השורה התחתונה: כיצד נראה השבוע החולף בשוק ההון
- ארועים בולטים בשוקי ההון בעולם: הורדת ריבית בסין, בנסיון להילחם בסימני ההאטה. גרמניה מראה סימני יציאה מהמיתון. דו"חות כספיים מצויינים לאנבידיה (מובילת מהפכת ה- AI בוול סטריט). s&p מורידה דרוג לבנקים האזוריים בארה"ב. וגולת הכותרת השבועית: נאום ניצי של פאוול, בפסגת הנגידים בג'קסון היל.
- וול סטריט ובורסות חו"ל: שבוע מסחר תנודתי, אשר הסתיים במגמה של עליות שערים. וזאת, לאחר שלושה שבועות של מימושים וירידות שערים (אשר קיבלו "רוח גבית" מעליית התשואות בשוק איגרות החוב). הסיום האופטימי בסוף השבוע, בא למרות נאום ניצי של פאוול בפסגת הנגידים בג'קסון היל. בעיקר בגלל שהנאום היה פחות גרוע מהחששות המוקדמים.
- שוק המניות התל אביבי: שבוע של התאוששות קלה (במיוחד במניות "השורה השנייה). כאשר מה שנתן את הטון השבוע, היה בהחלט המסחר בוול סטריט. וזאת, על רקע "שקט יחסי" בחזית של המהפכה המשפטית/החשש מפני משבר חוקתי/ההתקפות על שומרי הסף ומפקדי צה"ל.
- שוק איגרות החוב: תשואת האג"ח לטווח פדיון של 10 שנים בוול סטריט מתבססת חזק מעל 4.2% (תשואה, שלא נראתה מאז 2008). כל זאת, בהמשך להמתנה דרוכה לנאום ניצי של פאוול בפסגת הנגידים בג'קסון היל. כאשר ההערכה הרווחת היא, שסבב העלאות הריבית עדיין לא הסתיים. ותאריך ההתחלה של הורדת הריבית הולך ומתרחק.
- בשוק איגרות החוב הישראלי: בניגוד לקורה בוול סטריט, דווקא מגמה של ירידה קלה בתשואות (קרי: עליות שערים קלות) הן באג"ח הממשלתיות, והן בקונצרניות, כאשר המשקיעים בונים על ירידה באינפלציה. וזאת, בעקבות שני מדדי המחירים האחרונים שהפתיעו לטובה (ולמרות היחלשות השקל, המעלה חששות מלחצים אינפלציוניים, ומהעלאת ריבית נוספת על ידי בנק ישראל).
- שוק מטבע החוץ: החשש מהמשך מדיניות ניצית של הפד (ובאופן ספציפי - מנאום ניצי של פאוול בפסגת הנגידים בג'קסון היל) גורם להתחזקות נוספת של הדולר לעומת האירו (לשיא של חודשיים). ובארץ: הדולר מתבסס ברמה הגבוהה של 3.8 שקל לדולר. אליה הגיע בסוף שבוע המסחר הקודם. רמה, שלא נראתה מאז משבר הקורונה. וזאת, לאחר ששער הדולר/שקל פרץ את רמת ההתנגדות החזקה, של 3.75 שקל לדולר.
- שוק הסחורות העולמי: מחיר הנפט ממשיך להתממש (בהמשך למגמה בשבוע המסחר הקודם). ומתייצב על רמה של 84.48 דולר לחבית מסוג "ברנט". בעיקר בגלל הפרסומים על היחלשות כלכלת סין. כמו גם בגלל החשש, מהשפעה שלילית של הריבית הגבוהה על כלכלות העולם (וכתוצאה מכך, גם על הביקושים לנפט). הזהב מתחזק קלות, ונסחר בשער של 1943.3 דולר לאונקיה. וזאת, לאחר שלושה שבועות של ירידה במחירו. בעיקר כהתאמה לעלייה בתשואות האג"ח בארה"ב, ולהתחזקות הדולר.
- מטבעות הקריפטו: הביטקוין מתייצב על רמה של 26,000 דולר. לאחר צניחה של 10% במחירו בשבוע המסחר הקודם. כאשר ברקע: חששות שה- SEC לא יאשר את קרנות הסל של בית ההשקעות בלקרוק על מטבעות הקריפטו. כמו גם מכירת כמות גדולה של מטבעות קריפטו על ידי אילון מאסק. וברמה הטכנית: האזור של 25,000 - 26,000 דולר לביטקוין נחשב לאזור תמיכה חזק. כאשר קו התמיכה הבא, הוא בסביבות 20.000 דולר לביטקוין. וכאשר למעלה מחכה לביטקוין קו התנגדות חזק, באזור 29,000 דולר לביטקוין.
