שנת תשפ"ג הסתיימה לה, ותחילתה של שנת תשפ"ד נראית כמו עיתוי טוב לבחון אילו מהחברות בבורסה המקומית הנחילו בשנה שעברה מפח נפש למשקיעים ואולי צריכות לבקש סליחה על הירידה החדה בערכן.
על פי מסנן המניות של כלכליסט, נראה שבשנת תשפ"ג לא פחות מ-98 חברות ירדו בלמעלה מ-50%, כש-18 מתוכן השילו מעל ל-80% (!) מערכן. בכתבה זו נסקור חלק קטן ולא מייצג מהחברות שצללו מטה בשנה החולפת ואשר ביצועיהן בטבלת התשואות מעלות את הצורך לערוך בדק בית לקראת יום הכיפורים הקרב ובא.
נתחיל בחברה שרשמה את הירידה החדה ביותר בשנה החולפת, חברת בול מסחר העוסקת בתחום האשראי החוץ בנקאי. תחום זה התאפיין במספר לא קטן של חברות שהסבו מפח נפש למשקיעים, ודי אם נזכיר את החברות יונט קרדיט וגיבוי אחזקות הנמצאות למעשה בסטטוס של חדלות פירעון. בול מסחר נקלעה לבעיית תזרים מול מחזיקי אגרות החוב שלה ונאלצה לדחות את התשלומים. עובדה זו יחד עם צמצום מסגרות האשראי מצד הבנקים, הובילו אותה להליך של הסדר חוב ומשא ומתן מול הנושים אשר עלול לעלות למייסדה באובדן השליטה בחברה. מובן ששוק ההון לא נשאר אדיש לחדשות הרעות והמשקיעים מיהרו לצאת מההשקעה הכושלת כמעט בכל מחיר. בניגוד לבנקים, נראה כי החברות בתחום המימון החוץ בנקאי סובלות מהעלייה בריבית במשק אשר ככל הנראה מגדילה את החשש מהיציבות הפיננסית של נוטלי האשראי. ייתכן והליך עתידי של הורדת הריבית על ידי בנק ישראל יניב תוצאה הפוכה (עליית מחיר המניות בבורסה) - דווקא באותן חברות אשר הצליחו לעבור את התקופה הנוכחית בשלום ואפילו הצליחו להגדיל את תיק האשראי שלהן, מה שלמעשה יחזק את מעמדן כתוצאה מצמצום התחרות בתחום.
במקום השני "מככבת" חברת נקסטפרם העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מוצרים מבוססי שמרים לתעשיית המזון. נראה שהחברה קפאה על שמריה ולא הצליחה לעמוד בציפיות המשקיעים. הכנסות החברה במחצית 2023 אומנם הוכפלו לעומת החציון המקביל אשתקד, אך אלו הסתכמו בסכום זניח של כ-250 אלף דולר בלבד בעוד ההפסד הנקי בתקופה זו הסתכם בכ-2.2 מיליון דולר, לעומת 3.4 מיליון דולר בחציון המקביל. נראה כי המשקיעים ציפו לצמצום חד יותר בהפסד כשגם גיוס ההון שבוצע בחודש מרץ האחרון בדיסקאונט על מחיר המניה בבורסה הוביל לירידה חדה במחירה. החברה שמה דגש על קיימות ופיתוח מוצרים טבעוניים ומוצר הדגל שלה הינו חלבון טבעוני (ProteVin). כטבעוני בעצמי, אני מקווה שהחברה תעבור במהרה לרווחיות אשר תוכל לתמוך בהמשך פעילותה וכך נוכל ליהנות ממוצריה בעתיד.
