בסדרת הכתבות הבאה נעניק הצצה מקיפה לעולם ההשקעות האלטרנטיביות, הנקראות גם ההשקעות שאינן סחירות. נתחיל מההיסטוריה, נסקור את האפיקים השונים, נדון באבולוציה של התחום ומדוע הוא חשוב ורלוונטי מאוד למשקיעים ישראלים.
מהי השקעה אלטרנטיבית?
מדובר בהשקעה שהיא חלופית להשקעות המסורתית, כמו: מניות, אג"ח, קרנות נאמנות ומזומן. השקעה אלטרנטיבית כוללת בתוכה סוגי השקעות שונות, לרבות: נדל"ן, קרנות גידור, קרנות הון סיכון, תשתיות, ועוד. לכל אחת מהן יש מאפייני השקעה, פרופיל סיכון ותגמול פוטנציאלי ייחודי, עם זאת, אותן השקעות חולקות מספר מאפיינים דומים:
● אופק השקעה ארוך ונזילות נמוכה.
● שקיפות מוגבלת, ככל שהיקף הנכסים המנוהלים באפיק זה גדל הדרישה לשקיפות גדלה בהתאם.
● השקעות אלה אינן מפוקחות כמקובל בעולם הסחיר, עם זאת, מתפתחים בשנים האחרונות ניצנים ראשונים של פיקוח.
● אפיק ההשקעה מורכב, דורש ליווי מקצועי המבוסס על ניתוח מעמיק של אופי ההשקעה והתאמתו ללקוח על פי מאפייניו וצרכיו.
● נכסים במתאם נמוך לשוק ההון, הגורם להורדת הסיכון הכוללת בתיק ההשקעות של הלקוח
● אפשרות לגיוון תיק ההשקעות.
מתי נולדו לראשונה ההשקעות האלטרנטיביות
מקובל להתייחס למשבר בשווקים ב 2008 והשפל הכלכלי העולמי שבא בעקבותיו כנקודת הזמן שבה תעשיית ההשקעות האלטרנטיביות החלה לצמוח. קריסת השווקים והירידה החדה בערך נכסי המשקיעים, הובילה את ציבור המשקיעים לחפש פתרונות השקעה אחרים. מאז 2008 ניתן להצביע על שלוש מגמות עיקריות:
● מעבר מהשקעות אקטיביות להשקעות פסיביות – מגמה מאוד ברורה שניכרת גם בנכסים הסחירים, בבחינת "Set and forget", כלומר "שגר ושכח" - השקעת הכספים ללא צורך במעקב צמוד ותדיר אחרי ההשקעה, כמו במכשירים מחקי מדד.
● מעבר מהשקעה עקיפה להשקעה ישירה בנכסי הבסיס.
● מעבר של חברות להנפקות פרטיות במקום אלה הציבוריות.
נכון לסוף 2020, סך ההשקעות של לקוחות פרטיים בנכסים אלטרנטיביים מסתכם בכ-5% בלבד, אולם מגמה זו משתנה וצפויה להתייצב על כ-20% מסך נכסי העושר של הלקוח הפרטי. אם עד סוף 2023 שווי הנכסים המנוהלים בהשקעות אלטרנטיביות הוערך בכ-16.3 טריליון דולר, עד סוף 2028 שווי השוק יגיע לכ-24.5 טריליון דולר. תחזית זו משקפת קצב גידול שנתי בנכסים המנוהלים של כ-8.4% מדי שנה, לעומת קצב גידול שנתי של כ-12.3% בין השנים 2022-2016.
למה אנחנו צריכים השקעות אלטרנטיביות בתיקים?
במהלך ינואר 2020 מתפרסמות ידיעות בעולם על התפרצות מחלה לא ידועה אשר החלה במחוז וואהן בסין בנוב' 2019. באמצע פברואר 2020 החלה מגפת הקורונה להתפשט במהירות בכל רחבי העולם. לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי, בין ינואר 2020 לסוף 2021, מתו בין 13.3 מיליון ל-16.6 מיליון אנשים ממחלת הקורונה ישירות או כתוצאה מהשפעת המגפה על תפקוד מערכות הבריאות. אנו עדים לטלטלה כלכלית עולמית בעקבות התפרצות הקורונה ולאחריה. העולם חווה טלטלות רבות במישורים הכלכליים, הבריאותיים והגיאו פוליטיים ביניהם - הקורונה כאמור לעיל, המלחמה באוקראינה, התפרצות האינפלציה ועליית הריבית האגרסיבית בעולם בעקבותיה, מלחמת חרבות ברזל ועליית המדרגה של הסכסוך הערבי ישראלי במזרח התיכון ובחירות בארה"ב, הם חלק מאותם אירועים משני מציאות המגבירים את התנודתיות בשווקים הסחירים.
הפיזור בתיק ההשקעות של הלקוח ושילוב נכסים לא סחירים מאפשר להוריד את רמת הסיכון הכוללת בתיק. בעוד שהנכסים הסחירים רגישים לאירועים לעיל, רגישות המתבטאת בתנודתיות גבוהה בשווקים ובתיקי הלקוחות, מידת ההשפעה על הנכסים הלא סחירים נמוכה מאוד ממגוון סיבות עליהם נרחיב בהמשך.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