וול סטריט: שוק המניות מגלה סימני התאוששות (בהובלת מניות הטכנולוגיה), לאחר שלושה שבועות רצופים של מימוש רווחים. וזאת, למרות "רוח נגדית" מהרמה הגבוהה של תשואות איגרות החוב. ולמרות נאום ניצי של פאוול בסוף השבוע, בפסגת הנגידים בג'קסון היל (s&p500 - 4405.71)
שוק המניות האמריקאי עשה השבוע אתנחתא ממגמת המימושים, אשר אפיינה אותו במהלך שלושת השבועות האחרונים. בין היתר בזכות הדו"חות הכספיים המצויינים של חברת אנבידיה, המובילה את המגמה של סקטור מניות ה- AI בוול סטריט. זו גם הסיבה שמדד הנאסד"ק, המשופע במניות טכנולוגיה, טיפס השבוע בשיעור של 2.2%. לעומת עליה של 0.9% בלבד במדד s&p500. כאשר מדד הדאו ג'ונס, מוטה מניות Low Tech, אפילו סגר בירידה של 0.5%.
מה שנתן השבוע את הטון השבוע בוול סטריט (מעבר לדו"חות הכספיים של אנבידיה) - היה נושא הריבית. כאשר הרמה הגבוהה של תשואת איגרות החוב (הגבוהה ביותר מאז המשבר של 2008) מצביעה על הקונצנזוס בשוק, בדבר עוד העלאות ריבית בדרך. ועל התרחקות המועד, בו תתחיל הריבית לרדת. השוק היה השבוע מאד תנודתי ועצבני. בציפייה לנאום ניצי של פאוול בסוף השבוע, בפסגת הנגידים בג'קסון היל. עצבנות, שבאה לידי ביטוי ביחוד ביום ה' (יום לפני הנאום). כאשר השוק פתח בעליות שערים. ואז התהפך, וסגר בירידות שערים חדות.
בסופו של דבר, נאומו של פאוול אכן היה ניצי (על פי הציפיות המוקדמות). והנה, "הפלא ופלא". שוק המניות הגיב דווקא בעליות שערים. מה הסיבה לכך? הסוחרים נתנו לכך שני הסברים (1) הנאום היה אמנם ניצי. אבל לא יותר גרוע מהציפיות המוקדמות, אשר השוק כבר שיקלל אותם במחירי המניות (2) בנאומו, דיבר גם פאוול על עוצמת הכלכלה האמריקאית. ביחוד בתחום הצריכה הפרטית והדיור. והשוק אהב לשמוע זאת. בסך הכל, היתה פה הדגמה יפה של העיקרון הבורסאי: "מכור בשמועה (על נאום ניצי של פאוול). וקנה בידיעה (אחרי הנאום עצמו)".
בזוית הטכנית: הניתוח הטכני של מדד s&p500 (המדד המייצג של המניות בוול סטריט) מצביע בפרוש על כך, שהמגמה הדומיננטית מתחילת השנה היא של עליות שערים. כאשר כל מימוש רווחים נתקל בקונים חדשים (וברמות הולכות ועולות). רמת 4200 (במדד s&p500) אשר שימשה כרמת התנגדות חזקה, נפרצה בצורה נחרצת לפני כשלושה חודשים - והפכה לרמת תמיכה חזקה. כאשר רמת ההתנגדות החזקה הבאה, היא בסביבות 4800. כלומר - רמת השיא של כל הזמנים! מימוש הרווחים של שלושת השבועות האחרונים, "קילף" למעלה מ-200 נקודות ממדד s&p500, אשר נעצר ברמה של 4350. רמה זו קיבעה את עצמה עתה כרמת תמיכה נוספת. אשר ממנה (לפחות על בסיס טכני) תיתכן "הסתערות מחודשת", על רמת השיא של כל הזמנים (ובשלב ראשון - על רמת 4550, בה שהה המדד לפני גל המימושים האחרון).
ויש, כמובן, גם את "רואי השחורות" אשר טוענים כי המשקיעים האמריקאים נמצאים שוב בשלב של "התלהבות לא הגיונית" וכי מחירי המניות התנתקו מכל שווי כלכלי. "נביאי זעם" אלו נתלים גם בלוח השנה ומזכירים כי בדרך כלל (אם כי לא תמיד) חודשים ספטמבר ואוקטובר נחשבים "רעים" לשוק המניות אשר נוטה להתאושש רק לקראת סוף השנה. מי יצדק בהמשך? קשה לדעת. אבל משנה זהירות ודאי לא יזיק.
