החל מינואר 2025, חברות הביטוח הישראליות יתחילו ליישם את התקן החשבונאי החדש IFRS 17. תקן זה, שכבר יושם באירופה, צפוי לחולל שינויים משמעותיים בדוחות הכספיים של חברות הביטוח בישראל, בין היתר בהפרדת הרווח החיתומי מהרווח הנובע מפעילות השקעה. הפרדה זו תגדיל את השקיפות ותשפר את יכולת ההשוואה בין חברות הביטוח המקומיות והאירופאיות.
החידושים המרכזיים של התקן
1. שימוש באומדנים שוטפים: חוזי הביטוח יוצגו בהתבסס על אומדנים והנחות שוטפים, המשקפים את תזרימי המזומנים ואת אי-הוודאות, במקום עקרון העלות ההיסטורית שהיה נהוג עד כה.
2. אמידה של רכיב התאמת הסיכון עבור סיכונים שאינם פיננסיים.
3. שקיפות תוצאות הביטוח: התקן יאפשר למשקיעים להעריך את ביצועי ההנהלה ולהשוות בין חברות.
4. הכרה ברווחים תיעשה במועד מתן שירותי הביטוח בפועל ולא על בסיס קבלת הפרמיות.
5. הפרדה בין מקורות רווח: הבחנה בין הרווחיות הנובעת מהפעילות החיתומית לבין הרווחיות הנובעת מהפעילות הפיננסית.
השפעה על ההון העצמי במועד המעבר
חלק מחברות הביטוח כבר פרסמו אומדנים על השפעות התקן החדש. כך למשל, הראל השקעות העריכה עלייה של כ-300 מיליון ש"ח בהון העצמי שלה, המהווים גידול של כ-3%. לעומת זאת, בחברות ביטוח אחרות צפויות דווקא השפעות שליליות על ההון העצמי. חשוב לציין כי בעקבות ההפחתה, התשואה על ההון עשויה לגדול באופן מלאכותי בשנים הקרובות.
ראיון עם שלומי שוב, ראש החוג לחשבונאות באוניברסיטת רייכמן
מה דעתך על השינוי?
"יש כאן רעידת אדמה חשבונאית אשר תעשה טוב לחשבונאות של חברות הביטוח שעד כה הייתה מאד בעייתית, מרובת טלאים ולא קוהרנטית. מבחינת השינוי החשבונאי אני חושב שזה שינוי הרבה יותר גדול מזה שהיה בזמנו עם המעבר ל-IFRS לגבי החברות הציבוריות. מה גם שחברות הביטוח לא באמת יישמו עד כה את ה-IFRS שהרי בליבת הפעילות עד כה ה- IFRS אפשר להן להמשיך עם הפרקטיקה שהייתה מיושמת בעבר".
האם השינוי יעזור למשקיעים?
"בהחלט. אני מסתכל על כך שסוף סוף ניתן יהיה להבין את התוצאות של חברות הביטוח לאור ההפרדה בין תוצאות הפעילות החיתומית – כלומר, תוצאות שירותי ביטוח לבין תוצאות הפעילות הפיננסית, כך ששוק ההון ובגדול גם השינויים בריבית לא יתערבבו עם שירותי הביטוח. הרי עד כה חוץ מכמה מתי מעט, כמו סמנכ"לי הכספים של החברות עצמן, אף אחד לא באמת הבין את הדוחות האלה. אין ספק שלגבי הפעילות הביטוחית התנודתיות הקיצונית הזאת ברווח מכל תנודה קלה בהנחות, כמו בשיעורי תמותה או בדמי ניהול משתנים בעקבות תשואה בשוק למשל, תתמתן כי תיספג ב"באפר" (שנקרא מקצועיתCSM ) זאת בשורה חשובה שתשקף כלכלית טוב יותר את הפעילות העסקית של חברות הביטוח הרווח ותאפשר השוואה גם לענפים אחרים"
תוכל לתת דוגמה לתועלת למשקיעים?