במקום השלישי נמצאת חברת אקוואריוס יצרנית המנועים החסכוניים. נראה שהחברה לא מצליחה להתניע ועד כה לא רשמה הכנסות מהותיות מפעילותה. החברה הייתה חלק מגל ההנפקות של חברות הטכנולוגיה, ובסוף שנת 2021 הצליחה לגייס מהציבור ומהגופים המוסדיים כ-223 מיליון ש"ח, לפי שווי מרשים של כ-860 מיליון. אם הסכום הזה נראה לכם גבוה, החברה אף ניהלה גם מו"מ בדמות אופציה למכירת 10% ממניותיה לגוף השקעות מדובאי לפי שווי של 5 מיליארד דולר (!). מסתבר שפיתוח מנועים חסכוניים אולי נראה מבטיח, אך בשווי שוק נוכחי הנמוך מ-25 מיליון שקלים נראה כי גם המנוע החכם ביותר יידרש לכמות מכובדת של דלק מימוני על מנת שיוכל להמשיך ולסחוב את החברה קדימה.
חברה נוספת ברשימה היא אורה סמארט אייר - שטבעה תחת גל הקורונה. אורה סמארט אייר היא עוד חברה שככל הנראה הצטרפה לבורסה בשלב מוקדם מידי של פעילותה. הריבית הנמוכה במשק והרדיפה של משקיעים אחר חברות צמיחה (שלא לומר, חלום) תודלקה היטב על ידי חלק מגופי החיתום, אשר תמורת עמלות נאות סייעו לכמעט 100 חברות להפוך לציבוריות בשנת 2021. במקרה של אורה הטיימינג היה מעולה! מה יכול להשתבש בהנפקה של חברה שעוסקת בבניית מערכות לטיהור אויר שיכולות אף להשמיד את נגיף הקורונה, בתקופה בה כל מהדורות החדשות וכל העיתונים עסקו בהתפתחות המחלה והשלכותיה? ובכן, מסתבר שלא מעט. החל מעיכובים שונים של משרד החינוך ומועצות מקומיות ברכישת מערכות טיהור אויר לגנים ולבתי הספר וכלה בסכסוכים עסקיים עם יצרנית המסננים מבית אל. ביטול המיזוג המתוכנן עם החברה האמריקאית מולקיול ניתק למעשה את כבל החשמל של המטהר מהשקע והביאה למעשה למצב של חדלות פירעון. בנימה אישית, אציין כי גם הקרן שאני שותף בה השקיעה בעבר בחברה ,ונראה שאת הריח החמצמץ של כישלון ההשקעה שום מטהר אויר עדיין לא הצליח להעלים.
שותפויות המו"פ – מחקר ופיתוח שחלף עם הרוח
מילניום פוד-טק "זוכה" להיכלל ברשימת 10 היורדות החזקות, אך שותפויות רבות נוספות הונפקו בגל של שנת 2021 וגרמו למשקיעים רבים לשערך מחדש את שווי השקעתם. נזכיר את הייב 2040, יוניקורן, אלמדה, סמארט אגרו, מנרה ועוד רבות אחרות. נראה שהנפקות השותפויות היוו ניסיון של הבורסה להנגיש לציבור חברות שהן מעין "קרנות הון סיכון" להמונים. בניגוד לקרנות הון סיכון רגילות, שנעולות בדר"כ ל-7 שנים ודורשות סכומי השקעה ראשוניים של מיליוני שקלים, שותפויות המו"פ הציבוריות היו אמורות לספק סחירות יומית וסף כניסה זניח. אז מה השתבש? גם כאן הכסף הזול כתוצאה מהריבית האפסית בתקופת ההנפקות ולאחריה הוביל את הציבור ואת הגופים המוסדיים לחפש אלטרנטיבות בשוק ההון הרותח. נראה שחלק מהשותפויות שהונפקו גבו דמי ניהול גבוהים מידי ולאחר שכספי ההנפקה הראשונית אזלו, חלקן החלו בסדרת גיוסים והנפקות שדיללו את המשקיעים וגרמו לירידה חדה בשערי המניות בבורסה. בדיעבד נראה כי גם רעיון זה, שנראה מצוין במצגות בחדרי הישיבות הממוזגים ברחוב אחד העם, התקשה לספק את האקזיט המיוחל למשקיעים.
