השורה התחתונה: כיצד נראה השבוע החולף בשוק ההון
- וול סטריט ובורסות חו"ל (s&p500 - 4320.06): ירידות שערים חדות בשווקי המניות בשבוע המסחר הגרוע ביותר מאז מרץ השנה. הסיבה הישירה לאווירה השלילית היא המשך העלייה בתשואות איגרות החוב שהגיעה לרמת שיא שלא נראתה מאז המשבר הגדול של 2007. זאת כתגובה ישירה לדברי יו"ר הפד כי צפויות עוד העלאות ריבית בדרך ועל רקע נתוני מקרו חזקים, כמו גם מחירי הנפט השוברים שיאים. מבחינה טכנית: שוק המניות מאיים לפרוץ את רמת התמיכה של 4300-4350 במדד s&p500, מה שיוביל (אם יקרה) לירידות נוספות - עד לרמת התמיכה החזקה של 4,200.
- שוק המניות התל אביבי (מדד ת"א 125 - 1882.6): בניגוד למגמה בעולם נרשמו השבוע בארץ דווקא עליות שערים מתונות. גם השבוע בלטו לטובה מניות הבנקים אשר נהנים (בניגוד לרוב החברות במשק) מהריבית הגבוהה. מה שתמך השבוע בשוק המניות בישראל היה ללא ספק הידיעות על הסכם השלום המתקרב עם סעודיה. אלמלא האווירה השלילית בוול סטריט ובבורסות חו"ל, סביר להניח שעליות השערים בארץ היו הרבה יותר תלולות. מנגד - הדעות חלוקות לגבי ההשלכות של ההסכם עם סעודיה על הסיכויים לפשרה בנושא המהפכה המשפטית. ההערכה היא שהשילוב בין פשרה כזו (שתשים סוף ל"כאוס" במדינה מאז תחילת השנה) והסכם עם סעודיה - יוביל לעליות שערים חזקות בשוק המניות הישראלי אשר יצמצם (או אף יסגור) את הפער הגדול שנפתח מאז תחילת השנה בינו ובין וול סטריט ושווקי חו"ל.
- שוק איגרות החוב: תשואת איגרות החוב בוול סטריט ממשיכה לטפס, ומגיעה לרמות שיא אשר לא נראו מאז 2007 (השנה בה התרסק שוק המניות האמריקאי). תשואת האג"ח לטווח פדיון של 10 שנים ממשיכה לטפס ומסיימת את השבוע ברמה של 4.438%. הגורם העיקרי שהביא השבוע להמשך הטיפוס בתשואות היה יו"ר הפד, שהשאיר אומנם את הריבית ללא שינוי אבל אותת על העלאות ריבית נוספות בהמשך הדרך. כל זאת על רקע סימנים כי האינפלציה לא ממהרת כל כך לרדת, מחירי הנפט השוברים שיאים ועל רקע דו"ח תעסוקה שהתפרסם השבוע והצביע על עוצמת המשק האמריקאי. בין הסוחרים והאנליסטים גוברת ההערכה כי הריבית הגבוהה איתנו להישאר עוד זמן רב וכי תהליך הורדתה הולך ומתרחק מאיתנו.
- בשוק איגרות החוב הישראלי: לאחר מספר שבועות של התייצבות נרשמה השבוע עלייה בתשואות האג"ח בארץ (שזה אומר - ירידות שערים). עלייה זו באה גם כ"הזדהות" עם תשואות השיא של האג"ח בוול סטריט וגם כתגובה למדד המחירים הגבוה שהתפרסם בסוף השבוע שעבר. ההערכה כרגע היא שנגיד בנק ישראל יעלה את הריבית בארץ לפחות עוד פעם אחת, ככל הנראה בחודש נובמבר הקרוב. עם זאת, נראה כי "ציידי המציאות" כבר מתחילים לאסוף איגרות חוב (גם ממשלתיות וגם קונצרניות), שכן בכל מקרה מרבית העלאות הריבית מאחורינו ותשואת האג"חים בארץ קרובה לשיא.
- שוק מטבע החוץ: לאחר מספר שבועות של התחזקות נרשמה השבוע התייצבות בשער הדולר, ברמה של 1.0652 אירו לדולר. עם זאת, ההערכה הרווחת בשוק היא שהדולר ימשיך להתחזק ועדיין לא אמר את המילה האחרונה. זאת כתוצאה ישירה של התשואה הגבוהה בשוק איגרות החוב (אשר המשיכה גם השבוע לטפס לשיאים חדשים). תשואה זו, כמו גם האיתות של יו"ר הפד השבוע על העלאות ריבית נוספות, הופכים את המטבע האמריקאי ליותר אטרקטיבי. גורם נוסף שתומך בדולר האמריקאי הוא פרסום נתוני המקרו באירופה במהלך השבועות האחרונים המצביעים על חולשת הכלכלות המובילות ביבשת (גרמניה לדוגמה) בניגוד לעוצמה שממשיכה להפגין הכלכלה האמריקאית.
