מדיניות מוניטרית היא אחד הכלים החשובים ביותר בארגז הכלים של קובעי המדיניות הכלכלית. היא משפיעה על כל היבט של הכלכלה, מהאופן שבו עסקים מקבלים החלטות השקעה ועד לאיך משקי בית מנהלים את הוצאותיהם. מדיניות מוניטרית מתייחסת למכלול ההחלטות והפעולות שמבצע הבנק המרכזי במדינה כדי לנהל את היצע הכסף, גובה הריבית, והנזילות הכלכלית. המטרה העיקרית של מדיניות זו היא לשמור על יציבות מחירים (כלומר, לשלוט באינפלציה) ולתמוך בצמיחה כלכלית יציבה.
הכלים העיקריים של המדיניות המוניטרית הם מגוונים ובעלי השפעה משמעותית על השוק. קביעת שיעור הריבית היא הכלי המרכזי, כאשר הבנק המרכזי קובע את הריבית הבסיסית במשק. שינוי בריבית משפיע ישירות על עלות האשראי לבנקים מסחריים, ובהמשך לצרכנים ועסקים. למשל, הורדת ריבית מוזילה הלוואות, מעודדת השקעות וצריכה, ובכך מגבירה את הפעילות הכלכלית. מנגד, העלאת ריבית מייקרת אשראי, מצמצמת השקעות וצריכה, ובכך עוזרת לרסן אינפלציה.
1 צפייה בגלריה
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון
((צילום: קובי גדעון, לע"מ))
פעולות שוק פתוח הן כלי נוסף במסגרתו הבנק המרכזי קונה או מוכר אגרות חוב ממשלתיות. כאשר הבנק המרכזי רוכש אגרות חוב, הוא מזרים כסף למערכת הבנקאית, מגדיל את היצע הכסף ומוריד את הריביות בשוק. זה מעודד השקעות והלוואות. לעומת זאת, מכירת אגרות חוב מצמצמת את היצע הכסף ומעלה את הריביות, מה שעוזר לרסן אינפלציה.
קביעת יחס הרזרבה, הסכום המינימלי שבנקים מסחריים חייבים להחזיק כרזרבה, היא כלי שלישי. הורדת יחס הרזרבה מאפשרת לבנקים להלוות יותר כסף, מה שמגדיל את היצע האשראי בשוק ומעודד צמיחה. העלאת היחס, מצד שני, מצמצמת את היכולת של הבנקים להלוות, מה שעוזר לרסן אינפלציה.
לבסוף, הנחיות והודעות של הבנק המרכזי משפיעות גם הן על השוק. לעתים, עצם ההצהרות של הבנק המרכזי לגבי כוונותיו העתידיות יכולות להשפיע על ציפיות השוק ולשנות את התנהגות המשקיעים והצרכנים, גם ללא שינוי ממשי במדיניות.
מדיניות מוניטרית משפיעה גם על שער החליפין. ריבית גבוהה יותר נוטה לחזק את המטבע המקומי, שכן היא מושכת השקעות זרות המחפשות תשואות גבוהות יותר. בנוסף, שינויים במדיניות המוניטרית משפיעים על רמת התעסוקה. למשל, מדיניות מרחיבה (הורדת ריבית) יכולה לעודד יצירת משרות חדשות על ידי הוזלת עלויות ההשקעה לעסקים.
שוק ההון מגיב באופן מיידי ומשמעותי לשינויים במדיניות המוניטרית. בסביבת ריבית נמוכה, משקיעים נוטים להעדיף מניות על פני אפיקי השקעה בטוחים יותר, מה שמוביל לעליות בשוק המניות. לעומת זאת, העלאת ריבית גורמת לירידת מחירי האג"ח הקיימות, בעוד הורדת ריבית מעלה את מחיריהן. בשוק הנדל"ן, ריבית נמוכה מעודדת השקעות, שכן היא מוזילה משכנתאות והלוואות לעסקים.
בשנים האחרונות, המדיניות המוניטרית הפכה להיות גורם מכריע בשוק ההון, בעיקר בעקבות אי הוודאות הגלובלית. דוגמאות לכך הן המשבר הפיננסי של 2008, מגפת הקורונה, וההתמודדות עם האינפלציה הגוברת בשנים האחרונות. בנקים מרכזיים ברחבי העולם נדרשים לקבל החלטות מורכבות במטרה לאזן בין עידוד הצמיחה הכלכלית לבין שמירה על יציבות מחירים.
בעידן שבו חוסר הוודאות הכלכלי והגיאופוליטי רק הולך וגובר, המדיניות המוניטרית היא אחד הכלים המרכזיים שיש לבנקים מרכזיים כדי להשפיע על שוק ההון. למשקיעים, הבנה של המדיניות הזו והשפעותיה היא הכרחית לניהול השקעות מושכל ולמזעור סיכונים.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.