המציאות מלמדת כי רוכשי דירות חדשות לרוב לא דורשים מהקבלנים את הפיצויים המגיעים להם. זה קורה, בין היתר, בשל חוסר מודעות הרוכשים למה שמגיע להם מכוח ההסכם, הימנעות מלבחון מקרוב ובקפדנות את המסמכים ובכלל זאת המפרטים שהם מקבלים לידיהם והיעדר בדיקה יסודית ומקצועית של הדירות שקיבלו.
מנגד, עומדים קבלנים עתירי ממון וממולחים המודעים לחוסר העירנות של הרוכשים ופעמים רבות "מנצלים" אותו, על מנת להגדיל את רווחיהם.
אחת מהדוגמאות ה"קלאסיות" לכך היא העובדה שרוכשים רבים ממשיכים לשלם את מדד תשומות הבנייה, גם בתקופה של איחור במסירת הדירה. הקבלן מאחר במסירת הדירות, והרוכשים ממשיכים לשלם והרבה על האיחור - כשלא פעם המדד גם עולה.
דוגמא נוספת היא חוסר מודעות הרוכשים לדמי השכירות שמגיעים להם בגין תקופת האיחור במסירה. בהתאם לחוק, אם האיחור במסירה הוא עד 8 חודשים (כולל), על הקבלן לשלם פיצויים שמסתכמים בפי 1.5 מדירה בגודל דומה באזור. מומלץ אף לבצע בדיקה באתרי הנדל"ן השונים ולאמת שאכן הסכום שהועבר תואם את הסכום המגיע להם.
עוד דוגמא היא כשריבית פיגורים לפתע מכפילה את עצמה - בהקשר זה, בעת קבלת הדף האחרון שכולל קיזוז והצמדה, חשוב לשים לב למועדי תשלום המע"מ - לא מעט רוכשים מחויבים בריבית פיגורים גבוהה בהרבה מזו שסוכמה, בגלל "טעות כתיב" בדף. סיכמתם על ריבית בגובה פי 2.5 ובדף הנקי והמסודר שקיבלתם שלא מיהרתם לחשוב שיכולה להיות בו "טעות", הריבית עומדת על פי 4.
אל תטמנו את הראש בחול ותתעלמו מפגמים בדירה וברכוש החיצוני - זה יחזור אליכם בסיבוב
במקרים רבים, מטעמים שונים (בעיקר חוסר כוח, ידע וסבלנות להתעסק בכל הבירוקרטיה שהדבר ידרוש מהם) רוכשים מעדיפים "לוותר" לקבלנים על פגמים או חוסרים שנמצאו בדירות. טיפול בנושא שכזה מרגיש לרוכשים "גדול מדיי" ו"גדול עליהם". כך, מוצר שחסכו עבורו כל החיים ולרוב גם ישועבדו עבורו כל החיים, נותר פגום או חסר מבלי שאף מתבצעת בדיקה מעמיקה הדברים. הרוכשים גם לא באמת יודעים לעמוד או לאמוד את הפגמים או החוסרים. לרוב מדובר בכאלה הדורשים איש מקצוע על מנת לזהות ולאבחן אותם.
הדוגמא ה"קלאסית" הראשונה קשורה לגודל הדירה והשטחים המשותפים שמחוץ לה. במקרים רבים השטח שניתן לרוכשים קטן במידת מה מזה שעליו הוסכם. צריך להבין שלא מדובר בדבר של מה בכך. גם סטייה של 3-4 מטרים, שווה סכומים לא מעטים של כסף (בהתחשב בכך שכל מ"ר שווה ערך לעשרות אלפי שקלים). גם אם בהסכם עוגן כי "סטייה של 5% בשטח לא תהווה הפרה של ההסכם", לא פעם נמצא שהחריגה הייתה גבוה אף מזה.
רוכשים גם נוטים "להתעלם" מפגמים ברכוש המשותף, ומחכים שדייר אחר "ירים את הכפפה". הרי מי מעוניין להתחיל להתנהל מול בעלי מקצוע, לרתום את שאר הדיירים, לגייס כספים ולכלות את זמנו, אף לא רק בשביל עצמו אלא גם בשביל כל יתר דיירי הבניין? מדובר בטעות חמורה, בין היתר בשל כך שבמקרים רבים עלות תיקון הפגמים ברכוש המשותף יקרה הרבה יותר, וככל שהדבר לא יטופל - הדבר עלול לחזור אליכם בעתיד, בריבית דריבית.
יום אחד אתם עלולים להתעורר ולגלות שהעירייה הוציאה צו בניין מסוכן כי החיפוי החיצוני בבניין מתפורר, ליקויי שמחייב תיקון שעלותו היא עשרות אלפי שקלים לכל דייר. במקביל או אף לפני כן, חלפה תקופת הבדק ולקבלן אין שום מחויבות לשאת בעלויות. מה שעכשיו עולה לכם "בזול", עשוי לעלות לכם ביוקר בעתיד.
אין עדיין טופס 4 או שקיבלתם טופס 4 "על תנאי"? אל תמהרו להיכנס לדירה אם הכסף שלכם חשוב לכם
נקודת נוספת נוגעת למועד הכניסה לדירה וקבלת "טופס 4", המכונה היום "תעודת גמר". ראשית, רבים היום לא באמת בוחנים עד הסוף את הטופס, מי אישר את התעודה, מי חתם עליה, מתי ועוד. בחלק מהמקרים רוכשים מקבלים טופס 4 "על תנאי", כלומר אין אישור סופי ויש עדיין סוגיות נוספות שמחייבות את הקבלן לפני שיהיה ניתן להעניק חותמת שכזו, אבל עדיין הוא מגיש לכם את זה בתקווה שתגיד (שוב) "לא נורא, זה לא מהותי", אפשר להיכנס לדירה. בנקודה הזאת, מומלץ מאוד לחכות עד לקבלת טופס 4 רשמי. חיכיתם שנים, חכו עוד כמה חודשים. ככל שתכנסו ללא טופס 4, לא רק שככל הנראה תקבלו פיצוי מופחת על איחור במסירה, אלא שגם הלחץ על הקבלן יורד, והוא יודע שהוא יכול "לקחת את הזמן" עד להשלמת הפרויקט.
יש גם בניינים שכלל אין להם טופס 4, בין היתר בגלל ליקויי בטיחות קשים. מדובר בסיטואציה בעייתית מאוד, שעשויה למשל לא לאפשר לכם לקבל משכנתא מהבנק, או להתחבר לחברת החשמל. מדובר בנזק מהותי שיכול להיות שיזכה אתכם בפיצויים משמעותיים מהקבלן, וחשוב לדעת למצות את הזכויות שלכם גם פה.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.