המאבק המשפטי בין שני היוניקורנים הישראלים, אורקה סקיוריטי (Orca Security) ו-וויז (Wiz), מסעיר את עולם הסייבר והמשפט. הוא עלה מדרגה לאחרונה כאשר בית המשפט בארה"ב דחה על הסף את בקשת ווייז לדחות את התביעה שהגישה נגדה אורקה על הפרת פטנטים.
למאבק הזה, הנוגע לזכויות על פטנטים ששוויים מיליונים רבים (ואף אולי יותר), עשויות להיות השלכות ניכרות על שתי חברות הסייבר הישראליות, שעוסקות שתיהן באבטחת מידע בענן, ואולי להשפיע על עתידן. אם ייקבע שוויז הפרה את הפטנטים של אורקה, היא עלולה לשלם פיצויים משמעותיים ואף להאלץ לחשב מסלול מחדש. מנגד, אם ייקבע שוויז לא הפרה את הפטנטים, היא תוכל להמשיך לפתח ולשווק את מוצריה ללא חשש, דבר שוודאי ישליך על המשך התחרות בשוק הסייבר הצפוף גם כך, בו היא מהווה שחקן משמעותי.
תקציר העלילה למי שהחמיץ: בשנת 2023, הגישה חברת אורקה סקיוריטי תביעה נגד חברת וויז בבית משפט בדלאוור, ארה"ב, בטענה שוויז הפרה מספר פטנטים שלה הקשורים לטכנולוגיות אבטחת ענן. לטענת אורקה, וויז מפרה את הקניין הרוחני שלה, כולל טכנולוגיות ייחודיות ופיתוחים חדשניים. אורקה דרשה מבית המשפט לאסור על וויז למכור את המוצרים המפרים לכאורה את הפטנטים שלה, אך גם תבעה פיצוי כספי על נזקים שנגרמו לה כתוצאה מההפרה.
וויז הכחישה את הטענות נגדה וטענה שהטכנולוגיות שלה פותחו באופן עצמאי. היא אף הגישה בקשה לדחות את התביעה, אך בית המשפט כאמור דחה את הבקשה ואף קבע תאריך לפתיחת המשפט, בדצמבר 2025. בינתיים, בית המשפט מינה מומחים מטעם שני הצדדים לבחון את הטענות בנוגע להפרת הפטנטים.
מבלי להיכנס לפרטי התביעה הספציפיים, שוודאי יעלו ויתבהרו בהרחבה במשפט בארה"ב, חברות רבות הנושאות את עיניהן למאבק שואלות את עצמן מה ניתן ללמוד מהמקרה הזה? והכי חשוב - מהם הלקחים שיזמיות ויזמים ישראלים יכולים להפיק מכך כבר כעת?
לטעמנו, מוסר ההשכל העיקרי הוא הבנת העיקרון הפשוט אך הכה אכזרי של מערכת הפטנטים והוא "כל הקודם זוכה". הוא אכזרי כי הוא לא לוקח בחשבון מי מוכשר יותר, למי יש מוצר טוב וחדשני יותר או מי עבד לילות כימים כדי להביא את הפיתרון הטוב ביותר ללקוחות. הוא לוקח בחשבון רק שאלה אחת – מי הראשון.
מדובר על אחת מאבני היסוד של מערכת הפטנטים והיא זכות הבכורה, המוענקת למבקש הפטנט מהיום בו הוגשה הבקשה לראשונה. זכות הבכורה מבטיחה שכל בקשת פטנט שתוגש בגין אותה אמצאה על ידי אחר במשך אותה תקופה, תידחה עקב זכות הקדימה של המגיש הראשון. נזכיר כי הואיל והגנת פטנט היא טריטוריאלית, נהוג להגיש בקשות פטנט בכל המדינות בהן רוצים הגנה.
אותה זכות בכורה, בעצם מקנה לבעל הפטנט יתרון תחרותי משמעותי, שכן הוא יכול להיות היחיד להביא את האמצאה לשוק ולגזור ממנה רווחים, ובמקרה בו מספר אנשים טוענים לאותה אמצאה, כמו במקרה של וויז ואורקה, זכות הבכורה תשמש לקביעה בשאלה מי מהם זכאי לפטנט. כאן חשוב גם להזכיר שבמקרה בו בעל זכות הבכורה קיבל את הפטנט בפועל, מי שאיחר להגיש את הבקשה לא יוכל לעשות שימוש באותו פטנט ולמעשה אין לו חופש פעולה. המשמעות המסחרית היא, שגם אם פותחו מוצרים על בסיס אותה טכנולוגיה, לא משנה לאיזה הצלחה מסחרית הם זכו, או כמה הם טובים – לא יהיה ניתן לעשות בהם שימוש ללא הסכמת בעל הפטנט, וכשמדובר במתחרה מובהק, התשובה היא ברורה.
