כשנשאל וורן באפט לפני כשנה, בפגישה השנתית שלו עם בעלי המניות של ברקשייר האת'וויי, מדוע הוא מחזיק בכמעט 6% ממניות חברת אפל (בשווי של 151 מיליארד דולר, כמחצית מתיק המניות שלו) הוא השיב: "זה פשוט במקרה עסק טוב יותר". נזכרתי בדברים הללו של "האורקל מאומהה", כאשר לאחרונה, במעמד ההשקה של משקפי ה-Vision Pro של אפל, הצדיק טים קוק, מנכ"ל החברה, את העלות הגבוהה של הגאדג'ט החדש (כ-3,500 דולר) בין היתר בהשקעה העצומה שהשקיעה אפל בפיתוחו - יותר מ-15 מיליארד דולר - במהלכו רשמה יותר מ-5,000 פטנטים.
ואכן, בעידן הטכנולוגי-דיגיטלי שבו אנו חיים, המבוסס על כלכלת מידע, יש קשר הדוק בין היקף הקניין הרוחני בו מחזיקה חברה ציבורית לבין השווי שלה בשוק ההון. למעשה, אם חושבים על כך לעומק, רוב הערך של חברה טכנולוגית מגולם כיום בקניין הרוחני שהיא מחזיקה בו, שכן מרבית הנכסים (הטכנולוגיות שפיתחה) הם בעצם נכסים בלתי מוחשיים.
לפי מחקרים שונים, נכסים בלתי מוחשיים יכולים להוות יותר מ-80% מהערך המאזני של חברה. דוח משרד המסחר האמריקאי העלה ששווי הקניין הרוחני בארה"ב, במונחי תוצר מקומי, עומד כעת על יותר משישה טריליון דולר (לעומת חמישה טריליון ב-2012). כבר ב-2013 שינתה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארה"ב, במהלך דרמטי, את שיטת חישוב התמ"ג כך שייתן ביטוי עדכני להפצה, צריכה וייצור של מוצרים בלתי מוחשיים ובכך ישקף טוב יותר את הכלכלה האמריקאית. המתודולוגיה החדשה כללה הכרה בהשקעה ביצירת נכסי קניין רוחני - החל מספרים, סרטים, תוכניות טלוויזיה ומוזיקה דרך תוכנה ועד תרופות - כאשר ההערכה היא שחישוב זה יגדיל את התמ"ג האמריקאי ב-3%.
יכולת תחרות משופרת אל מול מתחרים
ישנו כיום מכלול רחב של נכסים אינטלקטואליים, שחלקם מוגנים באמצעות כלי קניין רוחני - ידע, מוניטין, שיטות ייצור, פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, עיצובים, זכויות מטפחים (עניין קריטי בחקלאות מודרנית) - הזוכים להגנה משפטית ומעניקים למחזיק בהם בלעדיות. בדימוי הציבורי, פטנטים בדרך כלל מאפילים על זכויות קניין רוחני אחרות, כגון סימני מסחר ועיצובים, אבל חשוב להבין את תפקידם המכריע של אלה בהגנה על היבטים אחרים של החברה, כמו מיתוג שהוא כיום מרכיב חיוני במעמדה השיווקי והמסחרי.
לבד מהגנה על קניינה של החברה, קניין רוחני מעניק לחברה המחזיקה בו יתרונות רבים בשוק ובכלל זה יכולת תחרות משופרת אל מול מתחרים, תוך מניעה וחסימת פעולות של חברות מתחרות, שיפור יכולת החדרת המוצר המוגן לשוק, הכנסת שותף אסטרטגי ויכולת גיוס הון משופרת. זה בוודאי נכון בהשוואה לחברה שלא מגנה על נכסיה שיכולים להיות נחלת הכלל.
כדאי להתעכב על היתרון האחרון. אסטרטגיית קניין רוחני מקיפה משדרת למשקיעים שלחברה נשוא ההשקעה יש לא רק תוכנית ברורה להגן על נכסיה היקרים, אלא גם לבדל את עצמה בשוק דינמי שמאופיין בתחרות עזה. זה, בתורו, משפר את אמון המשקיעים ומגדיל את הסבירות להבטחת מימון וגיוס הון.
