השורה התחתונה: כיצד נראה השבוע החולף בשוק ההון
- שוק המניות התל אביבי (מדד ת"א 125 - 1758.46): כצפוי, רשם שוק המניות הישראלי ירידות שערים חדות (כ-6% בממוצע) בעקבות המלחמה בדרום, אשר השפיעה על המשקיעים גם בפן הפסיכולוגי וגם בפן הכלכלי. בפן הפסיכולוגי - תגובה אוטומטית להלם בעקבות הטבח שהתבצע בשבת בדרום ולתחושת אובדן האמון בצה"ל ובהנהגה. מדובר בתגובה אוטומטית של "רוצים להיפגש עם הכסף, ואחר כך נחשוב הלאה", שבאה לידי ביטוי גם בפדיונות לא קטנים בקרנות הנאמנות. בצד הכלכלי - מלחמה ממושכת פרושה הוצאות כבדות, גרעון תקציבי וירידה בתוצר. הירידה במצב הרוח והגיוס הרחב מובילים להאטה חדה בקניות של מצרכים ברי קיימה, מוצרי מותרות, מכוניות ודירות. שזה אומר - ירידה ברווחי חברות. הפיחות החד בשער השקל מוסיף ללחצים האינפלציוניים. ואם כל זה לא מספיק - הרי ירידות השערים החדות בשוק אגרות החוב בתחילת שבוע המסחר השפיעו (בעקרון "הכלים השלובים") לרעה גם על שוק המניות. כל אלו הובילו כאמור, לירידה חדה בשערי המניות, כשמניות הבנקים (שהפגינו עוצמה בשבועות המסחר הקודמים) היו דווקא אלו שספגו את המכה הקשה ביותר בשל מכירות של משקיעים זרים. עיקר הירידה הייתה ביום הראשון למסחר, ולאחר ניסיון התאוששות בימים שני ושלישי חזרו ירידות השערים בסוף השבוע, לא מעט בגלל החשש מהורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי מודיס בסוף השבוע (חשש שלא התממש בסוף). לגבי ההמשך - הדעות חלוקות. חלק לא מבוטל מבין המשקיעים ומנהלי חברות ההשקעה טוענים כי הבשורות הקשות (נכון לעכשיו) כבר מגולמות ברובן בשערי המניות. בייחוד אם ניקח בחשבון את העובדה, ששוק המניות הישראלי היה ממילא נמוך (בעקבות המהפכה המשפטית) ופיגר מתחילת השנה ביותר מ-10% אחרי ביצועי מרבית השווקים בעולם. הפסימיסטים טוענים לעומת זאת כי ירידות השערים במניות עדיין לא הסתיימו והשוק עדיין לא מגלם חזית צפונית אפשרית, ומלחמה עם חיזבאללה (שלא לומר - אירן). מנגד באים האופטימיסטים עם שלושה טיעונים כבדי משקל: (1) הניסיון מוכיח, כי כל אירוע בטחוני, קשה ככל שיהיה, משפיע על שוק המניות בארץ באופן זמני בלבד ודוגמא מובהקת לכך היא מלחמת לבנון השנייה. (2) העלאת ריבית כרגע "ירדה מהשולחן" ומדברים אפילו על הורדת ריבית קרובה מצד בנק ישראל על מנת לתמוך במשק. (3) סביר מאוד להניח כי כל סיפור המהפכה המשפטית (אשר היה הגורם הראשי לפיגור הגדול של שוק המניות בארץ אחרי וול סטריט מתחילת השנה) מאחורינו, ויחד אתו גם החשש ממשבר חוקתי ומהחלפת נגיד בנק ישראל. אז מי יתברר בצודק, האופטימיסטים או הפסימיסטים - די תלוי בהתפתחויות העתידיות במלחמה שאנו שרויים בה.
