השורה התחתונה: כיצד נראה השבוע החולף בשוק ההון
- וול סטריט ובורסות חו"ל: עוד שבוע של עליות שערים ושבירת שיאים - על רקע נתונים, המצביעים על "נחיתה רכה" בכלכלה.
- שוק המניות התל אביבי: רכבת הרים, וירידות שערים חדות - בעקבות הכישלון להגיע לפשרה, בנושא המהפכה המשפטית.
- שוק איגרות החוב: עליה כללית בתשואות. בעולם - על רקע נתוני מקרו חזקים. בארץ - בעקבות החשש מהורדת דירוג.
- שוק מטבע החוץ: החלשות הדולר כלפי האירו - נבלמה. בארץ - פיחות חד בשער השקל.
- שוק הסחורות העולמי: הנפט מתחזק - הזהב מדשדש.
- מטבעות הקריפטו: הביטקוין מנסה (ולא מצליח) לפרוץ את קו ההתנגדות (בסביבות 31,000 דולר לביטקוין).
וול סטריט ובורסות חו"ל - המשך הגאות, ואוירה אופטימית (s&p500 - 4582.23)
עוד שבוע של עליות שערים ושבירת שיאים. שוק המניות האמריקאי המשיך השבוע לדהור קדימה, עם הפסקות קצרות מדי פעם - לצורך מימוש רווחים. גם הפעם מדד הדאו ג׳ונס, אשר פיגר עד כה יחסית לנאסד"ק ולמדד s&p500 - מצטרף "למסיבה". המדד המיצג ביותר (s&p500) סגר מתחילת השנה עלייה מרשימה של 19.34%. ומדד הנאסד"ק, מוטה מניות הטכנולוגיה - עלה אף יותר (36.79%) בעקבות ה"הייפ" סביב מניות האינטליגנציה המלאכותית (AI).
"תסריט הזהב" - של "נחיתה רכה": עליות השערים השבוע קיבלו "רוח גבית" מנתוני המאקרו שהתפרסמו, אשר מצביעים, מחד, על ירידה באינפלציה, ומאידך על משק חזק. נתונים אלו, כמו גם הדוחות הכספיים המתפרסמים, מפיגים את החשש למיתון במשק האמריקאי בעקבות הריבית הגבוהה. בחלומם, הם מדברים על "תסריט הזהב" הנקרא "נחיתה רכה". כלומר, הפד מצליח, לעת עתה, להוריד את האינפלציה מבלי לשלם מחיר כבד מדי של מיתון כבד - וצניחה ברווחי החברות. וזהו בדיוק התסריט ששוק המניות אוהב.
בזוית הטכנית: כלי מאוד שימושי לחיזוי המגמה קדימה הוא הניתוח הטכני של שוק המניות. ופה ניתן לזהות כי המגמה המאפיינת את וול סטריט מתחילת השנה היא של עליות שערים, כאשר כל מימוש רווחים נתקל בקונים חדשים ברמות הולכות ועולות. רמת 4200 (במדד s&p500 ) אשר שימשה כרמת התנגדות חזקה, נפרצה בצורה נחרצת לפני מספר שבועות והפכה לרמת תמיכה, כאשר רמת ההתנגדות החזקה הבאה היא בסביבות 4800. כלומר - רמת השיא של כל הזמנים!
נא לא לשכוח את הפסימיסטים: וכמו תמיד, ישנם לא מעט "רואי שחורות" אשר מנסים "לקלקל את המסיבה". בלטה במיוחד התחזית על צניחה קרובה של 60% במדד s&p500. צודקים או לא צודקים - יש בכך תזכורת להיות זהיר. כמו העבד שלחש על אוזנו של יוליוס קיסר בתהלוכת הניצחון: "זכור - שאתה רק בן תמותה!"
בורסות העולם: רשמו השבוע, בעקבות וול סטריט, עליות שערים נאות. ניכר כי הבורסות הגלובליות מתחילות "לגרד" שוב את רמות השיא של כל הזמנים. ניכר שגם שווקי ההון בעולם מפגינים, בדומה לוול סטריט, אופטימיות זהירה. ואם המגמה החיובית תימשך, לא מן הנמנע שנראה בקרוב שבירת שיאי כל הזמנים, בעוד ועוד מדדי מניות בעולם.
