לאחר שנים של שגשוג יוצא דופן, עם כמות מעוררת קנאה של יוניקורנים, תעשיית ההייטק הישראלית נקלעה לצומת דרכים קריטי. השנתיים-שלוש האחרונות לא היטיבו, בלשון המעטה, עם חברות ההייטק והענף כולו נמצא בנסיגה. דוח רשות החדשנות שפורסם לאחרונה מציג תמונת מצב מדאיגה: בשנת 2023 חלה ירידה של 55% בהשקעות בחברות הזנק, בהשוואה לנתוני 2022, כאשר רוב הירידה הייתה בסבבים בשלבים מתקדמים. גם הצמיחה בתעסוקה בהייטק קטנה ועמדה ב-2023 על 2.6% - כלומר, מעט יותר מקצב הגידול הטבעי של האוכלוסייה בישראל.
דוח הרשות הוא אינטגרציה של שני מקורות: הנתונים הרשמיים ביחס לשנת 2023 וסקרים שערכה הרשות בחודשים האחרונים, בשיתוף גורמים חיצוניים, בקרב חברות הייטק וקרנות הון סיכון. מתוך הסקרים עולה חשש עמוק של תעשיית ההייטק מהמצב, לאור המלחמה והאווירה השלילית כלפי ישראל בעולם. כך למשל, מעל לשליש מהסטארט-אפים שנמצאים עתה בתהליכי גיוס הון, מעריכים שהם יגייסו לפי שווי נמוך יותר משמעותית משוויים הנוכחי. לצד זאת הם מדווחים על האטה בפעילותם העסקית, עיכובים בפיתוח מוצרים ואי-עמידה ביעדים. בנוסף, סטארט-אפים ישראלים מספרים על צמצום תוכניות לגיוס כוח האדם בשנה הקרובה, כאשר עיקר הצמצום צפוי בגיוס עובדים ועובדות בישראל.
חמור מכך הוא סקר שנערך בשבועות האחרונים בקרב 30 קרנות הון סיכון ישראליות על ידי איגוד IATI עבור דוח הרשות וממנו עולה שרוב הקרנות זיהו תהליך שבו חברות פורטפוליו שלהן מוציאות את הקניין הרוחני שלהן לחו"ל. 38% מהקרנות דיווחו שלפחות אחת מחברות הפורטפוליו שלהן העבירה פעילותה לחו"ל עקב חוסר היציבות המדינית והביטחונית בישראל.
בהמשך להצגת הנתונים, הדוח מעלה שאלות אסטרטגיות כבדות משקל באשר למידת איתנותו של הענף המוביל במשק. הדוח מצביע על כל שמצד אחד המשק הישראלי תלוי תלות גבוהה מאוד בענף ההייטק, יותר מאשר במדינות אחרות התלויות בענף פעילות מרכזי, למשל במשאבי טבע וחומרי גלם. המשק גם זקוק להייטק כבלם זעזועים בימים שבהם הוא נקלע למשבר או להאטה. דווקא עתה, כשהגירעון גדל - ההייטק מתקשה למלא את החסר. מצד שני, הענף תלוי מאוד בגורמים חיצוניים: משקיעים, חברות רב-לאומיות, לקוחות, קשרי מחקר בין-לאומיים - אקדמיים ותעשייתיים - שרשראות אספקה של חומרי גלם ועוד.
יש לכך גם השלכות על שוק ההון המקומי. כ-30% מהחברות הנסחרות בבורסה בתל אביב הן חברות הייטק (כולל ביומד). כבר כיום, כ-60 חברות בבורסה נושאות הערת "עסק חי", שמשמעותה כי יכולתן לשרוד בשנה הקרובה מוטלת בספק (נתוני חברת (BDI Coface. מדובר בשיעור של כ-8.9% מכלל החברות הנסחרות בבורסת תל אביב, לעומת 7.6% ב-2022.