בורסות העולם: "יישרו קו" עם הוול סטריט, ורשמו התייצבות, עם נטייה לעליות שערים קלות. וזאת (גם כן בדומה לוול סטריט), לאחר מספר שבועות של מימוש רווחים. מה שממחיש היטב את העובדה, כי עדיין (למרות העלייה המטאורית בכלכלת סין) עיני כל העולם נשואות לוול סטריט. הנחשבת ל"אמא ואבא" של כל הבורסות בעולם
שוק המניות התל אביבי: התייצבות עם נטייה לעליות קלות, בעקבות המגמה בוול סטריט. במיוחד - במניות "השורה השנייה". כאשר שקט יחסי בתחום הפוליטי/מדיני/משפטי מאפשר אווירה קצת יותר אופטימית. אם כי מאד זהירה והססנית (מדד ת"א 125 - 1871.96)
שוק המניות התל אביבי רשם השבוע התייצבות, עם נטייה לעליות שערים קלות. וזאת, לאחר שבוע של ירידות שערים חדות. אשר "קילפו" ממנו חלק גדול מעליות השערים שנרשמו בחודש יולי. עליות השערים השבוע אפיינו בעיקר את מניות השורה השנייה. כאשר מדד הנדל"ן עולה בשיעור של כאחוז וחצי. מניות הבנקים לעומת זאת, אשר הפגינו עוצמה במהלך שבועות המסחר האחרונים (כפועל יוצא של הרווחיות הגבוהה) רשמו השבוע דוקא מגמה של יציבות בשערים.
את מגמת ההתאוששות (אומנם זהירה והססנית) בשוק, מיחסים בעיקר למגמה דומה שאפיינה השבוע את שוקי המניות בעולם (ובמיוחד בוול סטריט). וזאת, למרות אי הוודאות (שעדיין מרחפת מעל) בתחום המהפכה המשפטית. אשר מטילה צל כבד על שוק המניות הישראלי מתחילת השנה. ולמרות הפיחות החד בשער השקל בשבוע המסחר הקודם. ניתן בהחלט להגיד, כי דוקא השקט היחסי בשני תחומים אלה במהלך שבוע המסחר האחרון, הוא שאיפשר לשוק המניות הישראלי לנסות ולהתאושש, תוך כדי "יישור קו" עם וול סטריט.
ומה הלאה? מצב המשקיעים בישראל קשה הרבה יותר, מאשר זה של המשקיעים באירופה. או באסיה. שם מסתכלים בעיקר על הקורה בוול סטריט. ובגדול - מיישרים קו עם שוק המניות האמריקאי. אצלנו מגמת השוק נקבעת על ידי שני כוחות עקריים. האחד הוא (כמו בכל העולם) המגמה בוול סטריט. והשני - מה עומד לקרות אצלנו בתחום המשפטי/חוקתי/בטחוני/פוליטי.
בין המשקיעים קיים קונצנזוס, כי המשך החקיקה של המהפכה המשפטית באופן חד צדדי רעה לכלכלה, רעה למצב הביטחוני, רעה ללכידות החברתית. ולכן גם רעה למניות (וגם, אגב - לאיגרות החוב ולשקל). כך החליט השוק. ו"השוק תמיד צודק" (וזה לא משנה אם חלק מהמשקיעים, הוא דווקא בעד המהפכה המשפטית). זו הסיבה, ששוק המניות הישראלי מפגר מתחילת השנה בעשרות אחוזים אחרי וול סטריט. זו גם הסיבה לפיחות הגבוה בשער השקל מתחילת השנה (בניגוד למגמה העולמית, של החלשות הדולר).
השורה התחתונה היא לכן זו: מגמת המסחר בשוק המניות בארץ תמשיך להיות מושפע משני כוחות אלו (1)המגמה בוול סטריט (2) וההתפתחויות בתחום המהפכה המשפטית. אבל מתוך התנהגות שוק המניות במהלך השבועות האחרונים, בהחלט ניתן לראות, כי השוק "מאד רוצה" לסגור את הפער העצום (עשרות אחוזים) - שנפתח בינו ובין העולם. ביחוד כאשר שני נתוני האינפלציה האחרונים שהתפרסמו בארץ - הפתיעו לטובה. וסימנו סיום קרוב - לתהליך העלאת הריבית. צריך "רק" שהמכשול שעצר את השוק עד עתה - יסולק. במילים אחרות: השוק "מחכה" לאיזה שהוא סימן לכך, שהמשך החקיקה של המהפכה המשפטית יגנז - או לפחות יחוקק בהסכמה רחבה. במקרה זה - יש סיכויים לא רעים לריצה חזקה של שוק המניות כלפי מעלה (בתנאי, כמובן - שלא תרשם פתאום מפולת בוול סטריט).
לעומת זאת - אם זה לא יקרה. והחקיקה תימשך באופן חד צדדי (ו/או המדינה תיקלע למשבר חוקתי) - לא מן הנמנע, כי נראה עוד ירידות שערים אצלנו (ואפילו חדות!). ומי שימכור מניות - יהיו גם משקיעים המתנגדים למהפכה המשפטית - וגם חסידיה. שכן, כאמור - השוק תמיד צודק!
אלי גולדברג הוא בוגר הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון בחיפה (תואר שני - בהצטיינות). בעל עשרות שנים של נסיון בפעילות בשוק ההון (כמו גם בכתיבה עיתונאית - בנושא שוק ההון והבנקאות). כרגע משמש כמנהל ההשקעות, של קרן הגידור "דלתא 100״
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
