ימים לא פשוטים עוברים עלינו, כתושבי ואזרחי מדינת ישראל, כבני ובנות העם הנבחר וכן, גם כמשקיעים בשוק ההון המקומי, בשנה שכללה רפורמה משפטית שעברה (או ניסתה לפחות) ללא הסכמות רחבות, אירוע טרור בעל מחיר הדמים הגבוה ביותר שפקד את מדינת ישראל מאז היווסדה ומלחמה שהתנהלה לאחריו. כל אלו נתנו אותותיהם בשוק המקומי, ואלו עשרת המכות שהתמודדנו איתן השנה, שחלק כבר מאחורינו, וההשפעה של חלקן עודנה מורגשת.
מכת מדדים
אמנם מדדי ת"א 35 ו-90 הצליחו להתאושש מהמפלה שחטפו בימים שעקבו למתקפת הטרור ב-7 באוקטובר, אמנם אלו עדיין מדשדשים מאחורי שאר העולם ולא נהנו מהגאות שהציפה מדדי מניות מעבר לים, כפי שהיה המצב טרם המלחמה ובתקופת המהפכה המשפטית והמחאה שניצתה כנגדה.
מכת חוב עתידי
לצורך מימון המלחמה שהתפיחה את חובה של ישראל, הנפיקה המדינה 3 אגרות חוב לטווח של 5 שנים בריבית של 5.37% לשנה, 10 שנים בריבית 5.5% ול-30 שנה בריבית 5.75%, ובסך הכול מתכננת לגייס סכום עתק של מעל 200 מיליארד שקלים. אמנם גיוס חוב היא פעולה שגרתית, אך סביר שילדינו עוד ישלמו את הריביות הכבדות בצורת העלאות מיסים בשנים הבאות.
מכת ריבית
סביבת הריבית הגבוהה, שיריית הפתיחה לה ניתנה לפני מעט יותר משנה, בחודש פברואר 2023 עם העלאת הריבית הראשונה של הפד האמריקאי, עודנה איתנו. אך ייתכן שזו נקודה שדווקא "תרמה" לה המלחמה – האינפלציה האטה: במהלך חודש אוקטובר 2023 סך ההוצאות הגיעו ל 33.135 מיליארד שקלים, ירידה של כ-7.4% לעומת השנה שקדמה וממוצע ההוצאות היומי היה נמוך ב-25.3% לעומת חודש ספטמבר (לפי נתוני שב״א). אמנם נכון לכתיבת שורות אלו, חרף ההאטה באינפלציה שירדה ל-2.5%, בנק ישראל צופה העלאה באינפלציה, והשאיר את הריבית ללא שינוי על 4.5% (לאחר שהוריד אותה פעם אחת בינואר האחרון).
מכת מט"ח
נפלה עלינו ביתר שאת בימיה הראשונים של המלחמה אז השקל נחלש בחדות ביחס לדולר. בתקופה האחרונה נרשמה תנודתיות רבה בשער השקל, שמשכה סוחרי מט"ח וחובבי ספקולציות. כיום, למרות שהשקל עדיין אינו חזק כפי שהיה בין השנים 2020 ל-2022, הוא עדיין גבוה בכ-7 עד 8 אחוזים מהשפל שנרשם. היחלשות השקל ממשיכה להשפיע על הכלכלה באמצעות תרומה לעליית האינפלציה, אך חשוב לזכור ששקל חלש יכול גם להוות יתרון ליצואנים, שחברות רבות מהמכה הבאה נמנות ככאלו.
מכת הייטק
יקירנו, יהבנו, אהובנו. ענף ההייטק, הקטר של המשק הישראלי והגאווה הלאומית. בשנים 2018 עד 2022 היו גיוסי ההייטק הישראלי מתואמים עם מדד הנאסד"ק, אך ברבעון הרביעי של 2023 מדד הנאסד"ק עלה בכ-28%, בעוד שהגיוסים ירדו בכ-34%. אבל אפשר לקוות ולסמוך על ההייטק הישראלי, שהגיע למעמדו בזכות הרוח היזמית הישראלית, יתגבר על הקשיים וימשיך לשגשג בטווח הארוך.
מכת לגיטימציה
מצבה הדיפלומטי של מדינת ישראל בעייתי לא רק בשביל אורך נשימה בינלאומי לצורך פעולות צבאיות התקפיות, אלא משפיע גם על האטרקטיביות של המדינה למשקיעים מחוץ שיכולים להזרים אליה כספים.