שוק המניות התל אביבי - רכבת הרים, וירידות שערים חדות
הפער בינינו ובין בורסות חו"ל - ממשיך להתרחב (מדד ת"א 125 - 1861.85)
אנחנו אחרי שבוע תנודתי שהסתיים בירידות שערים חדות. המשקיעים בבורסה התל אביבית חוו השבוע "רכבת הרים" רצינית. לאחר תחילת שבוע אופטימית (בציפייה לפשרה בנושא המהפכה המשפטית), בא הפיצוץ בכנסת ביום שני אשר הוביל ליומיים של ירידות שערים תלולות (קרוב ל-6% ירידה במדדים - ממש "מיני מפולת"). יום המסחר האחרון בשבוע - נסגר דווקא בעליות שערים מרשימות. כאשר הפעילים מסבירים אותן כשילוב של (1) תיקון טכני (2) אנחת רווחה על כך שהדו"ח של מודיס (שהתפרסם בערב הקודם) היה "פחות נורא" מהחששות המוקדמים (וללא הורדת דירוג) (3) תקווה מחודשת - שהמשך המהפכה המשפטית יתבצע בהסכמה.
המהפכה המשפטית - ושוק ההון הישראלי: בשוק ההון קיים פתגם ידוע, האומר: "לא חשוב מה אתה חושב - חשוב מה השוק חושב. השוק תמיד צודק!". כאשר המילה "השוק" - משקללת בעצם את סך הכספים הפעילים בשוק. ובעיקר, כמובן - הכספים המוסדיים! והמחשה קלאסית של פתגם זה - ניתן למצוא בהתנהגות שוק ההון הישראלי (ולא רק שוק המניות - גם שוק איגרות החוב, ושוק המט"ח) - במהלך הימים, השבועות, והחודשים האחרונים.
קיים בשוק קונצנזוס שהגורם העיקרי (גם אם לא היחידי) אשר משפיע כרגע על השוק שלנו - הוא המהפכה המשפטית. אפשר להסכים, או להתנגד למהפכה (והמדינה אכן חצוייה בנושא זה). אבל "השוק" החליט שמהמפכה (או ליתר דיוק: חקיקת המהפכה באופן חד צדדי - ולא בהסכמה רחבה) - "רעה" לכלכלה. ולכן היא גם "רעה" לשוק. ואפשר לחשוב הפוך מהשוק. אבל, כמו שאמרנו - "השוק תמיד צודק".
פיגור מתמשך כלפי העולם: מדד תא 125 עלה מתחילת השנה - בשיעור של 2.67% בלבד (לעומת עלייה של 19% במדד s&p500, ועלייה של כ- 37% במדד הנאסד"ק). פיגור דומה קיים גם כלפי בורסות העולם, אשר כאמור, נוגעות בשיאי כל הזמנים. ניכר כי האקסיומה שהתקבלה היא שהסיבה העיקרית לפיגור עצום זה (שהתרחב השבוע עוד יותר) - הוא ההשלכות השליליות של המהפכה המשפטית (אשר מתקדמת עד עתה באופן חד צדדי - וללא הסכמה רחבה). כולל פגיעה קשה בהייטק, בריחת מוחות, בריחת כספים, קפיצה בשער הדולר (בעלת השלכות אינפלציוניות שליליות). אזהרות חברות הדירוג ובתי ההשקעה הגדולים בעולם. ולא פחות חשוב - אי הוודאות לגבי ההמשך.
ניכר כי לא משנה אם ארועים קשים אלו קורים בגלל החקיקה עצמה (כפי שטוענים מתנגדי המהפכה) - או בגלל המחאה, וה"סרבנות" (כפי שטוענים חסידי המהפכה). התוצאה היא אותה תוצאה עגומה: פגיעה קשה בכלכלה, אי ודאות לגבי ההמשך. הווה אומר, ניתן לראות בשבועות האחרונים ממש קורלציה של 100% בין התנהגות השוק (גם שוק המניות - וגם שוק המט"ח) ובין התקוות להשגת פשרה - ולסיום הכאוס במדינה.