- וול סטריט ובורסות חו"ל (s&p500 - 4327.8): שבוע שני של עליות שערים בשוק המניות, לאחר חודש ספטמבר אדום ורבעון שלישי חלש בו נרשמה ירידה של 4.9% במדד s&p500 אשר נגרמה כתוצאה ישירה מהזינוק החד שנרשם בתשואת איגרות החוב. עליות השערים השבוע נרשמו למרות המלחמה עם החמאס שתפסה מקום מרכזי גם בסדר היום הציבורי בעולם, וגרמה (בין היתר) לקפיצה חדה במחירי הנפט. עליות השערים במניות נתמכו השבוע בעיקר בירידה שנרשמה בתשואת אגרות החוב וזאת בעקבות התבטאות יונית של אחד מבכירי הפד. השבוע החל שוק המניות האמריקאי להיות קשוב גם לדו"חות הכספיים המתפרסמים. ואכן, דוחות חיוביים של הבנקים שהתפרסמו בסוף השבוע הובילו לעליות שערים במניות הבנקים. אלה דחפו קדימה (יחד עם עליות השערים במניות הנפט) את מדד דאו ג'ונס, אשר בלט בעלייה שבועית של 0.8% לעומת עלייה מתונה יותר של 0.5% במדד s&p500, וירידה של 0.2% במדד הנאסד"ק. ובזווית הטכנית: עליות השערים במהלך השבועיים האחרונים גרמו למדד s&p500 להתרחק מאזור התמיכה (4300 - 4250), אשר הצליח לבלום במהלך השבועיים האחרונים את ירידות השערים של החודשים אוגוסט ספטמבר. כרגע נע מדד s&p500 בין רמת תמיכה זו ובין רמת ההתנגדות באזור 4,550. אם תיפרץ רמת התמיכה, יגרור הדבר גל נוסף של ירידות שערים - בשלב ראשון לקו התמיכה הבא באזור 4,200, ובשלב השני (וזו כבר תחזית פסימית מאד) - לרמת התמיכה הבאה באזור 3,800. לעומת זאת, פריצת רמת ההתנגדות תוביל לגל עליות מחודש עד לרמת ההתנגדות הבאה, שהיא גם רמת השיא של כל הזמנים (בסביבות 4,800).
- שוק איגרות החוב: לאחר מספר שבועות של עלייה בתשואות התהפכה השבוע המגמה. תשואת האג"ח ל-10 שנים ירדה לאזור 4.62%, לעומת תשואה של 4.8% בשבוע המסחר הקודם. תשואת שיא, אשר לא נראתה מאז 2007 (השנה בה התרסק שוק המניות האמריקאי). הירידה בתשואות השבוע נרשמה למרות עלייה מחודשת במחירי הנפט ומייחסים אותה בעיקר להתבטאות יונית של בכיר בפד, ממנה הבינו המשקיעים כי לא תהיה בקרוב (אם בכלל) העלאה נוספת של הריבית. נראה כי תשואת איגרות החוב תיקבע בטווח הקרוב על ידי שילוב של נתוני מקרו (בנושא חוזק הכלכלה וגובה האינפלציה), והתבטאויות של בכירים בפד (ובייחוד יו"ר הפד).
- ובשוק איגרות החוב הישראלי: המסחר באג"ח בארץ נפתח השבוע (כצפוי) תוך היצעים כבדים אשר גרמו לירידות שערים חדות (קרי: עלייה חדה בתשואות). גם באג"ח הממשלתיות וגם בקונצרניות. זאת כתוצאה ישירה של פרוץ המלחמה בדרום. גם פה, כמו במניות - נרשמו ההיצעים גם מסיבות טכניות (דהיינו - פדיונות גדולים בקרנות הנאמנות האג"חיות והמעורבות) וגם מסיבות כלכליות. מדובר בחשש מפריצת התקציב, בחשש שהפיחות החד הצפוי בשקל יגביר את הלחצים האינפלציוניים וגם בחשש מהורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי מודיס בסוף השבוע (מה שלא קרה בסוף). בהמשך השבוע נרגעו הרוחות בשוק האג"ח והתשואות ירדו חזרה בעוצמה מפתיעה, השבוע נסגר אפילו ברמה נמוכה מזו של סוף השבוע הקודם (תשואה של 4.09% באג"ח ממשלתי לטווח פדיון של 10 שנים). התפנית בתשואות מיוחסת על ידי הפעילים לארבעה גורמים עיקריים: (1) הרגיעה היחסית שנרשמה בתחום הפדיונות בקרנות הנאמנות. (2) הירידה בתשואת אגרות החוב בוול סטריט. (3) ההערכה (שהתפשטה בשוק) כי בשל המלחמה תבוטל העלאת הריבית שהייתה צפויה החודש ויתכן שבנק ישראל אף ינקוט צעד יזום של הורדת ריבית, על מנת לתמוך במשק (4) הציפייה כי הירידה החדה בביקושים בעקבות המלחמה תוריד את האינפלציה, שלא לדבר על העובדה שגל העלאות המחירים שהיה צפוי לאחר סוכות כבר לא יקרה.
- שוק מטבע החוץ: שבוע שני של יציבות בשער הדולר בעולם (1.051 דולר לאירו) לאחר מספר שבועות של התחזקות בה הגיע הדולר לרמה הגבוהה ביותר מזה 10 חודשים. התחזקות הדולר במהלך שלושת החודשים האחרונים היא תוצאה ישירה של התשואה הגבוהה בשוק איגרות החוב אשר גורמת לדולר להיות יותר ויותר אטרקטיבי להשקעה. נראה כי גם המשך דרכו של הדולר בטווח הקצר יקבע על פי כיוון התשואה של איגרות החוב בוול סטריט. עלייה נוספת בתשואות תוביל להתחזקות נוספת של הדולר. ירידה בתשואות, יחד עם תקוות מחודשות לעצירת תהליך העלאות הריבית בארה"ב, יובילו לתהליך מחודש של היחלשות הדולר לעומת האירו (ומטבעות נוספים בעולם).
