חודש אוקטובר בבורסה הישראלית היה ללא ספק "ברבור שחור" פר אקסלנס. אף אחד לא ציפה למתקפה הרצחנית של חמאס, ואף אחד גם לא ציפה לצניחה דו ספרתית (11.5% בת"א 125 ו-15.3% בת"א 90 הכולל ריכוז גבוה יותר של חברות נדל"ן למגורים שנפגעו קשה יותר מהממוצע כתוצאה מהמשבר) במדדים המובילים של הבורסה המקומית.
למשקיעים הממונפים היה זה ללא ספק עוד פחות נעים, שכן אילולא הבורסה הייתה מתאוששת לא מן הנמנע שהיינו רואים גל משמעותי יותר של "מרג'ין קול", בעיקר של משקיעים ממונפים בחברות הקטנות-בינוניות. גם למשקיעים הלא ממונפים המתמקדים בבורסה המקומית הייתה זו חוויה לא כל כך נעימה. לכאורה, במוחנו מצטייר כי בדיוק לתקופה כזו נוצר המודל של קרנות הגידור. הכצעקתה?
קרנות גידור – משמעות והשלכות
קרנות גידור כשמן הן, מטרתן "לגדר" הפסדים בתקופה של ירידות. במהות שלהן הן אמורות, בעולם אוטופי להיות כלי המעניק יציבות מבחינת התשואה, ולכל הפחות לא מניב הפסדים משמעותיים – לצד תשואה גבוהה יותר מכלים שהם "Fixed", כדוגמת אג"ח קונצרני.
בשוק הישראלי הציבורי, כלומר השוק הפתוח למשקיעים מן השורה ולא רק למשקיעים בעלי הון משמעותי – נעדרו מהנוף קרנות הגידור. היו קרנות השקעות בניהול אקטיבי, עם תקנון שאפשר להם "מרחב החלטה" רחב ביותר, שביצעו פעילות גידור – אבל בפועל התשואה שלהן הייתה תשואת חסר משמעותית והן לא הצליחו לאחוז בנתח משמעותי כל שהוא מהשוק ניהול הכספים המקומי.
באפריל השנה השיקה הבורסה לניירות ערך "קרנות גידור בנאמנות" – כלומר אופציה למשקיעים הפרטיים להשקיע גם בקרנות גידור. בתורם, כמעט כל השחקנים בעולם ניהול ההשקעות בישראל נכנסו לזה – מגדל, מיטב, ילין לפידות, הראל, מור, הפניקס IBI ומי לא. הסיבה העיקרית היא שמבחינת החברה המנהלת, קרן גידור היא רווחית מאוד – הוא מקבל דמי ניהול שנתיים של באיזור ה-1.5% (זה בקרן ציבורית, בקרן פרטית זה לעיתים גבוה אף יותר) ודמי הצלחה של 20%, זאת אל מול דמי ניהול של בערך 0.1% בעולם קרנות הנאמנות הפאסיביות, שעוקבות אחרי מדדים מובילים. מן הצד השני, למשקיעים דמי הניהול לא אמורים להיות בעיה משמעותית במידה וקרנות הגידור באמת משיגות את המטרה שלהן. בדגש על "במידה".
לא הייתה תקופה טובה יותר להנפיק את קרנות הגידור בשוק המקומי ובכך לבדוק את האפקטיביות שלהן מאשר השנה, אך במבחן התוצאה של חודש אוקטובר – עולה כי התוצאות ברוב הקרנות אינן כמצופה:
כפי שניתן לראות, רק 3 קרנות הציגו תשואה חיובית במהלך החודש, בראשן אימפקט. והמעניין עוד יותר הוא שדווקא הקרנות של המנהלות כספים הגדולות והמבוססות – ילין לפידות, מיטב, מגדל, פסגות, אנליסט וכו' – הציגו את התוצאות הגרועות ביותר בטבלה. גורמים בשוק טוענים כי אף על פי שאין שקיפות מספקת בכל הקשור להרכב הנכסים של אותן הקרנות, חלק ניכר מהן לא מגדרות באופן מלא ופועלות כקרן השקעות חצי-אקטיבית, רק עם דמי ניהול גבוהים יותר.
אומנם ניתן לבוא ולטעון כי רוב קרנות הגידור הציגו תשואה טובה יותר ממדד ת"א 125 – ולכן הן לא חטאו למטרתן. אבל חשוב לזכור כי בקרנות גידור יש גם חסרונות, או יותר נכון עלויות עודפות על גבי מכשירי השקעה אחרים. עצם הגידור – שמתבצע הן באמצעות שורטים והן באמצעות נגזרים (שכן הקרן היא לא הכותבת, אלא בדרך כלל הקונה על מנת לגדר מצבי קיצון לכאן ולכאן) עולים כסף, וזה דבר שמשפיע לרעה על התשואה בשנים בהן התחזיות לא מתממשות. גם דמי הניהול גבוהים יותר ומשכך על החברה להצדיק באמצעות תשואות גבוהות יותר ממדדי הייחוס. לאורך זמן רב בשוק הישראלי קרנות הגידור הציבוריות (במתכונתן הקודמות – כקרנות גידור אקטיביות) לא הצליחו לספק את הסחורה, וכעת נשאלת השאלה האם לא נכון לעבור לחיפוש הזדמנויות בשוק המקומי, עם גידור ככל והתנאים על הנגזרים אקטרטיבים, אבל ללא מחויבות לגידור תמידי?
גלעד מנדל הינו חוקר ניירות ערך, יועץ לחברות בורסאיות ומוביל בתחום האנליזה החשבונאית בעבור קרנות אופורטוניסטיות. בעבר ניהל תיקי נוסטרו בהיקף מיליארדי שקלים והינו המנהל של קהילת המשקיעים השקעבורסה. אין בנכתב המלצה לפעול בניירות ערך, וכל העושה זאת – עושה כן על אחריותו הבלעדית. האמור אינו מחליף התייעצות עם יועץ השקעות מוסמך.
אין בנכתב המלצה לפעול בניירות ערך. כותב המאמר אינו מעניק שירותים לאי אלו מהגופים האמורות בכתבה ואינו מחזיק בניירות הערך שלהם נכון למועד כתיבת הכתבה. בחלק מהמידע בטבלה יתכן ונפלו טעויות סופר ויש לראותה בהתאם.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