מניות הנדל"ן – האם אפשר לבנות עליהן?
אומנם אין אף מניית נדל"ן ב-10 או אפילו 30 היורדות ביותר, אך נראה שענף הנדל"ן סבל בשנה החולפת מעליית הריבית אשר העלתה את עלויות המימון ליזמים וצמצמה את יכולתם של רבים ליטול משכנתא. אם בשנת 2021 חברות שילמו כמעט כל מחיר על קרקע כשהריבית אפסית והייתה ציפייה להמשך עליה במחירי הדיור, הרי שבשנה האחרונה התמונה השתנתה, וכשהפריים מעל 6% הוצאות המימון כבר נוגסות בחלק מהותי מהרווח. המקרה המתוקשר ביותר (אך כמובן לא היחיד) היה של חברת חנן מור אשר רכשה קרקע לבניה בשדה דב במחיר של כ-1.5 מיליארד שקלים. בשנת תשפ"ג, כשריבית בנק ישראל המריאה, מחיר המניה נחת בכ-60%. בחודשים האחרונים החברה מכרה מספר נכסי נדל"ן שהיו ברשותה ואף חלק מהקרקע במתחם לקבוצת רכישה, כך שנראה שהיא מודעת היטב לאתגר המימוני ופועלת בנחישות על מנת לצמצמו.
1 צפייה בגלריה
10 המניות בעלות התשואה השלילית ביותר ב-12 החודשים האחרונים. מעודכן לסוף יום המסחר שחל ב- 14.9.23
(אילו רוזנברג)
לסיכום, נראה שבשנה החולפת חברות רבות אכזבו את המשקיעים בתוצאותיהן. אבל אולי גם המשקיעים עצמם כמו גם הגופים המוסדיים, מנהלי קרנות הפנסיה והגמל שהשתתפו באותן ההנפקות, צריכים לעשות סוג של חשבון נפש ובחינה מחודשת של השיקולים אשר תמכו בקבלת החלטות ההשקעה. ניתוח כללי של רשימת המניות שירדו בחדות מראה כי מרביתן משתייכות למגזר הטכנולוגיה וה-"טראק רקורד" הציבורי שלהן קצר יחסית. לכן, נראה כי מי מהמשקיעים שירצה בעתיד להקטין את ההסתברות לירידה חדה במחיר מניה שרכש, טוב יעשה אם יימנע מהשקעה בחברות הפסדיות ללא הכנסות מהותיות בשלב הראשוני של הנפקתן בבורסה. נראה כי משקיע שימתין מספר רבעונים או אפילו שנה כדי לקרוא דו"ח מלא של החברה כישות ציבורית יקבל את הכלים המתאימים לבחון אם הכנסותיה מספיקות כדי למנוע דילול עתידי של בעלי המניות. בחינה שכזו תחשוף אם יעד הרווחיות הנכסף הצליח לעשות את המעבר המאתגר מטבלת האקסל שבמצגת – לשורה התחתונה במאזן.
בכתבה מוזכרות מספר רב של חברות ונעשו מאמצים מצד הכותב על מנת לוודא את נכונות הנתונים. במידה ונתקלתם בנתון שאינו מדויק אנא ציינו זאת במייל למערכת ונפעל מיידית לתקנו. לכותב אין אחזקה באף אחת מהמניות המוזכרות. האמור אינו מהווה המלצת השקעה או ייעוץ לביצוע פעולות בשוק ההון.
אילן רוזנברג הינו מנכ"ל "ארביטראז׳ פמילי אופיס" המתמחה בניהול הון ללקוחות כשירים וכן שותף מנהל בקרן הגידור "ארביטראז׳ ואליו". ניתן לעקוב אחריו בטוויטר ilanrose@.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