חברות הייטק וביומד זקוקות לגיוס הון למימון הפעילות באמצעות הבורסה, והבורסה מצידה זקוקה להן כדי לגוון את פעילותה. המשך הירידות בהייטק אינו מבשר טובות מבחינה זו.
להרים את המפרשים
כל הנתונים הללו מצטרפים לתמונה עגומה, ומבלי לכפור בנתונים חלילה, נדרשת ראייה יותר מאוזנת של מצב העניינים. ראשית, הדוח לא התייחס לנתוני הרבעון הראשון - ובקרוב הרבעון השני - של שנת 2024. מעיון חלקי בנתונים עולה, כי חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו ברבעון הראשון של שנת 2024 סכום של כ-1.6 מיליארד דולר (דוח "Tech Review" שערכו לאומי-טק ו- (IVC. הסכום הכולל של הגיוס משקף עלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם והוא נמוך רק ב-10% מסך הגיוס ברבעון הראשון המקביל של שנת 2023. זאת ועוד, המעורבות של משקיעים זרים עלתה לעומת הרבעון הקודם, כאשר במקביל מגמת הירידה בהיקף ההשתתפות של המשקיעים המקומיים נעצרה גם היא. יותר מזה, מאז תחילת השנה נרכשו 11 חברות ישראליות בהיקף של 2.1 מיליארד דולר, לא כולל את הרכישה של חברת התוכנה הישראלית WalkMe, המפתחת תוכנה המיועדת לארגונים שעוברים דיגיטליזציה, שנמכרת לענקית התוכנה SAP ב-1.5 מיליארד דולר ועליה הוכרז לפני כמה ימים. בנוסף, וויז הכריזה על הגיוס הגדול ביותר אי פעם לסטארט-אפ ישראלי - מיליארד דולר. גם השכר בהייטק הגיע לשיא של כל הזמנים (על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה).
לצד המשבר, הירידה בכמות המשרות וכל האתגרים שאנו מרגישים על בשרנו כעת, הנתונים הללו מעניקים לנו מידה של אופטימיות, כי בחלוף המשבר המדיני בו אנו נמצאים, היסודות האיתנים של ההייטק הישראלי יוסיפו להתקיים: יזמיות ויזמים צעירים חדורי מוטיבציה, חדשנות טכנולוגית אין-סופית - המתודלקת על ידי מוסדות מחקר מובילים ומערכת ביטחון חזקה - תשתית הון סיכון פרטית וממשלתית, כושר המצאה, קשר חזק בין אקדמיה לתעשייה, תשתית מחקר ופיתוח איתנה.
והערה שהיא גם מתודולוגית וגם מהותית - תלות בהייטק איננה דומה לתלות במשאבי טבע. קודם כל משום שהייטק נשען על הון אנושי שאינו מתכלה בהכרח, ושנית משום שבסופו של דבר מרבית הפעילות הכלכלית תהיה עתירת טכנולוגיה. גם התעשייה וגם החקלאות ואפילו התיירות והתעופה הם כבר היום ענפים שמעורבת בהם טכנולוגיה גבוהה. במילים אחרות, המשך ההתמקדות של ישראל בטכנולוגיה עילית לא תפעל לרעתה בשווקים הגלובליים.
למעט תחום הבינה המלאכותית - שבו ישראל עדיין לא נמצאת בחזית העשייה העולמית - רוב הסיבות לקשיים בהייטק אינן נובעות מאיכות השירותים והמוצרים שמנפיק ההייטק הישראלי, אלא מסיבות פוליטיות חיצוניות - הדימוי השלילי של ישראל, התעמולה השקרית כלפיה, ההשתעבדות של מוסדות מחקר לגורמים פרוגרסיביים קיצוניים ולכסף שמקורו במדינות המפרץ, החרם השקט על מוסדות מחקר וחברות ישראליים ועוד.
