עדיין לא ברור האם ההסכם בין ישראל לחיזבאללה יצליח להשיב את הביטחון לתושבי הצפון לטווח ארוך, אך בינתיים כבר נרשם לזכותו הישג אחד: חיזוק השקל. המטבע הישראלי, שעד לפני שנה נחשב לאחד החזקים והיציבים בעולם סבל בשנה האחרונה מחולשה על רקע המלחמה והשפעותיה על הכלכלה. מאז החלו להתפרסם הכותרות על ההסכם המסתמן בצפון, התחזק השקל לעומת הדולר, מרמה של כ-3.72 שקל לדולר ביום שישי לכ-3.64 שקל לדולר עם כניסת הפסקת האש לתוקף, בבוקר יום רביעי. הסיבה ברורה: סיום המלחמה בצפון נתפס על ידי המשקיעים כחדשות חיוביות לכלכלה הישראלית.
למרות ה"ראלי" שחווה השקל בימים אחרונים, נראה שמוקדם עדיין לחגוג את ההתאוששות של המטבע המקומי. החדשות מהצפון דחקו מראש סדר היום עקב התפתחות מדאיגה ביותר שחלה בשבוע האחרון: הוצאת צווי המעצר לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון לשעבר, יואב גלנט, על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. הוצאת צווי המעצר צפויה להשפיע לא רק על נתניהו וגלנט באופן אישי, אלא יש לה השלכות רחבות על כל אזרח במדינה, ובין היתר על הכלכלה ומכאן שגם על השקל.
החלטות משפטיות בינלאומיות מסוג זה עלולות לערער את אמון המשקיעים בכלכלה הישראלית ולהרתיע משקיעים זרים. המשקיעים הזרים כבר הקטינו בשנה האחרונה את החשיפה שלהם למשק המקומי. מיעוטם עשו זאת משיקולים אידאולוגיים, למשל, קרנות השקעה שהחליטו לא להשקיע בחברות ישראליות או בחברות בטחוניות. ניכר, אפוא, כי רובם עשו זאת משיקולים עסקיים גרידא לדוגמת חשש לפגיעה בכלכלה הישראלית שתפגע בצמיחת החברות, חשש להשקיע במדינה שבה עובדים יכולים להיעלם למילואים לתקופות ארוכות וכדומה. זו היתה אחת הסיבות לחולשת השקל ולביצועי החסר של הבורסה הישראלית לעומת שוקי המניות בחו"ל מתחילת המלחמה.
דווקא כשהיה נראה שהמשקיעים הזרים מתחילים לחזור לאט לאט לבורסה בתל-אביב, נחתה החלטת בית הדין בהאג. כל עוד ההחלטה בתוקף ולא תבוטל, צפוי להיות לה אפקט מצנן על עשיית עסקים עם ישראל והשפעה על זרימת ההון לישראל וייתכן שאף על דירוג האשראי שלה. כל אלה צפויים ללחוץ על שער השקל כלפי מטה לאורך זמן ולהוביל לירידה בערכו לעומת מטבעות זרים בטווח הבינוני, לאחר שתחלוף ההשפעה הזמנית של סיום הלחימה בצפון על המטבע.
ישנם, כמובן, גורמים שיכולים למתן את מגמת ההיחלשות השקל בטווח הבינוני, למשל התערבות של בנק ישראל בשוק המט”ח כדי לייצב את השקל כפי שנעשה בעבר במצבים של אי-ודאות. שנית, ככל שמדינות שאינן מכירות בסמכות בית הדין כמו ארצות הברית ימשיכו בשיתוף פעולה כלכלי עם ישראל, יהיה לכך אפקט ממתן למגמת היחלשות השקל. התפתחויות גיאופוליטיות נוספות שיזכו להכרה בינלאומית כמו הסדר בחזית הדרומית עשויים גם הם להשפיע לחיוב על המטבע המקומי. גם התפתחויות בשוק המט"ח הגלובלי כמו ההכרזה של טראמפ כי יטיל מכס על ייבוא מקנדה ומקסיקו עשויות להשפיע על השקל. וכמובן ישנה גם האפשרות של ביטול הצווים. אבל כל עוד הצווים בתוקף למטבע הישראלי יהיה קשה לחזור לימיו הגדולים.
הכותב הוא יועץ אסטרטגי ומנהל השקעות ברימון קרנות גידור, המנהלת 3 קרנות גידור המתמחות בתחום המט"ח והסחורות בשוק ההון הבינלאומי
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