במהלך השבועות האחרונים, כאשר הלכה וגברה ההערכה/תקווה להשגת פשרה, התחיל שוק המניות בארץ להתאושש ולצמצם את הפיגור כלפי העולם בכלל (וכלפי וול סטריט בפרט). מגמה זו נמשכה גם ביום ראשון השבוע אשר הסתיים בעליות שערים נאות. יום שני (יום ההצבעה בכנסת סביב ביטול עילת הסבירות) התאפיין ברכבת הרים בשוק המניות - כאשר כל בדל שמועה על פשרה או פיצוץ, הזניק או הפיל את המניות. כאשר התברר סופית, כי המגעים לפשרה עלו על שרטון נרשמה, כאמור, מיני מפולת של יומיים. גם את ההתאוששות ביום המסחר האחרון של השבוע יש מייחסים להערכות - כי "הרע ביותר מאחורינו". וכי המשך החקיקה (אם לא יגנז) - יחקק רק בהסכמה רחבה.
חולשה מתמשכת - במניות הדרג השני (ובמיוחד מניות הנדל״ן): במהלך שבוע המסחר האחרון ניתן להבחין במגמה (הנמשכת כבר מספר חודשים) של פיגור בהתנהגות מניות "הדרג השני" (מדד ת"א 90), יחסית למניות הדרג הראשון (מדד תא 35). במיוחד בולט הדבר בפיגור של מניות הנדל״ן (הנפגעות קשה מהריבית הגבוהה במשק) יחסית למניות הבנקים (הנהנים מהריבית הגבוהה). הנסיון מראה שכאשר תשתפר האוירה בשוק (ובמיוחד אם יעצר תהליך העלאת בריבית) - יתחיל פיגור זה להיסגר. השאלה היא , כמובן - מתי זה יקרה?
אז מה יהיה? הנבואה ניתנה, כידוע לשוטים. אבל די ברור, שהשוק נואש לסגור את הפער העצום שנפתח בינו ובין העולם, ביחוד על רקע נתון האינפלציה האחרון שהתפרסם בארץ שהפתיע לטובה, ומסמן אולי סיום לתהליך העלאת הריבית. צריך "רק" שהמכשול שעצר את השוק עד עתה - יסולק. במילים אחרות: השוק מייחל לאיזה שהוא סימן (אמיתי - ולא סתם ספין) - על כך שהמשך החקיקה של המהפכה המשפטית יגנז, או לפחות יחוקק רק בהסכמה רחבה. במקרה זה - יש סיכויים לא רעים לריצה חזקה של שוק המניות כלפי מעלה (בתנאי, כמובן - שלא תרשם פתאום מפולת בוול סטריט).
לעומת זאת - אם זה לא יקרה. והחקיקה תימשך באופן חד צדדי. לא מן הנמנע שנראה עוד ירידות שערים אצלנו. ומי שימכור מניות - יהיו גם משקיעים המתנגדים למהפכה - וגם חסידיה. שכן, כאמור - השוק תמיד צודק!
שוק איגרות החוב - שוב עליה בתשואות (וירידה בשערים)
וול סטריט - עלייה מחודשת בתשואות: לאחר תקופה ארוכה של ירידה בתשואות נרשם השבוע שינוי במגמה. תשואת האג"ח לטווח פדיון של 10 שנים טיפסה שוב לאזור 4% (והגיעה בסוף השבוע - לרמה של 3.957%). שינוי מגמה זה מיוחס בעיקר לנתוני מקרו חזקים שהתפרסמו לאחרונה (ואשר "מקלקלים" את הערכות המשקיעים, על הפסקה קרובה בתהליך העלאת הריבית - והתחלה קרובה של תהליך ירידה בריבית). מעניין כי תהליך העלייה בתשואות (והירידה המתאימה בשערי איגרות החוב) - לא פגע (פרט ליום מסחר בודד) במגמה החיובית בשוק המניות. ניכר שההערכה היא שגם אם תהיה העלאת ריבית נוספת (מעבר לציפיות המוקדמות) - הרי הפסקת תהליך העלייה בריבית - כבר נראית באופק!