- ובארץ: כצפוי, נרשם השבוע פיחות חזק (של קרוב ל-3%) בשער השקל יחסית לדולר, כמו גם יחסית לסל המטבעות, כתוצאה ישירה של המלחמה בדרום (עם חששות להתרחבות הזירה צפונה). הביקושים הגדולים למטבע החוץ באים גם מכיוון משקיעים זרים (אשר מכרו מניות בארץ, והוציאו את הכסף החוצה) וגם מכיוון שחקני מט"ח מקומיים. חשוב לציין כי הפיחות היה יכול להיות חד הרבה יותר - אלמלא מכירות של בנק ישראל אשר הודיע על הקצאת 30 מיליארד דולר מיתרות המט"ח על מנת לתמוך בשקל. בסוף השבוע נסחר הדולר ברמה של 3.97 שקל לדולר, רמה הקרובה במידה מסוכנת למחסום הפסיכולוגי של 4 שקלים לדולר. נראה שגורל השקל (כולל פריצה אפשרית של רמת 4 שקלים לדולר) תלוי בעיקר בהתפתחויות בתחום המלחמה בדרום ובשאלה אם היא תתרחב לחזיתות נוספות.
- שוק הסחורות העולמי: לאחר שבוע של מימושים וירידות חדות, חזר השבוע מחיר הנפט לטפס ונסגר במחיר של 87.7 דולר לחבית מסוג ברנט (עלייה שבועית של כ-6%). המשקיעים חוששים כי המלחמה בין ישראל לחמאס עלולה להתרחב לזירות נוספות ולפגוע באספקת הנפט במזרח התיכון (שזה אומר - הקטנת ההיצע). לקראת סוף השבוע התחזקו העליות במחיר הנפט בעקבות הסנקציות נגד רוסיה עליהן הכריזה ארה"ב. גם ההכרזה של סעודיה כי היא מחויבת למחיר נפט נמוך לא הספיקה כדי לעצור הביקוש המוגבר לנפט. כרגע נראה כי מחיר חבית נפט מסוג ברנט ימשיך לנוע בטווח הקצר בין 80 ל-100 דולר לחבית, תוך רגישות רבה להתפתחויות בתחום המלחמה. דרמה של ממש נרשמה השבוע במחיר הזהב, אשר רשם קפיצה שבועית של 8% (!) וסגר את השבוע במחיר של 1946 דולר לאונקיה. בכך החזיר הזהב את מלוא הירידה שנרשמה במחירו במהלך השבועיים האחרונים. הקפיצה במחיר הזהב מיוחסת בחלקה הקטן לנסיגה בתשואות אגרות החוב בוול סטריט, ובחלקה הגדול - לאפקט של "הריצה למפלט הבטוח בזמן אי וודאות". במילים אחרות - תוצאה ישירה של המלחמה בין ישראל לחמאס (ושל החשש שתתפשט גם לזירות נוספות).
- מטבעות הקריפטו: השבוע הוכח שוב כי הביטקוין (ושאר מטבעות הקריפטו) אינם ממלאים את התפקיד שיועד להם על פי חסידיהם. דהיינו: לשמש (בדומה לזהב ולשאר המתכות היקרות) כ"מפלט" בזמנים של אי ודאות, משברים כלכליים ופוליטיים, ומלחמות. בניגוד לזהב - מחיר הביטקוין לא רק שלא עלה בתגובה למלחמה שפרצה במזרח התיכון, אלא אף ירד בשיעור של כ-3%, ונסגר ברמה של 26,930 דולר. ובזווית הטכנית: הביטקוין המשיך להיסחר (בדומה להתנהגותו במהלך השבועות האחרונים) מעל רמת התמיכה החזקה באזור 26,000 דולר, אשר שבירה שלה תוביל לירידה נוספת לכיוון 20,000 דולר, ולמעלה מחכה לביטקוין התנגדות חזקה באזור 29,000 דולר, אשר פריצה שלה תוביל (בהסתברות גבוהה) לריצה כלפי מעלה עד לרמת ההתנגדות החזקה הבאה באזור 40,000 דולר. כרגע מופנות עיני המשקיעים במטבעות הקריפטו לכיוון ה-SEC (רשות ני"ע האמריקאית) בהמתנה לאישור הבקשות של מספר בתי השקעה גדולים להנפקת תעודות סל המשקיעות בביטקוין ובאתריום, מה שאמור לתת דחיפה מחודשת למטבעות הדיגיטליים.
אלי גולדברג הוא בוגר הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון בחיפה (תואר שני - בהצטיינות). בעל עשרות שנים של ניסיון בפעילות בשוק ההון (כמו גם בכתיבה עיתונאית - בנושא שוק ההון והבנקאות). כרגע משמש כמנהל ההשקעות, של קרן הגידור "דלתא 100״.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