"סטנדרט השקיפות החדש מפריד לכל אורך הדרך בצורה בוררה ומובהקת את רווחיות ביטוח המשנה מהרווחיות ברוטו של מוצרי הביטוח. זה יכול לחשוף, בקלות יותר מהיום, מקרים קיצוניים של רווח נטו בראיית חברת הביטוח שנובע בכלל מההפסדים של מבטחי המשנה. תחשבו כמה זה חשוב בראיה של אנליסט להבין שמודל הרווח של החברה לא בהכרח "מחזיק מים" כי מבטח המשנה יכול לברוח בשנה הבאה. למשל, עמלות שמבטחי משנה משלמים לחברה, יהיו חלק בלתי נפרד מהרווח ממבטחי משנה ולא יופרדו מהפרמיות או התביעות המשולמות או מתקבלות ממבטחי המשנה, לפי העניין".
האם להערכתך התקן ישפיע על ניהול החברות?
"אני משוכנע שכן. מעבר ליצירת שקיפות ואחידות כמו בחברה ציבורית רגילה לדוחות של חברות הביטוח יש משמעות ייחודית, וזה, אני מניח, ישפיע גם על ההתנהלות העסקית, הניהולית והאסטרטגית, לרבות ביחס לאופן שבו מוצרי הביטוח יעוצבו ויתומחרו מכאן ואילך. בהחלט יתכן שהשינוי החשבונאי העצום הזה יחדד למשל את הרצון לשנות את תמהיל המוצרים לטובת קצרי הטווח וחיזוק החלק הפיננסי".
איך אתה מסביר את זה ששתי חברות מארבע חברות הביטוח הגדולות – כלל ביטוח ומגדל שפרסמו בדוחות האחרונים וולנטארית נתונים חלקיים על ההשפעה ליום המעבר דווקא הקטינו את הונן העצמי?
"זה תכנון חשבונאי והוא היה צפוי. הוראות המעבר של התקן מאפשרות חופש די גדול של "שיפטינג" בין ההון ליום המעבר (1.1.24) לבין הרווח העתידי ולכן חברות שמכפיל ההון הנוכחי שלהם נמוך משמעותית מ- 1 העדיפו להקטין את ההון כדי לייצר לעצמן "מחסנית" של רווח בעתיד וזה גם יוביל אותן להיות שבמכפיל הון דומה של שתי החברות האחרות שפרסמו (הראל והפניקס)".
אילו שאלות נותרו פתוחות?
השאלה הכי גדולה זה איך יגיב שוק המניות לשינוי הדרמטי של התקן החדש. כרגע אנחנו עדיין לא רואים השפעות מיוחדות אבל אני סבור שתהיה בסופו של דבר השפעה ברגע ששוק ההון יטמיע ויספוג את השינוי. שתי שאלות נוספות שנותרו פתוחות הן שאלה המס – רשות המיסים עדיין לא פרסמה את עמדתה לגבי אופן המיסוי של חברות הביטוח בעידן התקן החדש והשאלה השניה – נוגעת לחברות הביטוח הבינוניות שמעוניינות לדחות את היישום של התקן החדש לאור המרוכבות הרבה שקיימת ביישומו, לרבות בהיבטים של מערכות המידע".
"בשורה התחתונה אני מעריך שבטווח הארוך זה יעשה טוב למניות הביטוח היות והמהלך יפחית את חוסר השקיפות ויגדיל את אמון המשקיעים בפרט שניתן יהיה להשוות את ביצועי החברות לחברות הביטוח באירופה".
פרי אמסלם הינו מנהל פלטפורמת בורסה 360 ומשמש כיועץ שוק ההון לחברות ציבוריות ופרטיות. אין לראות באמור המלצה לפעילות בשוק ההון וני״ע השונים. לתכנים נוספים על שוק הישראלי מוזמנים להצטרף לעקוב אחרינו בערוץ הוואטסאפ וכן להצטרף לערוץ הטלגרם
*אין בנכתב המלצה לפעילות בני״ע או תחליף ליעוץ.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