שוק האג"ח בארץ - עלייה בתשואות: על רקע הפיצוץ במו"מ לפשרה בחקיקה המשפטית. גם בארץ נרשמה השבוע שינוי מגמה. הן באג"ח הממשלתיות - והן בקונצרניות. התהליך של ירידה בתשואוות, אשר החל להסתמן במהלך השבועות האחרונים (על רקע ציפיות לעצירה קרובה של תהליך העלאת הריבית) - נקטע. והן החלו לעלות מחדש (שזה אומר - ירידות חדות בשערי האג"ח הממשלתי והקונצרני). כאשר תשואת האג"ח של ממשלת ישראל, לטווח פדיון של 10 שנים - חזרה שוב לרמה של 3.843%.
הסיבה המידית לשינוי המגמה בשוק איגרות החוב היא, ללא ספק - הפיצוץ במו"מ להשגת פשרה בנושא החוק לצימצום/ביטול עילת הסבירות. והעברת החוק באופן חד צדדי. שזה אומר: (1) עלייה בסיכויים להורדת דירוג של ישראל על ידי סוכנויות הדירוג העולמיות (2) קפיצה מחודשת בשער הדולר, אשר יוצרת לחצים אינפלציוניים. ומרחיקה שוב את המועד לסיום התהליך, של העלת הריבית על ידי בנק ישראל.
ומה יהיה? למרות הכל - ההערכה היא ש"ציידי המציאות" ימשיכו ברכישת איגרות חוב (ממשלתיות וקונצרניות), שכן למרות הכל, תהליך העלאת הריבית די קרוב למיצוי (ומרבית ההעלאה - כבר מאחורינו). היות ושוק האג"ח "רואה קדימה" - אזי סביר להניח שבארץ (כמו שקרה בארה"ב) תהליך הירידה בתשואות יקדים בכמה חודשים טובים - את הורדת הריבית בפועל. כל זאת בהנחה שהמשך החקיקה בנושא המהפכה המשפטית יגנז - או לפחות יעשה בהסכמה רחבה.
נתוני מקרו חזקים - עצרו את המשך השחיקה של הדולר כלפי האירו (1 דולר = 1.015 אירו). פיחות חד בשער השקל (3.71 דולר) - לאחר הפיצוץ בכנסת
דולר/אירו: במהלך שבוע המסחר האחרון, וגם בשבוע שלפניו, נעצרה המגמה שנרשמה בחודשים האחרונים במסגרתה נחלש הדולר בשיעור של כ-15% לעומת האירו. הנפילה מיוחסת לציפיות השווקים לסיום גל ההעלאות של ריבית הפד בארה"ב (ולאחר מכן - גם להתחלת תהליך של ירידה בריבית).
שינוי המגמה, והתחזקות הדולר במהלך השבועיים האחרונים מוסברים כמימוש רווחים טבעי. מימושים אלו אשר קיבל רוח גבית - מנתוני מקרו חזקים, אשר התפרסמו במהלך השבועיים האחרונים, הצביעו על חוסנו של המשק האמריקאי (מה ש"מקלקל" את הערכות המשקיעים על הפסקה קרובה בתהליך העלאת הריבית, והתחלה קרובה של תהליך ירידה בריבית). כרגע נראה כי טווח התנועה של הדולר בתקופה הקרובה ינוע בין 0.95 דולר לאירו (קו התנגדות) - ל-1.2 דולר לאירו (קו תמיכה).
