בשנים האחרונות, הזירה הפיננסית הישראלית נחשפה לשרשרת אירועים מטלטלים, אשר העלו תהיות מהותיות לגבי תפקידם ואחריותם של רואי החשבון המבקרים. פרשיות כגון קריסתן של ענבל אור, גיבוי אחזקות, יונט ואורתם סהר מליבו חשפו פערים משמעותיים בין הציפיות מרואי החשבון לבין המציאות בשטח. נדמה כי הגיעה העת להשיב את המשמעות האותנטית למושג "רואי חשבון מבקרים", בפרט כאשר מדובר בחברות ציבוריות או פרטיות המגייסות אגרות חוב.
לאחרונה, בעת ניתוח דוחות כספיים של חברה שזה עתה קרסה, עלתה השאלה המטרידה: "כיצד ייתכן שאיש לא צפה את המשבר הממשמש ובא?" שאלה זו ממשיכה להדהד בכל פעם שמתפרצת פרשייה חדשה בשוק ההון הישראלי. בין אם מדובר בקריסת בנק למסחר, בפרשת ענבל אור, או בסאגת יונט וגיבוי אחזקות - כל מקרה מצביע על אותה בעיה שורשית: הפער המתרחב בין הציפיות מרואי חשבון מבקרים לבין תפקודם בפועל.
לאחרונה, בעת ניתוח דוחות כספיים של חברה שזה עתה קרסה, עלתה השאלה המטרידה: "כיצד ייתכן שאיש לא צפה את המשבר הממשמש ובא?" שאלה זו ממשיכה להדהד בכל פעם שמתפרצת פרשייה חדשה בשוק ההון הישראלי. בין אם מדובר בקריסת בנק למסחר, בפרשת ענבל אור, או בסאגת יונט וגיבוי אחזקות - כל מקרה מצביע על אותה בעיה שורשית: הפער המתרחב בין הציפיות מרואי חשבון מבקרים לבין תפקודם בפועל.
נבחן, למשל, את המקרה של אורתם סהר מליבו, אשר הנפיקה אגרות חוב בהיקף של מאות מיליוני שקלים זמן קצר בלבד לפני קריסתה. כיצד ייתכן שבתשקיף, רואי החשבון אישרו את תקינות הדוחות, ואילו כעבור עשרה חודשים בלבד התגלה כי לחברה חובות בסך מיליארד שקל ורכוש של 60 מיליון שקלים בלבד?
באופן דומה, כיצד ייתכן שבנק למסחר קרס באחת, כאשר מתחת לאפם של רואי החשבון נגנבו 270 מיליון שקלים? או כיצד התאפשר לחברות הנדל"ן של ענבל אור להתנהל על בסיס דיווחים כספיים המציגים יתרה חיובית של 50 מיליון שקלים, בעוד שבפועל החברה הייתה שקועה בחובות של למעלה מ-300 מיליון שקלים?
התשובה לשאלות אלו טמונה, לדעתי, בצורך לרענן את תפיסת תפקידו של רואה החשבון המבקר. בעידן שבו מודלים עסקיים הופכים מורכבים יותר מיום ליום, והטכנולוגיה משנה את כללי המשחק בקצב מסחרר, אין די בידע טכני לקריאת מספרים. נדרשת הבנה מעמיקה של הנרטיב העסקי והכלכלי שמאחורי הנתונים.
הגיעה העת לשוב לעקרונות היסוד של ראיית החשבון המסורתית והשמרנית, תוך שילוב כלים מתקדמים. על רואי החשבון להרחיב את היקף בדיקותיהם, לפתח מיומנויות חדשות בתחומים כגון אבטחת מידע וניתוח נתונים מתקדם, ולשתף פעולה באופן הדוק יותר עם מומחים מדיסציפלינות משיקות - משפטנים, אנשי טכנולוגיה ומומחי שוק.
מעל לכל, עלינו לחזק את תחושת האחריות הציבורית בקרב רואי החשבון המבקרים. הם מהווים את קו ההגנה הראשון של שוק ההון ושל הציבור. זוהי אחריות כבדת משקל, ועלינו להבטיח כי ברשותם הכלים והגיבוי הנדרשים למילוי תפקידם זה.
עם זאת, המציאות מורכבת יותר. מחקרים מצביעים על כך שרואי החשבון פועלים במעין "משחק ביקורת" מול החברות המבוקרות, כאשר הם ניצבים בפני תמריצים מנוגדים - הרצון לשמר את מוניטין המקצועי מחד, והתלות הכלכלית בחברות המבוקרות מאידך.
נדרשת מערכת תמריצים חדשנית שתעודד ביקורת מעמיקה ואמיתית. זו עשויה לכלול שינויים מבניים כגון מינוי רואי חשבון על ידי גוף חיצוני במקום על ידי החברות עצמן, הגבלות נוספות על שירותים נלווים, ואכיפה מוגברת מצד הרגולטורים.
בנוסף, יש לחזק את מעמדם של ה"שומרים החיצוניים" - משקיעים המוכרים בחסר, עיתונאים חוקרים, ואף חושפי שחיתויות מתוך החברות. אלו עשויים לשמש כקו הגנה נוסף מפני הונאות חשבונאיות.
הגיעה העת לרענן את ה"פוליסות" - לא רק במובן של ביטוח אחריות מקצועית, אלא גם במובן של המדיניות והפרקטיקות המקצועיות. רק כך נוכל להבטיח כי המשק הישראלי יהיה בטוח יותר, אמין יותר, ומוכן לאתגרי העתיד. זוהי משימה מורכבת, אך הכרחית לשמירה על יושרה ואמינות בשוק ההון הישראלי.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.