מכת נדל"ן
ענף הנדל"ן נפגע קשות בשל סגירת אתרי בנייה, מחסור חמור בעובדים, עלייה במחירי החומרים וכמובן הירידה בביקוש. כמובן, יש שיגידו כי כעת נוצרו בשוק הזדמנויות שלא היו קיימות שנים.
מכת אי-הוודאות
למרות שמעט כוחות צבאיים עוד נמצאים בשטח הרצועה, אין כרגע תחזיות להכרזה על סיום המלחמה, ועל אף ש"היום שאחרי" מתקרב, לא התקיים דיון מעמיק או התקבלו החלטות באשר להמשך השלטון ברצועת עזה. חוסר הבהירות וההחלטה הזו מציבים בעיה משמעותית לשוק ההון, שכן מצב של חוסר וודאות כזה מטריד את המשקיעים, שמחפשים סביבה יציבה ובטוחה להשקעותיהם ומקשים על קבלת החלטות השקעה רציונליות.
מכת דירוג אשראי
כזכור, בפברואר השנה, לראשונה בהיסטוריה הורד דירוג האשראי של ישראל ע"י חברת מודי'ס. בעקבותיה גם חברת S&P הורידה את דירוגה של המדינה. חברות הדירוג ציינו כגורמים להורדת הדירוג את המלחמה בעזה, המשבר הפוליטי והחברתי הנובע מהרפורמה המשפטית, והחשש מהסלמה נוספת בצפון. אמנם הורדות אלו לא השפיעו במיוחד על השווקים שנראה כי גילמו את ההחלטות עוד לפני הכרזתן. אך הדירוג הנמוך צפוי להגביר את שיעורי הריבית על החוב הממשלתי ואף עלול להשפיע על ריביות ההלוואות לחברות ולמשקי הבית.
מכת המיסוי
מדיניות המיסוי הנוכחית בישראל מהווה אתגר משמעותי לצמיחת המשק ולעידוד השקעות. בפרט, מס רווחי ההון הגבוה על יחידים (25%), מס החברות (23%) ומס הדיבידנד הגבוה יוצרים תמריצים לא אופטימליים ופוגעים בתחרותיות של ישראל.
ח"כ דן אילוז (הליכוד) קידם לאחרונה יוזמה להפחתת מס רווחי ההון במטרה לעודד השקעות והון סיכון. היוזמה כללה קריאה להפחתת שיעור המס על רווחי הון ליחידים מ-25% ל-15% ומתן פטור ממס רווחי הון להשקעות של קרנות הון סיכון בחברות צעירות ובינוניות (סטארט-אפים).
אולם, למרות התמיכה הראשונית, נראה כי היוזמה תקועה כרגע ולא מתקדמת לכדי הצעת חוק או רפורמה בפועל. ללא רוח גבית פוליטית וקונצנזוס רחב, ספק אם ההצעה תצליח לצלוח את משוכות הפרלמנט ולהפוך למדיניות בשטח.
חבל שכך, כי ללא רפורמה מקיפה בתחומי המיסוי על רווחי הון, מיסוי חברות ומיסוי דיבידנדים, התמריצים הקיימים עלולים להמשיך ולהקשות על פיתוח תעשיית ההייטק הישראלית. שיעורי המס הגבוהים פוגעים ביכולת המשק למשוך השקעות הון סיכון ולהניע חדשנות. הם מובילים חברות להעדיף אקזיטים מוקדמים על פני השקעה בצמיחה ארוכת טווח בישראל.
בפרט, המיסוי הכבד על דיבידנדים יוצר תמריץ שלילי לבניית חברות רווחיות בישראל. קודקס המס הנוכחי גורם ליזמים ובעלי חברות להעדיף מכירת הפעילות לחברות זרות, במקום להמשיך ולהתפתח כחברות עצמאיות המחלקות את רווחיהן. תיקון העיוות במיסוי הדיבידנדים הוא קריטי לא פחות מהפחתת מס רווחי ההון, על מנת לייצר סביבה תומכת בצמיחתן של חברות מקומיות.
היוזמה של ח"כ אילוז הייתה צעד בכיוון הנכון, אך כעת נדמה שהיא איבדה את התנופה הראשונית. ללא מאמץ מחודש ורצון פוליטי של ממש, מכת המיסוי צפויה להמשיך ולהוות חסם מרכזי בפני פיתוח כלכלת ההייטק בישראל. עלינו לקוות שהנושא ישוב ויעלה על סדר היום הציבורי, ושמקבלי ההחלטות יבינו את החשיבות שבקידום רפורמת מס אמיצה, הכוללת הפחתה משמעותית במיסוי הדיבידנדים, שתתמוך בצמיחה ארוכת הטווח של המשק.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
