במהלך השנים האחרונות הצטרפו לשוק ההון בישראל כ- 15 חברות אשראי חוץ בנקאי, לרבות חברות אשראי חוץ בנקאי זרות הפועלות בארה"ב, אשר גייסו אגרות חוב מהציבור בהיקף כולל של למעלה מ-7 מיליארד שקל. הגידול המשמעותי במספר חברות האשראי החוץ בנקאי בבורסה, שצצו כפטריות אחרי הגשם, היה תולדה של סביבת הריבית האפסית והכסף הזול מחד, והביקוש לעסקים הפועלים בתחום האשראי ללא בירוקרטיה מכבידה מאידך.
יש לתת את הדעת לכך כי הלוואות חוץ בנקאיות ניתנות, דרך כלל, לזמן קצר. פירעון אשראי לזמן קצר בנוי על גלגול הלוואות, היינו בהגיע מועד הפירעון הלווה מחליף את ההלוואה קצרת הטווח שהועמדה לו בהלוואה קצרת טווח אחרת, תוך תשלום ריבית בלבד, כך שבפועל מתקבלת הלוואה לטווח ארוך. כל עוד הגלגל הסתובב והלווים הצליחו למחזר את האשראי שניתן להם, כל חברות האשראי החוץ בנקאי חגגו. עם העלייה בסביבת הריבית והשינוי המהותי לרעה בתנאי השוק, חברות האשראי החוץ בנקאי "נתקעו" עם לווים ללא יכולת מחזור, ולמעשה ללא יכולת פירעון.
החל מיוני 2022, החלו להיחשף עדויות להתנהלות לקויה בחברות הציבוריות יונט קרדיט וגיבוי אחזקות, שתי חברות אשראי חוץ בנקאי קטנות יחסית. כבדרך כלל, עם התפוצצות פרשות כדוגמת יונט קרדיט וגיבוי אחזקות, בעלי אגרות החוב של החברות, ובכללם הגופים המוסדיים, בוחרים בפתרון של העמדת אגרות החוב לפירעון מיידי, השתלטות על החברה באמצעות מינוי בעלי תפקיד מטעמם, ומימוש מבוקר של נכסי האשראי שלה (תוכנית run-off). הגם שפתרון זה הוא מובן ואף מתבקש במרבית המקרים, הרי שלא כך הדבר לכשמדובר בחברות האשראי החוץ בנקאי הציבוריות. במקרים של החברות האמורות, הרי שיש יתרון מובהק בהיעזרות באנשי המפתח של החברות (שאין להם חלק בהתנהלות הלקויה), וזאת לצורך מיקסום תהליך גביית יתרת תיק האשראי והטיפול בחובות. זאת ועוד, יש הטוענים כי נטרול הנהלת החברה ונטילת הפיקוד על-ידי בעל התפקיד, מצמצם, הלכה למעשה, את יכולות הגבייה של החברה לגביה בדרך של נקיטת אמצעים משפטיים בלבד.
בהקשר זה חשוב להדגיש ולהסביר כי קיים שוני משמעותי בין פעילות העמדת אשראי לעסקים בינוניים וגדולים למשל, לבין פעילויות של ניכיון צ'קים, מתן אשראי לזמן קצר, הקדמת תשלומים בכרטיסי אשראי, פקטורינג ומתן הלוואות למגזרים ספציפיים כמו למשל העמדת הלוואות למגזר הערבי-ישראלי. עיסוקים אלה מצריכים התמחות והתמקצעות ספציפית. כמו כן קיים יתרון משמעותי לאנשים שמכירים את המערכת מבפנים. העובדה שהגופים המוסדיים פועלים גם כנותני אשראי חוץ בנקאי בעיקר במתן אשראי לעסקים בינוניים וגדולים, אינה בהכרח מסייעת בתהליך גביית אשראים מהסוג הנ"ל.
מן הראוי להפנות בהקשר הזה לדוח הנאמנים של גיבוי אחזקות אשר ממנו עולה, כי תיק האשראי של החברה עמד בתחילת יולי 2022, קרי בסמוך לאחר התפוצצות פרשת גיבוי, על סך של כ-400 מיליון שקל. מהמועד הנ"ל ועד למינוי הנאמנים בסוף אוקטובר 2022, הצליחה החברה לגבות סך של כ-100 מיליון שקל, מה שמהווה קצב גביה ממוצע של כ- 25 מיליון שקל בחודש. מעניין לראות כי דווקא לאחר מינוי הנאמנים, שקיבלו לידיהם תיק אשראי של כ- 300 מיליון שקל, קצב הגביה הואט באופן מהותי, ולאורך תקופה של 8 חודשים הצליחו הנאמנים לגבות סך של כ- 50 מיליון שקל בלבד, קצב גביה ממוצע של כ- 6 מיליון שקל בחודש בלבד.
ייתכן ויש אמת בטענה כי בכל הנוגע לחברות האשראי החוץ בנקאי הציבוריות שנקלעו לקשיים, הרי שקיים יתרון מובהק להיעזר באנשי המפתח בחברה לצורך גביית יתרת תיק האשראי. בעל תפקיד, מוכשר ככל שיהיה, עשוי להיתקל בקשיים רבים שעה שהוא ינסה לגבות את יתרת האשראי בכוחות עצמו, ללא סיוע של אנשי המפתח בחברה.
לפני כחודש נקלעה לקשיים חברת אשראי חוץ בנקאי ציבורית נוספת, חברת בול מסחר. בסביבת הריבית הנוכחית אין זה מן הנמנע שחברות אשראי חוץ בנקאי נוספות יקלעו לקשיים. ההתעקשות של הגופים המוסדיים (ובעלי התפקיד מטעמם) לנהל את ההצגה לבדם עשויה להיות להם לרועץ ולגרום ליותר נזק מתועלת, ומי שישלם בסופו של יום את החשבון זה אנחנו.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
