בשנים האחרונות, אנו עדים לעלייה מדאיגה במספר ההונאות הפיננסיות בישראל. התופעה חוצה מעמדות ומגזרים, ומשפיעה על כלל שכבות האוכלוסייה. בראיון מיוחד, עו״ד איתן ארז, שהפך למומחה בגילוי ומניעת נוכלויות, חושף את המנגנונים מאחורי התופעה ומספק תובנות ייחודיות על עולם העקיצות והנוכלויות בישראל.
בספרך וגם בראיונות האחרונים שלך אתה מרבה לדבר על כמות הנוכלים פר קפיטה בישראל ועל הקבוצות המוחלשות כקורבנות בסיכון מוגבר להונאות מסוגים שונים. האם נתקלת בהונאות שהצליחו להפיל בפח את האוכלוסיות החזקות בישראל? מה שונה בהן לעומת האחרות?
״כן. בפרשת "העוקץ היפני" נעקצו טייסים ואנשי הייטק בכירים על ידי שני נוכלים שהציגו מיקסם שווא של אבקת קסמים שתשנה את עולם הרכב והוציאו מהם 32 מיליון דולר שנעלמו. גם בפרשת ״יונייטד שרונה״ נפגעו אנשים משכילים רבים. השוני בשתי העקיצות האלה היה רמת התיחכום שהייתה גבוהה מאד וכדי להבינה היה צורך להיות חשדן מאד ולבדוק כל מסמך,דבר שלא נעשה.
בהרבה מן מעשי העוקץ ישנה לאקונה רגולטורית ברורה. הרחבת על כך בנושא העדר חקיקה מסדירה של קבוצות רכישה, קריפטו וכיו״ב. איך נראית עקיצה בשווקים מלאי רגולציה? כיצד חומק הנוכל מידו של הרגולטור בישראל?
בגלל שבישראל אין שום חוק על קבוצות רכישה, המארגנים עושים מה שהם רוצים. מדינת ישראל אסרה על אופציות בינאריות אך לא אסרה על שיווק אגרסיבי של מיזמי פורקס נכלוליים. בעניין הקריפטו המדינה צריכה להחליט אם מטבע קריפטוגרפי הוא נייר ערך או סחורה דהיינו האם צריך לפרסם תשקיף כדי להנפיקו.
לאחרונה הלין בראיון מנכ״ל הבורסה על הפופולריות של ההשקעה במדד 500 החברות המובילות בארצות הברית. הפוזיציה שלו ברורה. רציתי לשאול אותך - האם מהמקום של הזהרות מנוכלות אתה מצליח להבין למה ישראלים מן השורה מפחדים להשקיע בבורסה בתל אביב?
אני בהחלט מבין את החשש של ישראלים להשקיע כאן. למשל מה שקרה עם ה"אג"ח האמריקאיות" שהרשות לניירות ערך אישרה להנפיק. אלה היו אג"ח זבל כמו אולייר וברוקלאנד ונגרם למשקיעים נזק של 10 מיליארד שקל.
לאחרונה התבטאת רבות על העדר החינוך הפיננסי בבתי הספר. נגיד והיו ממנים אותך היום לשר החינוך, מה חמשת השיעורים שהיית מלמד כל ילד בישראל?
הייתי מלמד הרבה יותר היסטוריה וגיאוגרפיה, חינוך פיננסי, יסודות בכלכלה ואזרחות
זה מרגיש כאילו בכל סלון בישראל יש סיפור הצלחה על ״מישהו שעשה את המכה״. האם ישראלים לא אוהבים לקחת סיכונים מופרזים? אולי הם נהנים להיעקץ וחוטאים בסוף מעשה במחשבה תחילה?
לצערי אכן יש בישראל המון אנשים שלוקחים סיכונים מוגזמים. יש משקיעים שנעקצו במספר עקיצות שונות. אחד הגורמים לכך הוא סביבת ריבית אפס שהייתה כאן המון שנים שיצרה אצל אנשים לעיתים "טרפת" שהכסף שלהם ״לא עובד עבורם״, ולכן השקיעו במיזמים מסוכנים.
בעימותים לנשיאות ארצות הברית תמיד מבקשים מהמועמדים להגיד מילה אחת טובה על היריב שלהם. האם יש לך מילה אחת טובה לומר על רגולטור בישראל? על נוכל ישראלי מפורסם?
אין לי אף מילה טובה להגיד על הרגולטורים בישראל. רובם רופסים ומחפשים את הג'וב הבא בגופים עליהם הם אמורים לפקח. תראו למשל את פרשת מייק בן ארי שגנב 600 מיליון שקל שם הרשות לניירות ערך פתחה בחקירה ב-2018 ואיפשרה לו להבריח לחו"ל 250 מיליון שקל. רק ב-2021 עצרו אותו וגם שם התרשלו ולמרות שידעו את ההיקף הכספי העצום של המעילה נתנו לו להשתחרר בערבות מגוחכת של 2 מיליון ₪ . הרגולטורים כשלו קשות גם בכל פרשיות ההשקעות האלטרנטיביות כמו סוכנות הביטוח נטו וולצ'סטון ומעל הכל בפרשת סלייס שם נעלמו 900 מיליון שקלים בעצימת עיניים מוחלטת של רשות שוק ההון שקיבלה תלונות בזמן אמת ולא עשתה כלום. רוב המפקחים על הבנקים עברו אחר כך לעבוד בבנקים. צריך בכלל לקבוע תקופת צינון של 10 שנים שבה רגולטור לא יוכל לעבור לעבוד בגוף שעליו פיקח.
הדבר היחיד הטוב שאני יכול לומר על נוכלים ישראלים הוא שהם סיפקו לי חומר לכתיבת הספר "שעת מעילה".
האם אפשר לסמוך על תשקיף במדינת ישראל? על ההגדרה של משקיעים כשירים?
לא תמיד ניתן לסמוך על תשקיף אבל לפחות הוא נותן מידע רב ומייצר אחריות של רואי חשבון ועורכי דין. כך קרה בפרשות הבנק למסחר וענבל אור במסגרתן שילמו רואי חשבון ועורכי עשרות מיליוני שקלים עקב רשלנותם וכך זה יהיה להערכתי גם בפרשת קריסת אורתם סער מליבו.
אתה מאמין שכל אזרח בישראל צריך לקרוא את הספר שלך. תוכל להגיד לנו מהם 5 הדברים שישתנו בראיית העולם של מי שיקרא את הספר שלך?
- לא להתפתות להשקעה עם ריבית גבוהה קבועה
- לשמור על המקרקעין שלך
- לא לקנות מטבע קריפטוגרפי לא מרושיין
- לא להשקיע בקבוצת רכישה ללא הערת אזהרה
- להיזהר ממי שעושה name dropping
״האמינו לי״, מסכם עו״ד ארז, ״שאם כל אזרח בישראל יקרא ויישם את הספר מעשי המירמה והעקיצות ייקטנו בחצי״.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
