משפחות רבות בישראל הצליחו בשנים האחרונות לצבור ידע פיננסי, לצד עבודה עם בעלי מקצוע בעלי רישיון כדי להתקדם פיננסית וכלכלית. במקביל, יותר משפחות הבינו שכדי להגדיל את ההון, לא מספיק להגדיל את ההכנסות משכר או עסק עצמאי, אלא עליהן לתכנן ולהשקיע את הכספים שלהן בצורה נכונה.
ההשפעות הישירות של תקופת אי וודאות כמו זו, הכוללת רפורמה משפטית ומלחמה מורכבת, התבטאה ועדיין מתבטאת בהגדלה עקבית של יתרות המזומן בחשבונות העו"ש. השוק הראשוני בתחילת המלחמה והחששות מאי הוודאות קדימה, הם מובנים בהחלט. אבל ככל שהתקדמו החודשים והמלחמה התארכה, במקום שהציבור שראה שהבורסה לא התרסקה והשווקים בחו"ל ממשיכים לעלות, יגדיל השקעות באפיקי מיסוי ריאלי, הוא רק צבר עוד יתרות עו"ש ופיקדונות.
ככל שהשנה התקדמה קיבלנו יותר ויותר נתונים ממשרד אוצר וגופים פיננסים נוספים שהצביעו על עלייה משמעותית מאוד בשיעור היתרות בעובר ושב ובפיקדונות בבנקים. על פי נתוני בנק ישראל, גובה הפיקדונות בבנקים עמד על 2.07 טריליון שקל בסוף יולי 2024, לעומת 1.92 טריליון שקל לפני שנה בדיוק. לשם השוואה, בשנת 2016 הסתכמו פיקדונות הציבור בבנקים ב-1.18 טריליון שקל. כלומר בתקופה של 7.5 שנים היקף הפיקדונות הכפיל את עצמו, בזמן שהגידול באוכלוסייה הישראלית היה נמוך בהרבה ובתקופה שבה הציבור נהר לקנות דירות במחירים הולכים ועולים.
התוצאה של עוד כספים בחשבונות העו"ש היא שחיקה בכוח הקנייה של הציבור. למשל, בשנה החולפת 100,000 שקל שנשארו בעו"ש, איבדו מכוחם הריאלי 3,600 שקל, שזה גובה האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים שהסתיימו באוגוסט.
במקביל, חלק לא מבוטל מהציבור פודה את קרנות ההשתלמות שלו, כשנכון להיום הן עדיין אפיק הפטור ממס רווחי הון. מתחילת 2023 ועד סוף ספטמבר פדה הציבור יותר מ־36 מיליארד שקלים. אם המגמה הזאת תימשך עד סוף שנת הכספים, המשמעות היא שהציבור יפדה 43% יותר מאשר בשנתיים שלפני כן. האבסורד הגדול הוא שהכספים האלה שנמשכים מהחשבונות, עושים את באופן די אבסורדי לעו"ש ופיקדונות. לעתים זה מתוך רצון להשתמש בכספים הללו בעתיד, או להעניק הרגשת ביטחון וזמינות של הכספים לקראת הוצאות, או לקראת הלא נודע. בפועל, גם בגופים המוסדיים, ניתן למשוך קרנות השתלמות לעתים בתוך 5 ימי עבודה, אם מדובר במקרה חירום. בפועל מדובר בנזילות כמעט מיידית.
הטעויות הללו בתכנון הפיננסי והיעדר אופטימיזציה, נובעת בעיקר מהיעדר תכנון נכון של הכספים לטווח ארוך או היעדר אסטרטגיה מוגדרת.
בתקופה בה האינפלציה גבוהה, אפיקי ההשקעה שחל עליהם מיסוי נומינלי, כמו הפקדונות הבנקאים למשל, הופכים לכדאים הרבה פחות. הסיבה הראשונה לכך היא שהתשואה מפיקדונות היא נמוכה, היסטורית לעומת אפיקים בעלי רמת סיכון זהה בשוק ההון. הדוגמה הפשוטה היא שאיגרות החוב הממשלתיות והמק"מ לטווח קצר, מניב תשואות טובות יותר מפיקדונות. הסיבה השנייה הקריטית לא פחות, היא שפיקדונות נושאים מיסוי נומינלי על כל הרווחים. כלומר תשלמו בגינם מס של 15% על הרווחים הנומינליים השקליים. בתרחיש של השנתיים האחרונות, חלק גדול מהמפקידים בפיקדונות בנקאיים, נהנו מתשואה של 3%-4% נומינלית, אבל לעתים הפסידו ריאלית כי שילמו או ישלמו מס של 15% על הרווחים, כשהאינפלציה עמדה על 3%-3.6%, תלוי בטווח זמן המדידה.
אילו אפיקי השקעה מתאימים לתקופה של אינפלציה גבוהה?
כפי שהבנתם, ישנם אפיקים רבים העדיפים על השארת הכספים בבנקים.
