לפני פרוץ המלחמה שנכפתה עלינו ב-7 באוקטובר 2023, ענף התעופה הישראלי נהנה מתקופה יציבה יחסית. עם עלייה במספר הנוסעים ובפעילות הכלכלית, תעשיית התעופה התקרבה לשיאים שנראו בעבר. לפי נתוני רשות שדות התעופה, ברבעון השלישי של שנת 2023 עברו בנמל התעופה בן-גוריון כ-6.5 מיליון נוסעים, כאשר חברת אלעל הובילה עם נתח שוק של כ-35%, המייצג כ-2.3 מיליון נוסעים. מחזורי הפעילות של החברה באותה תקופה עמדו על כ-1.1 מיליארד דולר, עם תשואה נאה של 15% למניות החברה מתחילת השנה.
פרוץ המלחמה הוביל לשינוי מהותי בענף התעופה. עם תחילת הלחימה, כל חברות התעופה הזרות הפסיקו את הטיסות לישראל, בשל החששות לביטחונן. בניגוד לתקופה שלפני המלחמה, כאשר האחריות הביטוחית בטיסות הייתה מוטלת על מדינת היעד, מצב המלחמה גרם לכך שחברות התעופה ככלל נאלצו לשאת בעצמן באחריות הביטוחית, דבר שיצר אתגר כלכלי משמעותי.
לא רק חברות התעופה הישראליות נאלצו להתמודד עם הקשיים, אלא שגם חברות התעופה הזרות פנו למדינה בבקשה לערבות בטיחותית כדי להמשיך לטוס לישראל. חברות כמו לופטהנזה ובריטיש איירווייז ביקשו מהממשלה לספק להן ערבות שתכסה את הסיכון הביטוחי בטיסות לישראל, בטענה כי ללא הערבות, לא יוכלו להמשיך להפעיל את הטיסות שלהן לנתב״ג. הבקשות הללו הדגישו את המורכבות של הפעלת טיסות באזורי סיכון, ובמיוחד לאור המצב הביטחוני הרגיש בישראל.
בזמן שהממשלה נתנה ערבות ביטוחית לחברות התעופה הישראליות בסך כולל של כ-6 מיליארד שקל, עלות הערבות לחברות התעופה הזרות, אם הייתה ניתנת, הייתה יכולה לעלות למדינה סכומים דומים, ואף יותר.
חשוב לציין שהמדינה אינה מוציאה כסף בפועל עבור הערבויות לחברות התעופה הזרות, אלא מתחייבת לספק ביטוח במקרה של אירוע ביטחוני. למרות שהערבויות הללו אינן הוצאה תקציבית ישירה, הן מחייבות שריון כספים למקרה הצורך. אם יקרה האירוע הביטוחי, המדינה תצטרך לשלם את עלות הנזק.
יחד עם זאת, קיימות מגבלות על גובה הערבות שהמדינה יכולה להעניק לחברות התעופה. ההערכה היא כי ערבות הכיסוי הביטוחי לחברות הזרות הייתה עולה למעלה מ-3 מיליארד שקל, לאור הסיכונים הגבוהים שהן רואות בפעילות באזור הסיכון. הממשלה שקלה את הבקשות הללו בקפידה, אך בסופו של דבר העדיפה להעניק את הערבויות לחברות המקומיות בלבד, מה שהוביל לכך שהטיסות של החברות הזרות חזרו באיטיות רבה.
מאז פרוץ המלחמה, הנתונים התעופתיים בנמל התעופה בן-גוריון השתנו בצורה דרמטית. מספר הנוסעים ברבעון האחרון של 2023 ירד בכ-40% בהשוואה לרבעון השלישי, עם כ-3.9 מיליון נוסעים בלבד. במקביל, אלעל, ישראייר וארקיע הצליחו להגדיל את נפח הפעילות שלהן הודות לכך שהן היו החברות היחידות שהמשיכו לטוס במהלך המלחמה.