דולר/שקל: בניגוד לקורה באירופה (ובעוד הרבה מדינות בעולם) - פה נרשמה מתחילת השנה מגמה עקבית של החלשות השקל לעומת הדולר, עד להתייצבות (במהלך השבועות האחרונים) - ברמה של בין 3.55 ל- 3.75 שקל לדולר. הגורם העיקרי העומד מאחורי מגמה זו (המנוגדת לקורה בעולם) הוא אותו גורם - אשר אחראי גם לפיגור של שוק המניות התל אביבי מתחילת השנה - אחרי הוול סטריט (ובורסות העולם בכלל), היינו אי הודאות הפוליטית/משפטית/חברתית.ניכר כי בגלל החלשות הדולר בעולם - הרי הפיחות בשקל לעומת היאור היה חד עוד יותר. והאירו עבר (לראשונה מזה שנים) את רמת 4 שקל לאירו.
השבוע, לאחר שנודע על הפיצוץ בשיחות על הפשרה בעניין החוק לצימצום/ביטול עילת הסבירות - קפץ הדולר תוך יומיים, בשיעור של קרוב ל-3%, והתייצב על שער של 3.71 שקל לדולר. התחזקות זו מגיעה לאחר שבשבועיים שלפניכן נרשמה מגמה הפוכה של התחזקות חדה בשער השקל.
ומה הלאה? כמו במקרה של שוק המניות - קל לראות במהלך החודשים האחרונים (ועוד יותר - במהלך השבועיים האחרונים) קורלציה חזקה וחד משמעית - בין התנודות בשער השקל, ובין ההתפתחויות בנושא החקיקה המשפטית. וזה אומר דבר פשוט: אם באמת הולכים להרגעת הרוחות, ולגניזת המשך החקיקה (או לחילופין - להשגת פשרה והסכמה רחבה בנושא) - צפוי השקל (בהסתברות גבוהה) לשוב ולהתחזק לעומת הדולר (ואולי אף בצורה משמעותית). כאשר הקונסנזוס בשוק הוא, שאלמלא אי וודאות זו - היה צריך הדולר להיסחר בסביבות 3.3-3.4 שקל לדולר.
אם, מצד שני - יסתמן פיצוץ, בדמות הליכה לחקיקה חד צדדית והגדלה של הקרע בעם הרי לא צריך להתפלא אם נראה גם שער של 4 שקלים לדולר ואף מעלה מכך.
שוק הסחורות העולמי - המשך העליות במחיר הנפט (ברנט - 85 דולר לחבית). הזהב ממשיך לדשדש (1960 דולר לאונקיה)
שבוע המסחר בנפט: המשיך את המגמה המאפיינת אותו במהלך החודשיים האחרונים. כלומר - עליות שערים. מחיר חבית מסוג ברנט עומד כבר על 85 דולר לחבית, והשלים התחזקות של כ- 15% במהלך החודשיים האחרונים. הכח העיקרי מאחורי מגמה זו הינו ההכרה שהמשק האמריקאי (והעולם בכלל) לא נכנס למיתון, וכי הירידה באינפלציה מתבצעת באמצעות, מה שנקרא "נחיתה רכה" (ומשק חזק פרושו - יותר ביקוש לנפט).
באופן כללי ניתן להגיד, כי מחירו של הנפט מושפע על ידי שני כוחות מנוגדים. מצד אחד - החששות מהאטה/מיתון עולמי (ובעיקר בארה"ב ובסין) יוצרות לחץ על המחירים כלפי מטה, וזאת בגלל חשש מהאטה בביקושים לנפט. מצד שני - החלטות מדינות אופק (וסעודיה במיוחד) על צמצום התפוקה - יוצרות לחץ לעלייה במחיר הנפט. וכך גם כל פרסום על צמצום ברמת המלאים - של רזרבות הנפט בארה"ב.
כרגע נראה, כאמור - כי הכוחות הדוחפים קדימה הם על העליונה. עם זאת, כך מעריכים בשוק, כי שינוי משמעותי יקרה (וכלפי מטה) - אם וכאשר יסתמן סיום למלחמה באוקראינה (מה שלא נראה כרגע באופק).
