הדילמה הידועה של משקיע בשוק ההון נעה בין רמת סיכון גבוהה למען קבלת תשואה בהתאם לבין רמת סיכון נמוכה המניבה תשואה נמוכה יותר בהתאם לרמת הסיכון. חשוב להבין שאמנם בכל השקעה טמון סיכון, אך הסיכון הגדול ביותר הוא באין השקעה.
מאז עליית הריבית של בנק ישראל לפני כמה שנים אנו רואים נהירה של משקיעים רבים לתעשיית הקרנות הכספיות בזכות קבלת תשואה גבוהה ביחס לסיכון נמוך שהמוצר מציע, דבר שעד לפני עליות הריבית לא היה אפשרי.
בואו נבין מה התעשייה עברה בשנים האחרונות.
תעשיית הקרנות הכספיות ממשיכה בקצב הגיוסים הגבוה לאחר שנתיים רצופות של גיוסים גדולים כאשר בשנת 2022 גייסה כ- 32.9 מיליארד ₪, בשנה שעברה רשמה גיוסים בסכום של כ- 53.1 מיליארד ₪, ובחציון הראשון של שנת 2024 רשמה גיוסים בגובה 19.4 מיליארד ₪.
גם נתח השוק של הקרנות הכספיות מתוך סך קרנות הנאמנות בארץ המשיך במגמת העלייה במהלך החצי הראשון של שנת 2024 מכ-23.5% לכ-25%. נתח השוק שלהן מתוך תעשיית הקרנות האקטיביות (בקרנות הפסיביות אין קרנות כספיות) עומד על כ-45%. סך נכסיהן (כ-129.9 מיליארד ₪) נמצא בשיא כל הזמנים לקרנות הכספיות.
בנוסף, ניתן לראות כי מגמת העלייה היא לא רק בישראל, אלא עולמית: בארה"ב הזרימה לקרנות הכספיות ממשיכה לגדול וכבר הגיעה לשיא כל הזמנים כאשר כמות הכסף הנמצאת בקרנות הכספיות עומדת על 6.15 טריליון דולר.
מדוע הפכו הקרנות הכספיות למכשירי השקעה אטרקטיביים
קרן כספית הינה קרן נאמנות המשקיעה במוצרים פיננסים נזילים וקצרי טווח המספקים תשואה דומה לריבית הנוכחית בשוק.
כדי להבין מדוע נהפכו הקרנות הכספיות לכה אטרקטיביות בעיני המשקיעים עלינו להבין את "מבחן האלטרנטיבה", הבוחן מהו המקום הנכון להשקיע בו את הכסף שלנו בהתאם לתקופת הזמן בא אנו נמצאים.
את מבחן האלטרנטיבה בוחנים לפי שלוש קטגוריות:
1. אמינות הכנסה.
2. פוטנציאל צמיחה.
3. פרמיית סיכון.
בתקופות לא יציבות מבחינה כלכלית בהן הריבית במשק עולה ומאיימת על המשקיעים באי יציבות העלולה להכניס את המשק למיתון יעדיפו משקיעים רבים לשים את כספם במוצרים נזילים אשר יהוו תחליף בטוח המספק תשואה גבוהה (בשל הריבית הגבוהה במשק) להשקעות שלהם.
קרנות כספיות מציעות נזילות גבוהה, המאפשרת למשקיעים לגשת לכספם במהירות ובקלות. בנוסף, הן מציעות תשואות יציבות יחסית וסיכון נמוך, במיוחד בהשוואה למניות.
לאחר שענינו על הקטגוריות במבחן האלטרנטיבה ניתן להסיק כי ביחס לסיכון התשואה משתלמת עבורנו ולכן ייתכן כי נעדיף בתור משקיעים לשים את כספינו במוצר עם סיכון מינמלי ולקבל תשואה שהיא יחסית גבוהה ולהיות בראש שקט לגבי הכסף שלנו.
יתרון נוסף שישנו לקרנות הכספיות על פני מוצרים בסיכון נמוך הינו נושא המיסוי. המיסוי על הקרנות הכספיות הוא מיסוי ריאלי. כלומר, מס רווח הון של 25% על התשואה הריאלית (בניכוי האינפלציה) זאת לעומת מוצרים חסרי סיכון אחרים כמו פיקדונות צמודי מדד אשר ממוסים בצורה נומינלית, או במילים אחרות מיסוי של 15% ללא התחשבות באינפלציה.