- בארץ: הדולר נסחר השבוע ביציבות, סביבות רמה של 3.81-3.82 שקל לדולר, לעומת רמת שיא של 3.85 שקל לדולר אליה הגיע לפני שבועיים, רמה שלא נראתה מאז 2016 (פרט לתקופה קצרה בתחילת משבר הקורונה). כרגע תומכת בשקל הצפייה המחודשת להעלאת ריבית נוספת בארץ כבר בנובמבר (והסיכוי שהריבית בארץ תהיה גבוהה מזו של ארה"ב). גם הידיעות המעודדות על הסכם מתקרב עם סעודיה תומכות ללא ספק בשקל. מנגד, תלוי ועומד כנגד השקל החשש ממשבר חוקתי, ו/או המשך החקיקה של המהפכה המשפטית באופן חד צדדי, ו/או הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי מודיס. כל אלו מובילים את השקל למצב של שיווי משקל בין שני תסריטים מנוגדים: התסריט הפסימי מדבר על משבר חוקתי, על המשך החקיקה של המהפכה המשפטית באופן חד צדדי (כלומר - המשך הכאוס במדינה) ועל הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי חברות הדירוג העולמיות. הפסימיסטים בין המשקיעים מדברים במקרה כזה על פריצת רמה של 4 שקלים לדולר ועל "תרחישי בלהות" שאנו חוזים היום במטבעות של טורקיה ואירן. האופטימיים מדברים על סיום פרק המהפכה המשפטית (עצירה מוחלטת - או הסכמה רחבה). במקרה זה - צופים התחזקות מיידית של השקל, בשיעור של 10% לפחות (בייחוד אם התסריט של הסכם עם סעודיה יצא לפועל). במילים אחרות: השקל נמצא עכשיו במצב של "או צל"ש או טר"ש".
- שוק הסחורות העולמי: הנפט עבר השבוע סוג של מימוש רווחים ונסגר ברמה של 93.27 דולר לחבית מסוג "ברנט". זאת לאחר מחיר של קרוב ל- 95 דולר בסוף השבוע שעבר אשר לא נראה מזה זמן רב (ולמעשה, מאז תחילת המלחמה באוקראינה לפני כשנה וחצי). הביקוש לנפט במהלך השבועות האחרונים מוסבר בעיקר בשילוב של תגובה להודעות של סעודיה ורוסיה על הצמצום בתפוקה (שזה אומר - פחות היצע) עם נתוני מקרו חיוביים שהתפרסמו בארה"ב ובסין, שני הקטרים המושכים את הכלכלה העולמית (שזה אומר - יותר ביקוש). בשוק כבר נשמעים קולות המדברים על שבירה קרובה של הרמה (הפסיכולוגית) של 100 דולר לחבית. הזהב נסחר השבוע תוך תנודות שערים מתונות שבסופן סגר ברמה דומה לזו של סוף השבוע שעבר (1944.9 דולר לאונקיה). זאת לאחר מספר שבועות של היחלשות שבאה כתגובה להתחזקות הדולר כמו גם לעלייה שנרשמת בתשואות איגרות החוב בוול סטריט.
- מטבעות הקריפטו: הביטקוין עבר עוד שבוע של יציבות ונסגר ברמה של 26,500 דולר לביטקוין, כשהוא נסחר כבר מספר שבועות בסביבות רמה של 26,000 דולר, הנחשבת לרמת תמיכה חזקה שאם תישבר תגרור ירידות שערים נוספות עד לרמת התמיכה הבאה (בסביבות 20,000 דולר לביטקוין). למעלה מחכה לביטקוין רמת התנגדות חזקה, באזור 29,000 דולר לביטקוין. ברקע המשקיעים ממתינים לאישורים מצד ה-SEC (רשות ני"ע האמריקאית) להקמת קרנות סל עוקבות קריפטו שייתן (אם יתקבל) תנופה מחודשת למטבעות הדיגיטליים.
אלי גולדברג הוא בוגר הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון בחיפה (תואר שני - בהצטיינות). בעל עשרות שנים של נסיון בפעילות בשוק ההון (כמו גם בכתיבה עיתונאית - בנושא שוק ההון והבנקאות). כרגע משמש כמנהל ההשקעות, של קרן הגידור "דלתא 100״.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
