מאז ומתמיד התחלקה לה הבורסה המקומית למספר "רבדים". הרובד הראשון, והמזוהה ביותר עם יועצי ההשקעות בבנקים והנרטיב של הבורסה המקומי הוא החברות הגדולות, הכוונה לחברות המרכיבות את מדדי ת"א 35 ות"א 125. חברות בשווי שוק של מעל למיליארד שקלים, לרוב רווחיות, מוכרות כמעט בכל בית ישראלי ועם היסטוריה עסקית ענפה.
הרובד השני הוא החברות הבינוניות. כמה מאות מיליוני שקלים, גם כן רווחיות. יהיו אלו יבואניות, חברות ביטוח קטנות, חברות טכנולוגיה קרובות לאיזון או גופים אחרים שאף על פי שבבורסה הם "סוג B", ביחס למרבית העסקים הפרטיים בישראל הם גופים משמעותיים. הרובד השלישי הוא "חברות המיקרו", חברות בשווי של עשרות מליוני שקלים, נניח עד 200 מיליון שקלים. הן קטנות, לעיתים רווחיות, לעיתים עם מכפיל נמוך ולא תמיד מלוות בממשל תאגידי, איך נאמר – "הולם". אף על פי שעל הרובד השלישי אפשר ללא ספק לכתוב מספר טורים בפני עצמם – על הרובד הרביעי תדבר כתבה זו.
הרובד הרביעי מורכב מחברות קטנות. "חברות חלום" כפי שמכונות לעיתים באינטרקאציות שוק הוניות. החברות הללו נסחרות בשווי זעום ביחס לשאר הרבדים, אינן רווחיות אך עובדות על לפתח מוצרים טכנולוגיים מתקדמים – שאם אכן יבואו לידי ביטוי בעלי פוטנציאל לשנות את העולם. "אם" זו ככל הנראה מילת המפתח.
החברות האלו משתמשות בבורסה הישראלית כדרך לגיוס הון. צינור הנשמה תקופתי (בין אם פעם בשנתיים, ובין אם פעם בשנה) לגיוס של הון מהציבור והמוסדיים. אין שום דבר רע בזה. יש היאמרו אף שלמטרה עיקרית זו הוקמה הבורסה ושווקי ההון המתקדמים-נזילים ברחבי העולם, אבל על כל פנים מדובר ברובד עם מאפיינים עם אינהרנטיים לפעילותו שחשוב להכיר.
"חברות החלום" התרגלו בעשור האחרון של הריבית האפסית לכך שהן יכולות לגייס סכומים כמעט בכל מצב. אם קשה, אז מקסימום מוסיפים עוד כמה אחוזים לדיסקאונט (ההנחה ביחס למחיר השוק) שהמשקיעים מקבלים – ויוצאים לדרך. תשקיף המדף, הכלי המשפטי שבאמצעותו מתאפשר לחברה למכור ניירות ערך לציבור הרחב באמצעות הנפקה – הוא בתוקף כדרך קבע אצלן. אך עם התפוצצות בועת ההנפקות ועליות הריבית שנרשמו בשנתיים האחרונות משהו השתנה. החברות הללו כבר לא מסוגלות לגייס בכל מצב. ניצני המשבר באו לידי ביטוי עם בקשות לעיכוב הליכים, כחלק מהליכי פשיטת רגל של החברות אורה אייר, שעסקה בפיתוח של מטהרי אוויר, ואנוויזן שעסקה בפיתוח של מכשור רפואי.
אלו מספר חברות נבחרות, שיתמודדו במהלך השנה עם אתגרים, ומי שיצלחו את השנה ייתכן ויגיעו לתקופה קלה יותר, בה יוכלו לגייס הון בשוק נאות ובמים נינוחים.
ווילק
שווי שוק: 44 מיליון שקלים
החברה עוסקת בפיתוח של חלב מתורבת וכמו הרוב המוחץ של חברות "הרובד הרביעי" גם היא נכנסה לבורסה המקומית באמצעות מיזוג עם שלד בורסאי. בספטמבר אשתקד הוחלף מנכ"ל החברה, תומר אייזן באביטל בק, מנכ"לית שמטרתה להוביל את החברה לדרך פיננסית חדשה. נכון למחצית הראשונה של השנה (הדוחות המעודכנים ביותר הנמצאים ברשותנו) בקופת החברה שוכנים כ-12.8 מיליון שקלים.