אחת הסוגיות המרכזיות בדיון האמור, נוגעת לטענת אורקה כי היא הייתה הראשונה להגיש את בקשת הפטנט על הטכנולוגיה האמורה ולכן הזכות לקבלת פטנט מוקנית לה וככל שיתקבלו טענותיה, וויז הגדולה תהיה בבעיה.
הדבר מקבל משנה תוקף במקרה זה, בו מדובר בתחום תחרותי מאוד ובכסף גדול. הזמן הוא בעל חשיבות רבה, בפרט בעידן הטכנולוגי הדינמי בו אנו חיים - עידן שבו מתקיים "מרוץ חימוש" בין חברות על פיתוח והשקת טכנולוגיות חדשות, שיכולות לכבוש נתחי שוק. בתחום הסייבר מימד הזמן הוא קריטי אף יותר – כאשר תוכנות אבטחת מידע קמות ונופלות בסקאלת זמנים קצרה ביחס לתחומים אחרים בהם המחקר והפיתוח איטי יותר, למשל בתחום התרופות או המיכשור הרפואי - ומכאן שזכות הבכורה מקבלת חשיבות יתרה.
יחד עם זאת, וזו הערה חשובה מאוד, על היזמיות והיזמים לזכור שמהירות אינה חזות הכל. יש לבצע אופטימיזציה של הקדמת ההגשה הראשונה, יחד עם בשלות פיתוח שמספקת מספיק בשר לאמצאה. מה שיעמוד למבחן כשמגיעים לערכאות השיפוטיות, ממש כמו במקרה זה, הוא מה שכתוב במסמכי בקשת הפטנט שהוגשה. לפי אותם מסמכים ישפט מה היקף ההגנה והפטנט – ואנו רוצים לוודא שהפירוט יספק הגנה מספיקה.
כדאי גם לזכור שבמהלך השנה הראשונה מיום הגשת בקשת הפטנט ניתן להוסיף לה מידע או לתקן אותה. לכן אנו תמיד מייעצות: מהרגע שהחלטנו שיש בשלות להגשת בקשה – תמשיכו להתקדם עם המחקר והפיתוח. במידה שיעלה חומר חדש רלוונטי, נדע להוסיפו, אבל תהיה לכם זכות בכורה על ההגשה הראשונה.
כל זה מוליך אותנו למסקנה השנייה מהפרשה. על היזמיות והיזמים להיוועץ במועד המוקדם ביותר האפשרי, ממש בסמוך להיווצרות הרעיון או הטכנולוגיה, בעורכי פטנטים מוסמכים ובעלי ניסיון בתחום הספציפי, כדי להבין מתי להגיש את בקשת הפטנט, זאת מתוך ההבנה שבזמן שבו התמהמהנו המתחרה העתידי שלנו יכול להקדים אותנו, אפילו בימים ספורים.
יחד עם עורך או עורכת הפטנטים יש לגבש אסטרטגיית קניין רוחני הצופה פני עתיד, כזו שלוקחת בחשבון את השוק ואת המתחרים שלכם, כדי לנסות לצמצם טעויות ולהימנע מסיכונים ומאבקים עתידיים. וגם אם לא ניתן להימנע ממאבקים – ייעוץ מקצועי יכול לסייע לכם להגיע אליהם מוכנים ובעמדה הטובה ביותר.
מעל הכל, על סטארט-אפים לזכור כי כל החלטה שיקבלו בתחילת חיי המיזם תקבע את עתידו - ועל טעויות שעושים כסטארט-אפ עשויים לשלם מחירים כבדים בהמשך כשמתבגרים והופכים ליוניקורן.
פרשת אורקה VS וויז עוד תוסיף ותעסיק את עולם הקניין הרוחני ואת התקשורת עד להכרעה הסופית, שעשויה לקחת כמה שנים טובות. בינתיים, טוב יעשו היזמים, הממציאות והסטארט-אפיסטים אם יפיקו את הלקחים הנכונים למקרה הפרטי שלהם ויזכרו שמה שנראה אולי כעיסוק משפטי אפור, לעיתים חורץ גורלות ברמה המסחרית.
ד"ר אסתר לוצאטו היא עורכת פטנטים ומנכ"לית קבוצת לוצאטו, קבוצת הקניין הרוחני המובילה והוותיקה בישראל, המציינת השנה 155 שנה להיווסדה. עו"ד תמר לוצאטו עומדת בראש הפיתוח העסקי והשיווק בקבוצת לוצאטו.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
