בתחילת החודש דווח בעיתונות הכלכלית והכללית הישראלית ביתר שאת על הורדת הדירוג האשראי של ישראל בידי מודי'ס מרמה של A1 אל A2, זאת במקביל לשינוי התחזית מניטרלית לשלילית.
כותבי טורים רבים הרחיבו את היריעה על ההשפעות, לדידם של חלק הקלות, ושל חלק אחר האקוטיות, של הורדת הדירוג. מבין הכותבים אף ניתן היה למצוא לצערנו ציטוטים המשווים בין "אסון ה-7 באוקטובר" ל-"אסון ה-9 לפברואר".
אז מי זו בכלל מודי'ס ומה היא הורדת דירוג?
מודי'ס היא אחת משלוש "סוכנויות הדירוג" המובילות ברחבי העולם המערבי, ביחד עם סוכנות הדירוג S&P ופיץ'. מודי'ס ו-S&P נחשבות לשתיים הגדולות, ובעוד שפיץ' נתפסת כפחות משמעותית ובעלת השפעה מהן.
המהות של החברות האלו הינה דירוג אשראי של גופים ברחבי העולם. הן עושות זאת באמצעות זיכיונות מקומיים, לרוב בהקשר של דירוג תאגידים ברמת המיקרו. לצד זאת, פעילות מרכזית שלהן היא דירוג החוב של מדינות ברחבי העולם. מאז שחר מכשירי החוב המפותחים מדינות משתמשות בחוב על מנת לממן את פעילותן – כאשר המדינה הראשונה שגייסה אגרות חוב הייתה הולנד עוד בשנת 1517 ומאז "התמכרו" המדינות לפלא הכלכלי. המדינות משתמשות בכסף על מנת לממן מלחמות, לבנות תשתיות וגם להמריץ את המשק בעיתות משבר בהתאם לתיאוריות כלכליות ממאה השנים האחרונות.
מטרת הדירוג היא להעריך את הסיכוי להחזרת החובות של המדינה והוא כולל פרמטרים כלכליים (חוב לתמ"ג, צריכה מצרפית ואבטלה, צפי CAPEX עתידי ועוד), פרמטרים של יציבות פוליטית וכן פרמטרים ביטחוניים – שכן גם השניים האחרונים יכולים להשפיע על המוכנות והמסוגלות של המדינה לשלם את חובותיה.
הדירוג של מדינה מסומן באות ומספר, כאשר המדרג המדויק משתנה קמעה מחברה מדרגת לחברה מדרגת. במקרה של מוד'יס למשל, Aaa הינו הדירוג הגבוה ביותר, ולאחר מכן Aa, A, Baa, Ba וכן הלאה עד ל-C, דירוג המשקף בדרך כלל מצב של פשיטת רגל למעשה. לדירוג "היבש" מצטרפת גם תחזית – חיובית, ניטרלית או שלילית. התחזית משקפת את הצפי לעתיד ובעצם את נקודת המבט ממנה יתחילו האנליסטים את הבחינה הבאה של הדירוג. הדירוג נתמך גם בדוח כתוב, בו מסבירה החברה המדרגת את המתודולוגיה, הכלכלית או הפוליטית-ביטחונית שהובילה לאותו הדירוג שניתן. דירוג של כל גוף מתבצע אחת לשנה לכל הפחות, ובמקרה של מדינות, בשים לב להיקף הכספים שבדרך כלל "מונחים על השולחן" - לכל הפחות אחת לשישה חודשים. בקרות אירוע בעל משמעות מהותית על הכלכלה, לעיתים רבות יפורסם עדכון מיידי על מנת לייצג נכונה את המצב הקיים.
ההשפעה של הדירוג היא משמעותית. לא מדובר רק באדם פרטי או אפילו אסטרטג ראשי של בית השקעות מוביל שמביע את דעתו על הצפי הכלכלי של אותה המדינה, אלא בגופים עליהם מסתכמים מרבית מנהלי ההשקעות ברחבי העולם כאשר בוחנים השקעה. כמו כן, מרבית הקרנות המשמעותיות ברחבי העולם וכן מנהלי הכספים המנהלים את המזומנים ושווי המזומנים של תאגידים גדולים מוגבלים על בסיס פרוטוקול מחייב לדירוג מסוים של אגרות החוב. ברגע שדירוג החוב של המדינה ירד – הם יהיו מוכרחים למכור את האג"ח ולא יהיו מסוגלים לקנות בעתיד, אפילו אם יחשבו שהמחיר אטרקטיבי.