זהב: מחיר המתכת היקרה המשיך השבוע לדשדש - בסביבות 1950 דולר לאונקייה. זאת, לאחר ירידה של כ- 5% במחירו - במהלך שלושת החודשים האחרונים. הסיבה העקרית למגמת החלשות זו היא הירידה בקצב האינפלציה (כאשר ההשקעה בזהב נחשבת - כהגנה בפני האינפלציה). ההערכה היא, כי המשך הירידה בקצה אינפלציה - תגרור גם המשך מגמת ההחלשות של המתכת היקרה - במהלך התקופה הקרובה.
הביטקוין - לא מצליח לפרוץ את רמת ההתנגדות (29,400 דולר לביטקוין)
המשך הדשדוש: מחירו של הביטקוין ירד במהלך שבוע המסחר האחרון בכ-3% (מ-30 אלף - ל-29 אלף דולר לביטקוין). בכך הוא ממשיך את מגמת הדישוש - אשר מאפיינת אותו מזה למעלה מחודש. זאת - לאחר התאוששות מרשימה בשער הביטקוין (גמו גם שאר מטבעות הקריפטו) - במהלך 8 החודשים האחרונים (מרמת תחתית של כ-17 אלף דולר לביטקוין).
התאוששות מרשימה והמתנה לאישורים רגולטוריים: ההתאוששות בשער מטבעות הקריפטו אשר החלה כתיקון טכני לנפילות שלפני כן (נפילות - אשר דורבנו על ידי שורה של קריסות בבורסות קריפטו גדולות), קיבלה תאוצה בעקבות שורה של בקשות מצד חברות השקעה גדולות (ובראש וראשונה - בלקרוק) לקבלת אישור הקמה - של תעודות סל על הביטקוין. כמו גם בפסיקת בית המשפט (בניגוד לעמדת ה- sec) כי המטבע הדיגיטלי ריפל אינו נייר ערך. ההתאוששות הביאה את הביטקוין עד לשער 31 אלף דולר. רמה,אשר בולמת את המשך העליות בביטקוין כבר למעלה מחודש - ומבססת את עצמה כרמת התנגדות חזקה.
אופטימיסטים - מול רואי השחורות: כמו תמיד - המשקיעים חלוקים בין האופטימיסטים המנבאים לביטקוין שערים "אסטרונומיים" של מאות אלפי דולרים, ובין הפסימיסטים (כמו וורן באפט) - הטוענים כי מדובר ב"הונאת פונזי" וכי המטבעות הוירטואלים שווים אפס. ניכר האופטימיסטים קיבלו לאחרונה זריקת עידוד משורה של בתי השקעות גדולים, אשר חלקם הודיעו על כניסה להשקעה במטבעות הקריפטו. וחלקם (כמו בלקרוק) - מסתערים על נושא הקמת תעודות סל המשקיעות בביטקוין (כולל בקשות לאישור הקמה - מרשות ני"ע האמריקאית).
בזוית הטכנית: רמת מחירים של 29-31 אלף דולר לביטקוין נחשבת ל"רמת התנגדות" חזקה (כאשר רמת התמיכה - היא בסביבות 27 אלף דולר). למרות האווירה החיובית לאחרונה הביטקוין לפרוץ את רמת ההתנגדות. השבוע נכשל שוב הנסיון לפרוץ את קו ההתנגדות - מה שעלול להוביל לירידה לאזור קו התמיכה הקרוב (בסביבות 27 אלף דולר לביטקוין). ואם גם רמת תמיכה זו תישבר - מחכה לביטקוין תמיכה חזקה מאוד, בסביבות 25 אלף דולר לביטקוין. אם, לעומת זאת - תיפרץ (ובצורה משכנעת) רמת ההתנגדות (באזור 31 אלף דולר) - תהיה הדרך "סלולה" לרמת ההתנגדות הבאה ( באזור 40 אלף דולר). ולאחר מכן - אולי אפילו הסתערות על השיא ההיסטורי ( בסביבות 65 אלף דולר).
אלי גולדברג הוא בוגר הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון בחיפה (תואר שני - בהצטיינות). בעל עשרות שנים של נסיון בפעילות בשוק ההון (כמו גם בכתיבה עיתונאית - בנושא שוק ההון והבנקאות). כרגע משמש כמנהל ההשקעות, של קרן הגידור "דלתא 100״
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
