע האמריקאית) להקמת קרנות סל עוקבות קריפטו. אישור אשר ייתן (אם יתקבל) תנופה מחודשת למטבעות הדיגיטליים.
וול סטריט ושווקי המניות בעולם: שבוע של ירידות שערים מתונות. כתגובת נגד למגמת ההתאוששות המרשימה בשבוע המסחר הקודם. השווקים מחפשים כרגע כיוון. כאשר גוברות ההערכות, כי הריבית הגבוהה איתנו להישאר זמן רב מהציפיות המוקדמות. הערכות, המקבלות תמיכה בין היתר ממחיר הנפט, השובר שיאים שלא נראו מזה שנים. בפירוש בשורה רעה למלחמה באינפלציה (s&p500 - 4457.49).
לאחר עליות השערים המרשימות בשבוע המסחר הקודם, חזרה השבוע מגמת המימושים לוול סטריט (כמו גם לשוקי המניות באירופה ואסיה). בסיכום שבועי רשם מדד הנאסד"ק (מוטה מניות היי-טק) ירידה של 1.9%. מדד s&p500, המייצג יותר את השוק הרחב, ירד בשיעור של 1.3%.ומדד הדאו ג'ונס ירד בשיעור מתון עוד יותר, של 0.8%. כך שבסך הכל קיזזו ירידות השערים המתונות השבוע רק חלק מההתאוששות שנרשמה בוול סטריט בשבוע המסחר הקודם
גם השבוע היה זה נושא הריבית שנתן את הטון בוול סטריט והכביד על המסחר במניות. תשואת איגרות החוב חזרה לעלות, והתבססה על רמה של בין 4.2% ל- 4.3%, רמת תשואה שלא נראתה מאז המשבר בוול סטריט בשנת 2008. העלייה בתשואות נתמכת הן בהצהרות ניציות של בכירי הפד (שמתחילות לחלחל) והן במחירי הנפט השוברים שיאים של שנים ואשר מאיימים על המלחמה באינפלציה. ההערכה בין האנליסטים היא שהריבית הגבוה איתנו להישאר עוד זמן רב וכי תהליך הורדת הריבית הולך ומתרחק. זו בפירוש אינה בשורה טובה לשוק המניות.
גורם נוסף שתרם השבוע לאווירה השלילית בוול סטריט (ובמיוחד במניות הטכנולוגיה) הוא "המלחמה" עליה הכריזה סין על חברת אפל שאסרה על חברות ממשלתיות להשתמש באייפונים. ההכרזה גרמה למניית אפל לצנוח בשיעור שבועי של למעלה מ-6% כאשר ירידות השערים מדביקות עוד מניות טכנולוגיה. החשש הוא, כי מדובר רק בצעד ראשון של ממשלת סין כנגד חברות הטכנולוגיה האמריקאיות כחלק ממלחמת הסחר בין ארה"ב וסין.
ובזווית הטכנית: הניתוח הטכני של מדד s&p500 (המדד המייצג של המניות בוול סטריט) מצביע עדיין על כך שהמגמה לטווח ארוך מתחילת השנה היא של עליות שערים כשכל מימוש רווחים נתקל בקונים חדשים (וברמות הולכות ועולות).. רמת 4200 אשר שימשה כרמת התנגדות חזקה, נפרצה בצורה נחרצת לפני כארבעה חודשים - והפכה לרמת תמיכה חזקה. כאשר רמת ההתנגדות החזקה הבאה היא בסביבות 4800, כלומר - רמת השיא של כל הזמנים!
ובטווח הקצר יותר, ניתן להגדיר את רמת 4,550 במדד s&p500 כרמת התנגדות נוספת ממנה התחילה מגמת המימושים לפני כחודש, מגמה אשר נבלמה ברמת 4,350 המשמש כרגע כרמת תמיכה לטווח הקצר. ירידות השערים השבוע קרבו את השוק לרמת תמיכה זו. כרגע נראה, כי השוק ינוע בטווח הקצר בין שתי רמות אלה ויחפש כיוון.
ומה צפוי בהמשך? הדעות בין האנליסטים חלוקות. הפסימיסטים צופים המשך מימושים וירידות שערים ונתלים (בין היתר) בסטטיסטיקה, לפיה החודשים ספטמבר ואוקטובר הם בדרך כלל שליליים בוול סטריט, אשר נוטה להתאושש רק לקראת סוף השנה. אבל סטטיסטיקה היא רק סטטיסטיקה. ישנם לא מעט אופטימיסטים שצופים פריצה קרובה של רמות השיא של כל הזמנים. ביניהם בלט בשבוע המסחר הקודם בית ההשקעות מורגן סטנלי, אשר צופה יעד קרוב של 5000 למדד s&p500. מי יצדק, האופטימיסטים או הפסימיסטים? ימים יגידו. בכל אופן, מידת זהירות לא תזיק.
שוק המניות התל אביבי המשיך להפגין השבוע עצבנות וסימני חולשה עם הצטרפותו למגמת הירידות בוול סטריט, בהמשך למתרחש בו במהלך שבועות המסחר האחרונים. אומנם הירידה השבועית בו לא היתה חזקה, ועמדה על כאחוז אחד בלבד בממוצע, אך יש לזכור כי בשבוע המסחר הקודם נרשמה בו מגמה של דשדוש שעמדה בניגוד מוחלט לעליות שערים המרשימות שנרשמו בוול סטריט ושוקי המניות בעולם. המסחר השבוע עמד בצל החשש המתגבר ממשבר חוקתי בחודש ספטמבר, בו יתקיימו שלושה דיונים חשובים בבג"ץ בנושא המהפכה המשפטית (מדד ת"א 125 - 1853.33).