אחת מהנקודות המורכבות ביותר בכל תקופת הלחימה מתקשר לחברת אלעל וסוגיית הרווחים והמסים. במהלך השנה האחרונה, ובעיקר מאז תחילת המלחמה, הצליחה אלעל להגדיל את רווחיה בצורה משמעותית. החברה רשמה עלייה של 30% במחזורי הפעילות, שהגיעו לכ-1.5 מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2024, בנוסף לכך, הרווח הנקי של אלעל הסתכם ב-147 מיליון דולר לרבעון השני של 2024, זינוק של פי 2.5 ביחס ל-59 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
השיפור המשמעותי ברווחי אל על מתחילת השנה נובע בין היתר מהזינוק במחירי כרטיסי הטיסה, שהוביל לעלייה באחוזי התפוסה ליותר מ-92% ברבעון השני של השנה. ההכנסה למושב (RASK) עלתה ב-24% בהשוואה לרבעון המקביל, ותזרים המזומנים מפעילות שוטפת גדל פי 3.3 לכ-391 מיליון דולר ברבעון. כתוצאה מהרווחים הגבוהים, ההון העצמי של אל על גדל לכ-200 מיליון דולר, לאחר שהיה בגירעון של מעל 300 מיליון דולר בשנה הקודמת. החוב הפיננסי נטו של החברה הצטמצם משמעותית ל-611 מיליון דולר, לעומת 1.4 מיליארד דולר בסוף 2023. שווי השוק של אל על עלה ל-2.3 מיליארד שקל, לאחר עלייה של 123% במניית החברה מאז סוף אוקטובר 2023, מה שבין היתר הביא לתשואה משמעותית עבור בעל השליטה, קני רוזנברג.
עם זאת, בעוד החברה נהנתה מרווחי שיא, היא נמנעה מלהשתתף במאמץ הלאומי דרך תשלום מיסים נוספים. המדינה, במקביל, העלתה את המיסים על כלל האוכלוסייה אך נמנעה מלדרוש מחברת אלעל לשלם את חלקה מההכנסות.
נושא דחיית המס של אלעל הפך לנקודת מחלוקת ציבורית, אשר עוררה ביקורת נרחבת גם בקרב פוליטיקאים, כאשר רבים מהמבקרים טוענים כי החברה מתנהגת ב"חזירות" על חשבון הציבור. למרות שקיבלה סיוע ממשלתי נרחב בתקופת הקורונה, בהיקפים של מאות מיליוני דולרים, החברה לא הראתה נכונות לשתף את המדינה ברווחים שהיא צברה מאז תחילת המלחמה, כאשר יתרת ההפסד של חברת אל על עומדת על כ-744 מיליון דולר נכון לסוף הרבעון השני של 2024. יתרה זו מורכבת מההפסדים שהצטברו בעיקר בתקופת הקורונה, ולכן החברה אינה משלמת מס על רווחיה הנוכחיים, אלא מקזזת את ההפסדים הללו.
בתקופת הקורונה, כאשר אלעל הייתה על סף קריסה, המדינה התערבה בצורה משמעותית והזרימה לחברה כספים רבים. בסך הכל, קיבלה אלעל סיוע ממשלתי של כ-1.5 מיליארד שקל, שכלל הלוואות בתנאים מועדפים והזרמת הון ישירה מצד הממשלה. ההצלה הממשלתית אפשרה לחברה להמשיך לפעול למרות הירידה הדרסטית בפעילות, אך עם הזמן החברה השיבה לעצמה את כוחה, והגיעה לרווחים גבוהים שלא היו מביישים את התקופה שלפני הקורונה.
מעבר לאלעל, חברות ישראייר וארקיע התמודדו עם אתגרים פיננסיים שיצרה המציאות החדשה לאחר ה-7 באוקטובר 2023, כאשר חברות התעופה הזרות הפסיקו לטוס לישראל. ישראייר סיימה את שנת 2023 עם הכנסות שיא של כ-390 מיליון דולר, גידול של 32 מיליון דולר בהשוואה לשנה הקודמת. הרווח הנקי של החברה הסתכם בכ-18.5 מיליון דולר, נמוך בכ-2 מיליון דולר בהשוואה לשנה הקודמת, בשל השפעות מלחמת "חרבות ברזל".