דוגמא למיסוי נומינלי: אם אני משקיע 100 שקלים בפיקדון בבנק צמוד מדד (מוצר שתשלום המס עבורו הוא לפי מס נומינלי) המניב לי 5% אז הרווחתי 5 שקלים, על ה 5 שקלים שהרווחתי אני משלם 15% מס, כלומר- 0.75 ש"ח. אך אם האינפלציה עמדה על כ 5%, בפועל הפסדתי כסף.
דוגמא למיסוי ריאלי: השקעתי 100 ש"ח בקרן כספית והשגתי תשואה של 5% ובנוסף, גם האינפלציה עומדת על כ- 5%, במקרה זה אני אשלם 25% מס על 0 ש"ח רווח. אף על פי שעל הנייר קיבלתי 5 שקלים (5% תשואה) הקרן הכספית מחשבת את הרווח בניכוי אינפלציה ולכן מבחינה ריאלית הרווחתי 0 ש"ח ואין לי על מה לשלם מס, לא הרווחתי בפועל, אך גם לא הפסדתי - בניגוד לפיקדון בבנק, באותם התנאים בדיוק.
אחד הדברים החיוביים שניתן להסיק מהגדילה בזרימה אל הקרנות הכספיות הוא האוריינות הפיננסית שמגלה חלק מהציבור הישראלי בשנים האחרונות, שמבין כי ישנה חלופה טובה לפיקדון בבנק, בעיקר בתקופות בהן הריבית גבוהה.
אולם, על אף הגדילה המסחררת בגיוסי הקרנות הכספיות והגעתן לשיא כל הזמנים נראה כי עדיין הציבור לא ממצה את הפוטנציאל בקרנות אלו, כאשר אנו רואים את תעשיית הפיקדונות בה נמצאים כ-1.6 טריליון שקלים הנמצאים בפיקדונות הבנק לעומת 129.9 מיליארד בלבד בקרנות הכספיות.
מתי הקרנות הכספיות יאבדו מהרלוונטיות שלהן
כדי להבין מה קורה בשוק ההון בתקופה בה הריבית יורדת עלינו להסתכל באירועי העבר וללמוד מהם.
כפי שצוין קודם, הקרנות הכספיות נותנות תשואה גבוהה כאשר הריבית במשק גבוהה. לכן, שהריבית תרד הקרנות הכספיות יאבדו מהרלוונטיות שלהן והמשקיעים יחפשו דרכים אחרות כדי לשמור על תשואות גבוהות - מה שאומר שיותר כסף יגיע מחדש לשוק ההון מהסיבה הפשוטה שהאלטרנטיבה של המשקיעים להשיג תשואות גבוהות ללא סיכון כבר אינן קיימות יותר.
לכך נוסיף שכאשר הריבית במשק בירידה, חוב העסקים במגזר הפרטי קטן, מה שגורם לרווחי החברות לגדול ולמשקיעים להשקיע.
ניתן לראות כי כאשר ריבית בנק ישראל מצאה את התחתית שלה ב-2009 שוק ההון הישראלי החל לעלות בהתאמה, השוק עלה בשנה זאת 160%, עד לשנת 2010 (שם הייתה עליית ריבית במשק).
דוגמת עדכנית נוספת לכך יכולה להיות בשנים 2016 עד 2018 בהן הריבית הייתה אפסית, מדד ת"א90 עלה בשנים אלו כ-55%.
הקרנות הכספיות ממשיכות למשוך משקיעים רבים הן בישראל והן בעולם בזכות נזילותן הגבוהה ותשואתן האטרקטיבית. אך הרלוונטיות שלהן תלויה במידה רבה בריבית במשק וכאשר זאת תרד, על פי ההיסטוריה, סבירות גבוהה שהמשקיעים יפנו שוב לשוק ההון ולמכשירים בעלי פוטנציאל צמיחה גבוה יותר. לכך ניתן להוסיף את הסטטיסטיקה החיובית של השוק ההישראלי לאחר מלחמות, ומכאן המסקנה היא די ברורה ש"היום שאחרי", כאשר יגיע, יהיה חיובי מאוד עבור הבורסה בארץ.
גיא נתן חי את עולם המאקרו כלכלה, הפיננסים, ושוק ההון למעלה מחמש שנים. בנוסף, הוא הבעלים של חברת גיא נתן בע''מ העוסקת בליווי פיננסי ובהכשרת משקיעי ערך. בעל הפודקאסט המצליח ''מפת החום'' שבו מתארחים מדי שבוע בכירי המשק הישראלי, המתעסקים בתחומי הכלכלה. ניתן לעקוב אחריו בערוץ האינסטגרם ובאתר האינטרנט שלו.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
