ה-7 באוקטובר ייזכר לדיראון עולם בקורותיה של מדינת ישראל. האבדות הכבדות בגוף ובנפש לא הותירו ברירה אלא ליציאה למערכה קשה וארוכה בעזה. לכך הצטרף החשש מהתפרצותה של זירת מלחמה נוספת בדרום לבנון, ואף תקיפה איראנית נראתה כתרחיש ממשי.
ביום המסחר הראשון שלאחר הטבח, 8 באוקטובר, ירדה הבורסה המקומית ביותר מ-6%. לאחר כשלושה שבועות נרשמה ירידה של כמעט 15% במדד ת"א 35 מאז ה-6 לאוקטובר. מאז ראינו תיקון מחדש במהלך מספר ימי מסחר רצופים, ונכון לכתיבת שורות השוק מגלם ירידה של כ-6% מהמקום בו היה לפני המלחמה.
במצב כזה של תזוזות חדות במיוחד במניות בשוק ההון נוצרים גם עיוותים שמגיעים ממצב של מכירה רוחבית, ומביאים ניירות מסוימים למחירים זולים שלא היינו מוצאים בימים כתיקונם. אציג שני ניירות ערך כאלו, שבעיניי חטפו את מה שמכונה Overshooting ועל כן נמצאים בנקודה מעוררת עניין.
ג'נריישן קפיטל
ג'נריישן היא קרן השקעות שמתמקדת בתחומי האנרגיה, תשתיות, פסולת ומים. החברה מחזיקה בסולגרין הציבורית ובעוד חברות פרטיות דוגמת מטרופולין, GES, רפק אנרגיה ועוד. כקרן השקעות אין לה פעילות תפעולית כלשהי אלא היא מחזיקה נתח משמעותי בחברות על בסיס מדיניות הקרן ונהנית מחלוקת הדיבידנדים שזורמים לקופת הקרן לצורך קיום הפעילות.
נכון לכתיבת שורות אלו החברה נסחרת במכפיל הון של 0.3. המשמעות היא שהשוק מתמחר את נכסי הקרן בפחות משליש מהשווי הכתוב בספרים על בסיס שערוכים. למען האמת זו אחת הבעיות הבולטות בחברה שכיום שווי השוק שלה עומד על כ-500 מילון ש"ח ובשיאה עברה את ה-2 מיליארד ש"ח. החברה הביאה מעריכי שווי לחברות המוחזקות תחת הפורטפוליו שלה לפני מספר שנים, קיבלה שווי מסוים ומאז לא שיערכה כלפי מטה אף נייר, פרט לחברת סולגרין הציבורית. דבר זה מצטייר מוזר לשוק שכן מדובר על שערוכים שנעשו בימים של ריבית 0 והיום סביבת הריבית היא כמעט 5%, והשוק אכן אינו מאמין לשווי ההון העצמי בספרים ולכן הוריד את המניה למחירה הנוכחי.
לזה התווספה היציאה מהמדדים בעדכון האחרון שנעשה בחודש אוקטובר, ויחד עם פתיחת המלחמה שהגיעה בהפתעה קיבלנו ירידה של 40% בשיא מרגע פתיחת המלחמה ועד 26 באוקטובר. מאז מחיר המניה תיקן משמעותית אך עדיין נמצא בירידה של 22% מהנקודה בה היה לפני פתיחת המלחמה.
כיום החוב של החברה נמצא בדירוג A ובשל סוג הפעילות של החברות המוחזקות לא נראה כי ישנו חשש לתזרים החברה שיכול להסתכם ב-450-500 מיליון ש"ח בשנתיים הקרובות מדיבידנדים איתם יהיה ניתן לפרוע את החובות. כך נראה שבסך הכל, החברה, שכבר ירדה בעקביות במהלך השנה האחרונה, חטפה הפעם קצת יותר מדי בגלל המלחמה בעזה.
דלק קבוצה
מניית דלק קבוצה מחזיקה בעיקרה (90%) את חברת חיפושי הנפט והגז איתקה הפועלת בים הצפוני ונסחרת בבורסה של לונדון. כמו כן, היא מחזיקה 55% ממניית ניו מד אנרג'י אשר נמצאת בתהליך מכירה אפשרי ל-BP הבריטית ו-ADNOC מאבו דאבי. בנוסף היא מקבלת תמלוגים מלוויתן, מחזיקה 25% בדלק ישראל, דלק נכסים ועוד, אך כל אלו יחסית זניחות בהשוואה להחזקתה בניו מד ואיתקה.
ניו מד מחזיקה בעיקרה במאגר לוויתן הפעיל שמפיק גז באופן שוטף וללא הפרעות. איתקה גם כן פועלת ללא כל בעיה או איום בים הצפוני שבאזור האי הבריטי וסקנדינביה. למרות זאת, מרגע פרוץ המלחמה מניית החברה ירדה כ-16% ללא סיבה מובהקת. החשש המרכזי, וככל הנראה המשקולת העיקרית למניית דלק קבוצה, היה שכשם שמאגר תמר הקרוב לחופי עזה הפסיק לשאוב גז (בהוראת משרד הביטחון) כך גם יקרה למאגר לוויתן בתרחיש בו תפתח מערכה מול ארגון חיזבאללה, שאיים לפגוע בנכסים אסטרטגיים דוגמת המאגר הגדול ביותר שלה. עניין נוסף שכנראה משפיע לשלילה על מניית החברה הוא הספק שפרוץ המלחמה הטיל בעסקת המכירה ל-BP ו-ADNOC. השנייה הינה חברה מאבו דאבי שבאמירויות והחשש הוא כי הסלמה של המערכה תביא להתנערות של העולם הערבי מישראל ואף אולי ביטול של הסכמי אברהם.
להערכתי, המלחמה הזו נפתחה בין היתר בשל החשש הפלסטיני מכינון הסכם שלום בין ישראל לסעודיה, שיטיב עם שתי המדינות ועם רבים נוספים. על כן, לעניות דעתי הסכמים אלו לא יפלו והעסקה תצא לפועל. כמובן שיש לקחת בחשבון שבמידה ותהיה הסלמה, ובעיקר פתיחת מערכה מול חיזבאללה, נראה את המניה חוטפת כהוגן.
נועם מדר, בהשכלתו בוגר כלכלה ומנהל עסקים מאוניברסיטת בר אילן וניתוח מערכות מידע מהטכניון. בעברו המקצועי כיהן במגוון תפקידים בשוק ההון הישראלי, ביניהם ברוקר גידור סיכוני מט"ח וחתם בהנפקות אג"ח ומניות של כמה מהחברות הגדולות במשק. ניתן לעקוב אחריו כאן ובאתר האינטרנט שלו כאן. גילוי נאות: הכתב מחזיק במניות המוזכרות
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
