בעוד שורות אלו נכתבות, משלים השוק הישראלי זינוק מרשים מתחילת השנה בכלל המדדים המובילים. מדד ת"א 125, שנחשב למדד הדגל ולבנצ'מארק המייצג (באופן יחסי) מבחינה סקטוריאלית את הכלכלה הישראלית – השלים זינוק של כ-23.7% מתחילת השנה.
העלייה העיקרית במדדים, למעין האמת - החלה החל מאמצע חודש ספטמבר, מיד לאחר חיסולו של חסן נסראללה והמכות הניצחות שהנחית צה"ל על חיזבאללה. לחפש סיבות מאקרו לשינויים במדדי המניות משול לקריאה בכוס קפה בדרך כלל, אבל ניתן להעלות השערה שהסיטואציה החריגה הזו נגרמה כתוצאה משינוי התדמית של ישראל אל מול המשקיעים הזרים – ממדינה בסיכון קיומי (בעיני חלקם), למדינה חזקה צבאית המכניעה את אויביה וכפועל יוצא מבטיחה את המשך ההשקעות הזרות במדינה, לצד פיתוח התעשייה הצבאית וההון האנושי.
משקיעי הערך מתעוררים
במהלך "הדשדוש" של המדדים, לפני העלייה לא ראינו פעילות רבה של משקיעים בשוק ההון המקומי. המצב הפוליטי והמלחמתי הסבוך גרמו לכסף לזלוג לשווקים הזרים, כעת ניתן להניח כי המגמה מתהפכת.
לדעתי, העלייה במדדים לא השתקפה בצורה מלאה בחלק ניכר מחברות קטנות, עם פער משמעותי בין השווי הפנימי (intrinsic value) לבין שווי השוק – זו בדיוק ההזדמנות של משקיעי הערך, שיכולים לנצל ניתוח דוחות כספיים מעמיק, הבנה של העסק, ניצול של יעיל של מודל התגמול ככל והם מנהלי כספים (המוסדיים הגדולים עם תמריץ קטן יותר לעיסוקי מהסוג הזה, אל מול מנהלי ההשקעות הערך הקטנים) ועוד – למצוא את אותן החברות ולהשקיע בהן.
עידן האקטיביזם
העלייה בסחירות המדד הישראלי מעלה את התקווה כי זו תעלה גם את הפעילות האקטיביסטית הישראלית. שוק ההון הישראלי בפיגור משמעותי ביותר ביחס לארה"ב בכל מה שקשור לאקטיביזם של בעלי מניות. יש לנו אקטיביזם רגולטורי מסוים, שהוא חיובי בחלק מהקצוות שלו, אבל לא עונה על הדרישות של המשקיעים.
הרעה החולה בבורסה המקומית היא "הקצאת ההון". לקחנו טיפה מיפן, בה חברות ציבוריות רבות מחזיקות מזומנים ברמה שאינה נצרכת לפעילות השוטפת, ובכך מייצרות "נגטיב קרי" (negative carry), וטיפה מעולמות ה-M&A חסרי המעצורים.
חברות מהשורה השנייה והשלישית, במונחי שווי שוק – לוקות בתדירות גבוהה יותר ברעה הראשונה, וחברות מהשורה הראשונה (ולא, בכלל לא רק טבע) לוקות בתדירות גבוהה יותר ברעה השנייה. אך שני התחומים חוסים תחת עולם "הקצאת ההון".
למרות שרבות מהחברות בשוק הישראלי הן עם בעלי שליטה (קצת כמו ארצות הברית בשנותיה הראשונות, בתקופת "הברונים" ובעלי השליטה החזקים בקונצרנים המובילים) – עדיין יש מקום להפעלת לחץ בחברות שפוגעות בבעלי המניות בצד של הקצאת ההון בנושאי הדחצים, תגמול מנכ"ל, אסיפות והליכים משפטיים. זה לטובת המשקיעים, אך לא פחות – לטובת הכלכלה החופשית הישראלית.
גלעד מנדל הינו חוקר ניירות ערך, יועץ לחברות בורסאיות ומוביל בתחום האנליזה החשבונאית בעבור קרנות אופורטוניסטיות. בעבר ניהל תיקי נוסטרו בהיקף מיליארדי שקלים והינו המנהל של קהילת המשקיעים השקעבורסה. אין בנכתב המלצה לפעול בניירות ערך, וכל העושה זאת – עושה כן על אחריותו הבלעדית. האמור אינו מחליף התייעצות עם יועץ השקעות מוסמך.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