בהתחשב בקצב שריפת מזומנים של כ-5.5 מיליון שקלים במחצית השנייה של השנה, ניתן להעריך כי כעת בקופת החברה לא הרבה יותר מ-5 מיליון שקלים. קרן ההשקעות של קבוצת דנונה העולמית מחזיקה בחברה כ-11.3% ונצטרך לראות האם היא תתמוך בחברה במהלך השנה.
טראקנט
שווי שוק: 33 מיליון שקלים
החברה עוסקת בפיתוח והפעלה של מערכת מאצ'ינג לתיאום בין משאיות לאנשים המעוניינים במשלוח באופן החוסך בכסף ובפליטת מזהמים לסביבה באמצעות צמצום הנסיעות הריקות. בנוסף, החברה עובדת על שיווק ומכירה של מכשיר לרכב שלטענת החברה מוריד משמעותית את צריכת הדלק ופליטות המזהמים של כלי רכב, בדגש על כלי רכב כבדים.
לאחרונה החברה עלתה לכותרות משום שמדינת ישראל הכניסה את המערכת של החברה לשימוש באופן בלעדי בקו הסחורות שבין איחוד האמירויות לישראל, שעובר דרך ערב הסעודית ומספק סחורות באופן יבשתי, על מנת להתגבר על האיום מצד הח'ותים. שאלת המפתח תהיה התגמול שתקבל ממדינת ישראל עבור השירותים שלה בחלוף המלחמה.
סטורג' דרופ
שווי שוק: 12 מיליון שקלים
החברה עוסקת בפיתוח של מערכות לאגירת אנרגיה, תחום המקבל פוקוס רב ברחבי העולם עם ההבנה כי עלייה בייצור אנרגיה מתחדשת דורשת בהתאמה גם תשתית אגירה משמעותית.
מצבה הפיננסי של החברה לא נחשב כאיתן מאוד בלשון המעטה והחשש של השוק הוא מגיוס, זאת על רקע הוצאת חלק מהעובדים לחל"ת בתחילת המלחמה וויתור על גמול מצד היו"ר והמנכ"ל. בשנה שעברה נערך ניסיון להחלפת הנהלת החברה מצד בעלי מניות משמעותיים בה.
ווינד באזז
שווי שוק: 27.4 מיליון שקלים
החברה עוסקת בפיתוח של מוצר לשיפור הנצילות של טורבינות רוח. החברה עובדת בשיתוף פעולה עם חברה איטלקית מתחום האנרגיה המתחדשת וכן קיבלה השקעה בשנה שעברה מצד משקיעים מאיחוד האמירויות, דבר שהוביל לראלי במחיר המניה.
כפי שדיווחה, במהלך השנה הקרובה תנסה החברה למזג אל תוך פעילותה פעילות נדל"ן על מנת לחזק את המאזן של החברה ולאפשר לה להמשיך לפעול בפיתוח ותחילת מכירות מסחריות של מוצר החברה.
קדימהסטם
שווי שוק: 23.1 מיליון שקלים
אם אתם רוצים לדעת כבר כמה שנים נמצא מישהו בשוק של המניות הקטנות בבורסה המקומית - תגידו לו את השם "קדימהסטם", ואם השם מצלצל מוכר סימן שהוא כבר לפחות חמש שנים בבורסה המקומית. לפני כ-5 שנים הוכתרה החברה בידי מספר גורמים כ-"חביבת המשקיעים הפרטיים" בבורסה. מאז תחילת 2019, תקופת "ההייפ" במניית החברה,העוסקת בפיתוח של תרופה ל-ALS , ירדה המניה בכ-95%.
עם קופת מזומנים מרוקנת, וקצב שריפת מזומנים דו ספרתי של מיליונים בשנה – החברה ככל הנראה תצטרך לגייס כספים במהלך השנה, כאשר המשך פעילותה תלוי בדבר.
גלעד מנדל הינו חוקר ניירות ערך, יועץ לחברות בורסאיות ומוביל בתחום האנליזה החשבונאית בעבור קרנות אופורטוניסטיות. בעבר ניהל תיקי נוסטרו בהיקף מיליארדי שקלים והינו המנהל של קהילת המשקיעים השקעבורסה.
אין בנכתב המלצה לפעול בניירות ערך, וכל העושה כן עושה זאת על דעתו הבלעדית בלבד. נכון למועד כתיבת שורות אלו הח"מ אינו מעניק שירותים ואינו מחזיק בניירות הערך של כל החברות הכתובות בכתבה.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