קרנות השתלמות - אם יש לכם קרנות השתלמות, ההמלצה בדרך כלל היא להשאיר בהן את הכספים לתקופת זמן ארוכה, ככל שתוכלו. אלה אפיקים המושקעים דרך הגופים המוסדיים והם נזילים בטווח קצר מאוד, במידת הצורך. כל עוד אין אילוץ המחייב משיכה מהן, קרנות השתלמות יהיו האפיק המשתלם ביותר בין האפיקים הפנסיוניים. במקביל, כחלק מרפורמת מסלולי ההשקעה שנכנסה לתוקפה ביולי השנה, נפתחו אפשרויות השקעה מעניינות יותר לטווח ארוך בקרנות ההשתלמות, באמצעות מסלולים מחקי מדדים עם דגש על טכנולוגיה או תעשיית השבבים בארה״ב או התמחויות שונות, שמאפשרות פוטנציאל לרווחי גבוהים יותר לאורך זמן, כל זאת בכפוף לסיכון שאתם מוכנים לקחת. יש לציין, כי למרות הדיווחים השונים, בתזכירי החוק שפרסם משרד האוצר לאחרונה כחלק מהתוכנית הכלכלית והתקציב ל-2025, לא מופיעים סעיפים הקשורים לביטול או צמצום הפטור ממס על קרנות השתלמות, שזוהי בשורה מצוינת לכלל הציבור.
פוליסת חיסכון - אפיק השקעה חשוב מאוד בתקופת אינפלציה גבוהה שכולל מיסוי ריאלי, המעניק גמישות ודחיית מס. אחד היתרונות הבולטים בו הוא האפשרות לבצע מעבר בין מסלולים שונים ללא אירוע מס, דוגמת מסלולים המתנהלים בחו״ל ומט״ח, מחקי מדדים בהמשך לקרנות ההשתלמות ועוד. פוליסת חיסכון מעניקה גם אפשרויות השקעה מגוונות עם תשואה עודפת, לעומת אפיקים אחרים. הטבת מס אטרקטיבית נוספת שקיימת באפיק זה, נוגעת לבני האוכלוסייה המבוגרת אשר נולדו לפני 1948. הם יהיו זכאים לפטור מתשלום מס רווח הון על רווחים באותה שנה בה החליטו לפדות את כספי החיסכון. התקרה המרבית המזכה באותה הטבה היא 15,000 שקל ליחידי ו-18,360 לזוג, נכון ל-2024. כלומר, אם רק אחד מבני הזוג עומד בקריטריונים שנקבעו, הוא יוכל לפדות את אותו סכום מבלי לשלם 25% מס רווח הון, ששווה ערך ל-3,750 שקל, אם מדובר בשני בני הזוג, סכום המס שתוכלו לחסוך יעמוד כבר על 4,590 שקל.
קופת גמל להשקעה - היא אחת האפשרויות הפופולריות ביותר המעניקה גמישות, נזילות ודחיית מס שחל עליה מיסוי ריאלי. מצד אחד, היא מאפשרת לחוסכים למשוך כספים בכל העת ללא תשלום קנס יציאה, אך בכפוף לתשלום מס רווח הון. ומצד שני, ניתן לבצע מעבר בין מסלולי השקעה בקופה, מבלי שתחוייבו בתשלום מס כלשהו. כלומר אם אתם חוששים מהתקופה ומתנודתיות בשווקים, תוכלו לבצע מעבר למסלול סולידי יותר. אם אתם יכולים לספוג תנודתיות בטווח הקצר, אז ההיסטוריה מוכיחה שהמסלולים הכלליים והמנייתיים השתלמו. במקביל, אם בחרתם למשוך את הכספים מהקופה באמצעות קצבה חודשית לאחר גיל 60, אז תוכלו ליהנות מפטור ממס. תקרת ההפקדה לכל חוסך היא 79 אלף שקל בשנה לתעודת זהות. אם לצורך העניין אתם זוג עם שני ילדים, תהיה לכם האפשרות לפתוח 4 קופות גמל שונות ולהפקיד סכום של 316 אלף שקל וליהנות מיתרונות המס השונים הגלומים בכך.
קרנות כספיות - הן למעשה אפיק השקעה שמאפשרת לכם ליהנות מרמת סיכון הדומה לפיקדון בנקאי, תוך השקעה במק"מ ואיגרות חוב קצרות מועד. המיסוי בהן הוא ריאלי, לעומת פיקדון שמציע מיסוי נומינלי. התוצאה היא שבתקופה של אינפלציה גבוהה, פער התשואה נטו בין הפיקדון לקרן הכספית נוטה בבירור לטובת הקרן הכספית. בניגוד לארה"ב ומדינות נוספות, התחזיות מצביעות על כך שהריבית במשק הישראלי לא צפויה לרדת בחודשים הקרובים, בין היתר בעקבות הוצאות המלחמה התופחות. כל עוד זה המצב, הקרנות הכספיות, בהן לפי ההערכות מושקעים מעל ל-120 מיליארד שקל מכספי הציבור, ימשיכו להיות אטרקטיביות.
בשורה התחתונה, צאו לתכנן קדימה את ההון שלכם, בהתחשב בזה שיהיו הפתעות טובות וגם כאלה שפחות. אך אם תיערכו אליהם מראש ותבואו עם אסטרטגיה מגובשת, תוכלו להגדיל את ההון ולהימנע משחיקת הערך הריאלי של כספי המשפחה. המלחמה נמשכת, והאינפלציה בישראל לא הולכת להיעלם בקרוב, לכן חשוב שתתכננו קדימה. כך יהיו לכם כספים גם לשעת חירום ומקורות הולכים וצומחים לאורך שנים, עם פסיביות מלאה מהצד שלכם.
הכותב הוא מייסד משותף ב-SFP, חברה לתכנון פיננסי עבור יחידים, זוגות ומשפחות
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