חשוב לזכור שאופטימיות אין משמעה להתעלם מהמציאות הקשה. אך היא נותנת לנו את הכוח להתמודד עם אתגרים ולמצוא תקווה גם ברגעים קשים. "אנו לא יכולים לשלוט ברוח, אך אנו יכולים להרים את מפרשינו", אמר בשעתו בהקשר אחר לוחם זכויות האדם האפרו-אמריקאי, פרדריק דאגלס, וזה מה שעלינו לעשות: להרים את המפרשים.
להקים כוח משימה לאומי
אין זה אומר כמובן שהממשלה פטורה מהתערבות. להיפך, בעיתות משבר הממשלה נדרשת לעשייה פרו-אקטיבית, כולל נקיטת צעדים לא שגרתיים.
בראייה ארוכת טווח, נדרשת מדיניות התומכת בהייטק הישראלי, בעיקר בתשתיות, תוך השקעות גדולות בחינוך טכנולוגי ומדעי. לצד שיפור האקלים העסקי, נדרש שינוי מקיף במימד החינוכי. ישראל תוכל להתייצב בחזית העשייה הטכנולוגית אך ורק אם יעמדו לרשותה עתודות הון אנושי איכותי. זה מחייב עיצוב ויישום מהלכים אסטרטגיים לכל רוחב מערכת החינוך - מבתי הספר היסודיים ועד האוניברסיטאות והמכללות. למעשה, נדרש ארגון מחדש של מערכת החינוך וריכוז משאבים בקידום החינוך המדעי והטכנולוגי בישראלי.
במקביל, נדרשת הרחבה של ההון הזמין להייטק הישראלי, בעיקר בשלבי הפרה סיד והסיד. יש לשקול להקים שוב תשתית הון סיכון בתמיכה ממשלתית, לפעול להרחבת האטרקטיביות של הבורסה בתל אביב לרישום של חברות הייטק, תוך הגדלה נוספת של השקעות הגופים המוסדיים בטכנולוגיות ישראליות מפציעות, להגדיל את התמיכות של רשות החדשנות - אגב הגדלה נוספת של תקציבה - להרחיב את היקף פעילותן של החממות, להגדיל את התמיכה ביזמיות ויזמים ולשפר את הטבות המס למשקיעים זרים בהייטק, כולל מאמץ ממוקד בגיוס חברות רב-לאומיות להשקעה בישראל. עיין ערך הודו והמאמץ שהיא עושה להבאת חברות טכנולוגיה אליה.
הבעיה הכי גדולה בצעדי המדיניות המוצעים היא יכולת ביצוע נמוכה של הממשלה והשירות הציבורי. ייתכן ונדרש להקים כוח משימה לאומי בראשות בכירים ובכירות מההייטק והממשלה, שיובילו את ביצוע המהלכים הללו תוך פרק זמן לא ארוך, כפי שנהוג בתעשייה הפרטית.
למרות החזות הקשה והמאתגרת של ההייטק הישראלי בנקודת הזמן הנוכחית, אני מאמינה גדולה ברוח הישראלית - רוח היזמות, היצירתיות והחלוציות. כנגד כל הסיכויים הקמנו פה כלכלה לתפארת, עם אוריינטציה טכנולוגית חזקה ומבטיחה. ההליכה נגד הזרם והמאבק נגד תנאים בלתי אפשריים הם שהובילו את החלוצים בימי העליות הראשונות וזה מה שמוביל את יזמי ההייטק כיום. כמי שנפגשת עם מאות יזמים ויזמיות, ממציאים וממציאות פורצי דרך וחוקרים וחוקרות נלהבים, אני משוכנעת שעוד נכון להייטק הישראלי עתיד מזהיר.
הכותבת היא עורכת פטנטים ומנכ"לית קבוצת לוצאטו, קבוצת הקניין הרוחני המובילה והוותיקה בישראל, המציינת השנה 155 שנה להיווסדה
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