לחברת ארקיע המלחמה גרמה להפסדים כספיים רבים בשל ירידה בביקוש לטיסות וביטולים של קווים בינלאומיים. לדוגמה, מסלול הטיסה לסרי לנקה בוטל, מה שתרם לירידה ברווחים של החברה.
למרות זאת, ארקיע ניסתה למזער את הנזקים על ידי העלאת מחירי הכרטיסים כאשר הייתה עליה בביקוש בשל צמצום הפעילות של חברות תעופה זרות. העלאת המחירים גרמה לביקורת ציבורית, אך החברה טענה שהייתה חייבת לעשות זאת כדי לכסות את ההפסדים.
בנוסף, החברה נקטה בצעדים כמו שיפור התשתיות הדיגיטליות והרחבת פעילותה בתחום התיירות כדי להתמודד עם האתגרים הפיננסיים. יחד עם זאת, ארקיע ממשיכה לעמוד בפני קשיים בשוק המקומי ובינלאומי, במיוחד לאור האיומים הביטחוניים וההשפעה הכלכלית השלילית של המלחמה.
למרות הקשיים, חברות התעופה הזרות החלו לשוב בהדרגה לפעול בישראל. החברה הראשונה שחידשה את טיסותיה לישראל הייתה חברת לופטהנזה, שחזרה לפעילות ב-15 בנובמבר 2023, קצת יותר מחודש לאחר תחילת המלחמה. עם זאת, החזרה לפעילות הייתה הדרגתית ומוגבלת, בעיקר בשל הצורך בהסדרי ביטוח חדשים ובאישורי ביטחון מיוחדים.
נכון להיום, מספר חברות תעופה זרות מרכזיות ממשיכות להפעיל טיסות סדירות לישראל וממנה, ביניהן בריטיש איירווייז, אייר פראנס, ואתיופיאן איירליינס. לצד זאת, חברות תעופה חשובות אחרות, כמו דלתא איירליינס, יונייטד איירליינס ו-KLM הודיעו על מועד חזרה לפעילות אך טרם חידשו את טיסותיהן. לדוגמה, דלתא איירליינס ויונייטד איירליינס צפויות לשוב לפעילות בסוף ספטמבר ואוגוסט בהתאמה, בעוד ש-KLM צפויה לחזור לשמיים הישראליים לאחר חודשי הקיץ.
בסופו של דבר, אלעל נהנית כיום מרווחים משמעותיים שהושגו על רקע המציאות המורכבת של המלחמה והירידה בפעילות חברות התעופה הזרות. עם זאת, החברה מצאה את עצמה תחת ביקורת קשה מצד הציבור והמחוקקים על כך שהיא ממשיכה להגדיל את רווחיה תוך העלאת מחירי הכרטיסים לצרכנים, וכל זאת מבלי לשתף את המדינה ברווחים באמצעות תשלום מסים נוספים. למרות זאת, חשוב לזכור כי עליית המחירים נובעת גם מהדינמיקה של ביקוש והיצע, כאשר הביקוש לטיסות נותר גבוה בזמן שההיצע הצטמצם עקב המצב הביטחוני. התנהלותה של אלעל מדגישה את המתח המתמשך בין הצורך לשמור על רווחיות בשוק תחרותי לבין המחויבות החברתית כלפי הציבור והמדינה.
גיא נתן חי את עולם המאקרו כלכלה, הפיננסים, ושוק ההון למעלה מחמש שנים. בנוסף, הוא הבעלים של חברת גיא נתן בע''מ העוסקת בליווי פיננסי ובהכשרת משקיעי ערך. בעל הפודקאסט המצליח ''מפת החום'' שבו מתארחים מדי שבוע בכירי המשק הישראלי, המתעסקים בתחומי הכלכלה. ניתן לעקוב אחריו בערוץ האינסטגרם ובאתר האינטרנט שלו.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