זה היה נכון תמיד, אבל בוודאי בתקופה הנוכחית שבה החדשנות הטכנולוגית ממלאת תפקיד דומיננטי בנוף הכלכלי. למעשה, קניין רוחני הופך לאבן יסוד בהערכת השווי של חברות - סטארט-אפים וחברות בשלות כאחד - ויש לו משמעות עמוקה בקביעת הפוטנציאל של חברות טכנולוגיות, כמו גם ביצירת אמון מצד המשקיעים.
זה נכון לא רק לחברות הייטק. גם בתעשיות מסורתיות (מידטק ולואטק) מוטמעות היום טכנולוגיות חדשניות - חשבו למשל על התעשייה המסורתית בה מותקנים היום, לרוחב כל הגזרה, חיישני IOT בפס הייצור ומערכות AI - ולכן גם בהן מרכיב הקניין הרוחני הופך לקריטי. שוב, הן בהגנה על החדשנות והן בהערכת השווי של החברה.
אמצעי להורדת סיכון
בעיני המשקיעים, החזקת נכסי קניין רוחני יקרי ערך לא רק מעניקה לחברה יתרון תחרותי, מחזקת את מעמדה בשוק והודפת איומים פוטנציאליים, אלא גם משפיעה על היכולת של החברה לגייס הון ממקורות אחרים - פרטיים וציבוריים - וגם מסייעת בהבנה לאן הטכנולוגיה מתפתחת, תוך ניבוי תחומי טכנולוגיה עתידיים. זה נכון במיוחד בתקופת האטה במשק, בה משקיעים הופכים לסלקטיביים יותר ופחות טולרנטיים לסיכון.
יותר מזה, משקיעים מתוחכמים פיתחו עם השנים עין טובה לזיהוי תשואות פוטנציאליות. גם כאן נכסי קניין רוחני ממלאים תפקיד חשוב. הם מלמדים על היכולת של החברה לעמוד באתגרי השוק ולהבטיח הצלחה ארוכת טווח. במילים אחרות, קיומו של פורטפוליו קניין רוחני עשיר ומגוון מעיד גם על היכולת לייצר תזרים מזומנים עתידי.
מגלמים את היקף החדשנות של החברה
נוכחותם של פטנטים, סימני מסחר, זכויות יוצרים ועיצובים (יחד עם זכויות אחרות) מאותתת למשקיעים שהחברה יצרה לעצמה מרחב מחיה ייחודי, שלא ניתן לשכפלו בקלות. כתוצאה מכך, חברות ציבוריות שחמושות בנכסי קניין רוחני חזקים נוטות יותר למשוך מימון ולהבטיח שותפויות אסטרטגיות, ובכך לספק לעצמן את המשאבים הדרושים להגדלת הפעילות שלהן ולהגשמת החזון השאפתני שלהן.
לסיכום, לא ניתן להפריז בחשיבותו של קניין רוחני בקביעת השווי של חברות בשוק ההון. נכסי קניין רוחני - במיוחד כשהם חלק מאסטרטגיית קניין רוחני מקיפה - מגלמים את היקף החדשנות של החברה, מבדלים אותה ממתחריה, משפרים את מעמדה בשוק ומגדילים את הצעת הערך שלה. מעבר לכך, הם מספקים הגנה מפני איומים פוטנציאליים ומשרים אמון בכדאיות ההשקעה בחברה לטווח ארוך. בכך הם גם מגדילים את הסיכוי של החברה בהשגת מימון נוסף ואת היכולת שלה לתדלק את הצמיחה ובכך לממש את הפוטנציאל האמיתי שלה. אפשר לומר, שבתחום הסבוך של הערכת שווי חברות ציבוריות, קניין רוחני מתגלה כמרכיב מרכזי, שמעצב את גורלן של אותן חברות בשוק ההון.
הכותבת היא עורכת פטנטים ומנכ"לית קבוצת לוצאטו, קבוצת הקניין הרוחני והפטנטים הוותיקה בישראל.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