החולשה שמגלה לאחרונה שוק המניות הישראלי אינה חריגה ומשתלבת למעשה עם המגמה המאפיינת אותו מתחילת השנה, כשמפעם לפעם נרשמות בו עליות שערים. באופן שיטתי נפתח בארץ פיגור של עשרות אחוזים לעומת וול סטריט ושווקי המניות בעולם. פיגור זה בולט במיוחד אם נזכור כי במהלך השנתיים האחרונות הפגין שוק המניות בארץ דווקא עוצמה (בעקבות הכלכלה החזקה) ורשם ביצועים טובים יותר (!) מאשר וול סטריט ושווקי חו"ל.
איך מסבירים פיגור זה? הקונצנזוס בין המשקיעים הוא שהפיגור בארץ מתחילת השנה נובע מהחשש מפני המשך החקיקה של המהפכה המשפטית באופן חד צדדי כשברקע חוזרות ונשנות האזהרות של מרבית האנליסטים, של אנשי עסקים מובילים במשק, של בכירי האוצר ובנק ישראל, ושל סוכנויות הדרוג המובילות בעולם. הטוענים בצורה נחרצת כי תסריט זה (אם יתגשם) יהיה רע לכלכלה, רע למצב הביטחוני, רע ללכידות החברתית ולכן – גם רע לשוק המניות.
הביצוע "המגומגם" של השוק במהלך השבועיים האחרונים מוסבר גם באופן ספציפי בחששות המשקיעים מפני משבר חוקתי בחודש ספטמבר בעקבות שלושה דיונים חשובים בבית המשפט העליון שעתידים להתקיים בנושאים הקשורים למהפכה המשפטית, התבטאויות חוזרות ונשנות של שרים ושל יו"ר הכנסת על אי ציות לפסיקות בג"ץ מעצימות חששות אלו עוד יותר. נוסף על כך, צפו השבוע גם הדיבורים על החלפת נגיד בנק ישראל (הנהנה מאמון רב של המערכת הכלכלית בארץ ובעולם) ואף הצטרף השבוע החשש מהורדה קרובה של דירוג האשראי של ישראל על ידי חברת מודיס, שנציגיה ביקרו השבוע בארץ.
זו גם הסיבה לפיחות החד שנרשם בשער השקל מתחילת השנה: הדולר (וגם סל המטבעות) המשיכו השבוע לטפס לעומת השקל והגיעו לרמות שיא שלא נראו מזה שנים. בחלל האויר כבר נשמעות תחזיות על שער של 4 שקלים לדולר (שלא נראה מאז האינתיפאדה השנייה לפני עשרים שנה!). רואי השחורות ו"נביאי הזעם", מדברים על פיחות של עשרות אחוזים והתמוטטות השקל (!) במידה והחשש מפני משבר חוקתי אכן יתגשם, ומביאים לדוגמא את מה שקרה למטבעות של טורקיה ואירן. מנגד יש לזכור, כי מרבית אנליסטים (כמו גם נגיד בנק ישראל ובתי ההשקעות המובילים בעולם) מעריכים כי אילולי החששות בנושא המהפכה המשפטית והמשבר החוקתי היה השקל מתחזק בכ-10%(!) לעומת רמתו הנוכחית.
ומה הלאה? מצב המשקיעים בישראל קשה הרבה יותר מזה של המשקיעים באירופה או באסיה, שם מסתכלים בעיקר על הקורה בוול סטריט ובגדול - מיישרים קו עם שוק המניות האמריקאי. אצלנו מגמת השוק נקבעת על ידי שני כוחות עיקריים: האחד הוא (כמו בכל העולם) המגמה בוול סטריט. השני – התרחישים האפשריים בתחום המשפטי/חוקתי/בטחוני/פוליטי. מכאן, שגם המשך מגמת המסחר בשוק המניות בארץ תמשיך להיות מושפעת (כמו שקרה גם השבוע) משני כוחות אלו.
ואם נבחר לראות את "חצי הכוס המלאה": מתוך התנהגות שוק המניות במהלך החודשיים האחרונים בהחלט ניתן להבחין כי הוא שואף לסגור את הפער העצום (עשרות אחוזים) שנפתח בינו ובין וול סטריט ושוקי העולם. צריך "רק" שהמכשול שעצר את השוק עד עתה - יסולק. במילים אחרות: השוק מחכה לאיזה שהוא סימן לכך שהמשך החקיקה של המהפכה המשפטית ייגנז, או לפחות יחוקק בהסכמה רחבה. במקרה זה, ישנם סיכויים לא רעים לריצה חזקה של שוק המניות כלפי מעלה (בתנאי, כמובן - שלא תרשם פתאום מפולת בוול סטריט). אך אם החקיקה תימשך באופן חד צדדי (ו/או המדינה תיקלע למשבר חוקתי) הרי לא מן הנמנע, כי נראה עוד ירידות שערים אצלנו, ואף ירידות חדות, ומי שימכור את המניות יהיו גם המתנגדים למהפכה המשפטית וגם תומכיה. שכן, כאמור, השוק תמיד צודק!
השורה התחתונה: שוק המניות בארץ (כמו גם שוק מטבע החוץ) בהחלט נמצא במצב של "או צל"ש או טר"ש". תלוי בהתפתחויות בתחום המהפכה המשפטית, ובתחום המשבר החוקתי המסתמן.
אלי גולדברג הוא בוגר הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון בחיפה (תואר שני - בהצטיינות). בעל עשרות שנים של נסיון בפעילות בשוק ההון (כמו גם בכתיבה עיתונאית - בנושא שוק ההון והבנקאות). כרגע משמש כמנהל ההשקעות, של קרן הגידור "דלתא 100״.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
