בית המשפט המחוזי מרכז בלוד, אישר בחודש שעבר הסדר פשרה בהיקף של 26 מיליון שקלים במסגרת תביעה ייצוגית שהוגשה כנגד חברת הביטוח "מגדל". במסגרת התביעה, נטען כי כספים אשר היו אמורים להיות משולמים ללקוחות באמצעי תשלום דיגיטליים, לרבות זיכוי כרטיס האשראי או העברה בנקאית, שולמו ללקוחות באמצעות המחאות, בניגוד להוראות רשות שוק ההון ביטוח וחסכון.
כתוצאה מכך, רבים מכספי הלקוחות נותרו אצל חברת הביטוח - בין אם בשל אי ההגעת ההמחאות שנשלחות בדואר ליעדן בזמן, בין היתר, בגלל עקב עיכובים במשלוח של הדואר או עקב טעויות ברישום פרטים על גבי המעטפה או שינוי מקום המגורים של הלקוחות עצמם, כך שהרבה פעמים עד אשר הגיעה ההמחאה ללקוח, תוקף זמן ההפקדה פג. במקביל, גם הלקוחות עצמם לעיתים העדיפו שלא להפקיד את סכומים קטנים שנשלחו אליהם, בגלל עמלות הבנקים הגבוהות.
מדובר באחת משורה של תביעות ייצוגיות שהוגשו נגד חברות הביטוח השונות בעניין זה, המתנהלות בבית המשפט המחוזי מרכז בפני השופט שמואל בורנשטיין. התביעות הללו חושפות את הנוהג המצער של חברות הביטוח לסרבל את תהליכי העברת הכספים השייכים ללקוחות, על מנת שיוכלו להמשיך ולהחזיק בכספי הציבור שאינם שלהן. כפי שנטען בתביעות, חברות הביטוח, אשר מודעות היטב לכך שחלק מההמחאות אינן נפדות, הופכות בשלב שלאחר שליחת ההמחאות ל"אילמות", ולא יוצרות שום קשר עם הלקוחות ביחס ליתרת הזכות הקיימת להם אצלן. חברות הביטוח פשוט ממשיכות להחזיק בכספי הציבור, על אף שאינם שלהן. התוצאה היא שבכל שנה, מיליוני שקלים שאמורים לחזור לציבור, בפועל לא מגיעים אליהם.
מנגד, ברור לכולנו שאם היינו חייבים כספים לחברות הביטוח, אפילו אם מדובר היה בכמה שקלים בודדים, הן היו מציפות אותנו בהודעות דוא"ל ובשיחות הולכות וחוזרות, דבר שיכול להגיע גם למכתבי התראה ואיומים בתביעות.
בתביעות שהוגשו נגד חברות הביטוח השונות גם נטען כי גם ללקוחות אשר פדו את ההמחאות נגרמו נזקים. זאת, בגין העמלות שנאלצו לשלם לבנקים השונים בגין פרעון ההמחאות, הטרחה הכרוכה בהפקדתן, וכן הפסד הערך הריאלי של הכספים ממועד שליחת ההמחאות ועד למועד פירעונן בפועל על ידי הלקוחות - נזקים שהוראות רשות שוק ההון לעניין זה ביקשו למנוע.
באחרונה, אישר השופט בורנשטיין הסדר פשרה בתביעה שהוגשה בעניין זה נגד מגדל, וקבע כי "מצאתי כי מדובר בהסדר ראוי והוגן שיש מקום לאשרו וליתן לו תוקף של פסק דין. סבורני כי סיום ההליך בהסדר פשרה כאמור, הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין". במסגרת ההסדר, הוסכם כי מגדל תשיב לציבור סכום של 26 מיליון שקלים, על ידי כך שתפנה ללקוחות אשר נשלחה להם המחאה בדואר בסכום של 100 שקל ומעלה, ותיידע אותם כי הם זכאים לתשלום כספי בשל אי פירעון הצ'ק.
בכל הנוגע ללקוחות שסכום ההשבה בעניינם נמוך מ- 100 שקלים, הצדדים הסכימו כי אין הצדקה בהיבט של עלויות איתור ועלויות מנגנון התשלום לבצע השבה פרטנית, וזה יהיה נכון, גם מבחינת האינטרס הציבורי, להעביר את הכספים בעניינם לידי הקרן לניהול ולחלוקת כספים שנפסקו כסעד לציבור בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות.
הקבוצה שאליה מתייחס הסדר הפשרה כוללת לקוחות בתחום הביטוח הכללי בלבד. כמו כן, הסדר הפשרה לא עוסק בלקוחות מגדל שפרעו את ההמחאה שנשלחה אליהם, אך כפי שנטען, גם להם נגרמו נזקים. עם זאת, אותה פשרה תקדימית תחייב את שאר חברות הביטוח לנהוג בצורה דומה, ואנחנו צפויים לראות עוד פשרות שמושגות בתביעות האחרות שהוגשו בעניין זה נגד חברות הביטוח השונות, ביניהן נמנות חברות הביטוח הראל, הפניקס, איי.די.איי וחברות ביטוח נוספות.
האם זהו תחילת הסוף של הנוהג הקלוקל הרווח בחברות הביטוח? נקווה שכן. עם זאת, ניסיון העבר מוכיח כי האזרח ייאלץ להמשיך להילחם בענקיות הפיננסיות שמנסות לנצל את חוסר תשומת הלב והמודעות של הציבור. לנו רק נשאר להיות הרבה יותר עירניים ומודעים, ולא להתעצל מלעמוד על זכויותינו.
עמירם טפירו הוא מייסד משרד עוה"ד עמירם טפירו ושות' המתמחה בתביעות ייצוגיות, ואינו ייצג אף אחד מהצדדים בעניין מגדל, אלא ייצג צדדים בהליכים אחרים דומים.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