ההשפעה של ירידה בביקוש ובשערי אגרות החוב היא כמובן עלייה בריבית על האג"ח וריבית גבוהה יותר בגיוסים נוספים. בגלל שמרבית המדינות ברחבי העולם "מגלגלות", כלומר מגייסות מחדש באופן שוטף סכומי עתק מדי חודש בחודשו – יש לכך השפעה מיידית על הוצאות המדינה וכן על פרמיית הסיכון שמשלמות החברות הישראליות למשקיעים הזרים. גם הורדת או העלאת ריבית של הבנק המרכזי, וכן צמצום בהיקף מכרזי האג"ח (שהוא שווה להורדת ריבית) מהווים רק "פלסטר" – שכן אלו עושים אלוקציה בין ההון של האזרחים המקומיים בין צריכה להשקעה. אבל לא מדובר בדבר בעל השפעה כאשר הסיבות להורדת הדירוג אינן בגין מדיניות מוניטרית (וספוילר: במדינות דמוקרטיות נדיר כי כך הדבר).
נציין כי הפעם לא הייתה דרמה משמעותית. אמנם הטענה שמחירי אגרות החוב של ישראל לא ירדו בעקבות הדירוג משוללת מכל תוקף – שכן בשוק כמו שוק האג"ח, עם הציפיות שהיו בשוק להורדת הדירוג – הדבר כבר תומחר מראש. אבל גם בחודשים מאז ה-7 לאוקטובר השינויים לא היו מאוד מהותיים.
החשש העיקרי שמציינת מוד'יס בדיווח, מעבר למלחמה עצמה וכן מעבר לדבריה באשר ל"סיכונים פוליטיים, חשש לרשות המבצעת והשופטת וחוסר בפתרון ארוך טווח למצב בעזה" הוא: "risk of an escalation involving Hezbollah in the North of Israel remains, which would have a potentially much more negative impact on the economy than currently assumed under Moody's baseline scenario". כלומר מלחמה עם חיזבאללה עלולה לפגוע בדירוג אף יותר, כאשר אם הדירוג של ישראל ירד בעוד שתי רמות בלבד היא תעבור לקטגוריית ה-"Baa", דבר מסוכן ביותר שיחריג את אגרות החוב של ישראל מהשקעה בידי מרבית הקרנות "אג"ח ממשלתיות בסיכון נמוך" ובידי מנהלי הנוסטרו עם פרוטוקול סולידי.
על הממשלה לפעול באופן מיידי
על משרד האוצר היה לשלוח את העומדים בראשו לשוחח עם מוד'יס לפני הדירוג. גם כעת, עם הצפי שפיץ' תוריד גם היא את הדירוג – שלח משרד האוצר בבהילות את החשב הכללי, יהלי רוטנברג, להסביר לאנליסטים את המצב לאשורו. מי שהיה צריך להתלוות לרו"ח רוטנברג הוא שר האוצר ומנכ"ל משרדו. סוכנויות הדירוג חוששות בין היתר מסיכונים פוליטיים, כך שמצופה מהדרג הפוליטי להגיב. מעבר לכך, זהו מעמד משמעותי יותר כאשר לחשב הכללי מתלווה מנכ"ל המשרד והשר. מדובר פה במיליארדים רבים בשנה שמונחים על השולחן, לא עוד סתם כמה אותיות לטיניות שלצידן מספר, ועל המדינה להתמודד עם הסיטואציה בהתאם וברצינות הראויה.
גלעד מנדל הינו חוקר ניירות ערך, יועץ לחברות בורסאיות ומוביל בתחום האנליזה החשבונאית בעבור קרנות אופורטוניסטיות. בעבר ניהל תיקי נוסטרו בהיקף מיליארדי שקלים והינו המנהל של קהילת המשקיעים השקעבורסה.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
