אנחנו כבר בעיצומו של שבוע המסחר השלישי של שנת 2024. במהלך קודמתה, שנת 2023, עבר שוק ההון הישראלי הישראלי טלטלות רבות - זה החל ברפורמה המשפטית שהביאה להפגנות ומחאות ענק, פיטורי גלנט שהוציאו כמויות אדירות של מפגינים לרחוב, העברת ביטול עילת הסבירות, ההפתעה הרצחנית של ה-7.10 ובסופה פסילת הביטול של עילת הסבירות. אפשר להגיד בזהירות כי אף אחת מהתרחשויות אלו לא הייתה צפויה בתחילת שנת 2023, ועל כן הדבר הצפוי הוא שבשנת 2024 יקרה הבלתי צפוי. ובכל זאת, על מנת להכניס מעט ודאות לאי-הוודאות, ייתכן ואלו הם התרחישים האפשריים.

מלחמה עם חיזבאללה בדרום לבנון

ביום ראשון, 8 באוקטובר, לאחר המתקפה הרצחנית של חמאס, השוק פתח בירידות יחסית מתונות של 3.5% אך סיים את היום קרוב למינוס 7%. באותו הזמן עוד הייתה אי-ודאות ובלבול רב, מה שהביא למכירות שנמשכו לאורך 3 שבועות עקב השבתת המשק וההבנה כי נכנסים כאן לאירוע מסדר גודל אחר. בנוסף, היה תרחיש שלקח בחשבון כניסה כלשהי למהלך מול חיזבאללה אך לא תמחר מלחמה מלאה מולם. במידה ונראה את ישראל יוצאת למהלך התקפה יזום מול חיזבאללה הכולל כניסה קרקעית סביר להניח שהשוק יגיב בירידות חדות של 20-15 אחוזים בשבועות הראשונים ללחימה. תרחיש מסוים מצביע כי תהיה בישראל פגיעה בתשתיות דוגמת תחנות כוח, מתקני התפלה ואף פגיעה באסדות הגז - לאחר 7 באוקטובר הייתה השבתה של מאגר תמר הקרוב לחופי עזה, כך שסביר כי נראה עצירה נוספת של האסדות. כמו כן תהיה עצירה של התיירות הנכנסת, טיסות יבוטלו וגם הנמלים לא יוכלו לקבל ספינות. בשל הפגיעה הרחבה בכלכלה, אוסיף (נ.מ) כי להערכתי מלחמה מול לבנון תהיה קצרה יותר ביחס למלחמה המתמשכת מול עזה, במהלכה המשק ממשיך לתפקד.
2 צפייה בגלריה
חסן נסראללה
חסן נסראללה
חסן נסראללה
(צילום: AP)

הסכם נורמליזציה עם סעודיה

ההסכם עם סעודיה הוא זה שהביא את חמאס לפתוח במלחמה. ההבנה כי הסדרה עם הסעודים מסיימת את נרטיב "הפליט הפלסטיני" הביאה את חמאס לתקוף בשלב מוקדם, אך ייתכן שההסדר יהיה גם מה שיביא לסיום המלחמה. על אף המלחמה הקשה בעזה, הסעודים התבטאו כי עדיין מעוניינים בהסכם נרמול היחסים עם ישראל. הפיילוט המוצלח שנעשה עם האמירויות ובחריין והבחירה להיצמד לציר בעלות הברית של האמריקאים מול סין, אירן ורוסיה מביא לכך שהסעודים רוצים להגיע להסכם עם מדינת ישראל שיכלול את התוכנית שהוצגה עוד לפני 7 באוקטובר והיא פרויקט חיבור המזרח התיכון במסילות רכבת שהוכרז בוועידת G20.
על פי ההסכם צפוי מסדרון תחבורתי שמטרתו להביא השקעות בתחומי הספנות והרכבות מהודו, כל הדרך לאירופה ודרך איחוד האמירויות, ערב הסעודית, ירדן וישראל. מדובר על הגשמת פרויקט "עיר העתיד" של בן סלמאן הסעודי אשר מוכן להקריב רבות להגשמת החלום הגרנדיוזי שעלותו צפויה להיות כחצי טריליון דולר.
הסכם שלום בין ישראל לסעודיה יגרום להצפת השקעות חדשות בישראל ושיתוף פעולה בין המדינות, מה שיגדיל את התוצר הישראלי פי כמה ממה שראינו בעקבות הצלחת נרמול היחסים עם האמירויות. במהלך 2023, כשהשוק הישראלי נתקע מאחור ביחס לעולם, בכל פעם שיצאה ידיעה חדשה הנוגעת לקידום היחסים עם ישראל השוק הגיב בעליות משמעותיות מתוך ההבנה של העתיד לבוא. אחת הסיבות לירידות לאחר 7 באוקטובר נבעה מההבנה כי ההסכם התרחק, אך במידה ויצא לפועל עוד השנה סביר שיכלול סיום של המלחמה בעזה ומכלול הגורמים הללו יביא לעלייה חדה בבורסה המקומית.
2 צפייה בגלריה
ראש הממשלה בנימין נתניהו נואם באו"ם
ראש הממשלה בנימין נתניהו נואם באו"ם
ראש הממשלה בנימין נתניהו נואם באו"ם
(צילום: EPA/JUSTIN LANE)

בחירות

בין אם אתם תומכי או מתנגדי רפורמה, אנשי ימין או שמאל, הצבעתם בעד הממשלה הנוכחית או התנגדתם לה, זה לא משנה - שוק ההון הישראלי משדר כי הוא לא אוהב את הממשלה הנוכחית. המשקיעים בשוק הישראלי מרגישים שהאירוע כרגע לא מנוהל, וזה גם משדר כלפי חוץ. המשקיעים הזרים מתקשים להרגיש בנוח עם השקעה במשק שסובל מאי-ודאות גבוהה בעקבות אירועים גיאו-פוליטיים מהשנה האחרונה. השוק בארץ מרגיש שכל רגע יכול לקרות משהו שיטלטל אותו: הודעה או ציטוט בעייתי ומבזק פוש של עמית סגל גרם לתנועות חדות בשוק המקומי במהלך השנה שהייתה תוססת ברמה החברתית המקומית.
בחירות במהלך שנת 2024 הן חלק מהתזה של רבים מבתי ההשקעות בישראל, כלומר הם בנו בתרחיש ההשקעה שלהם לשנה הגדלה של הרכיב הישראלי בגלל הציפייה שישראל תלך לבחירות. במידה ואכן תצא הודעה על נפילת הממשלה סביר שזה ידחוף את השוק בין 5 ל-10 אחוזים מעלה בפרק זמן שלאחר מכן.
מה יהיה אחרי הבחירות? זה לא משנה, השוק יראה הליכה לבחירות כמהלך שמשחרר אותו מהלחץ גם אם לאחר מכן תעלה שוב אותה ממשלה באותו מבנה קואליציה.

מלחמה אזורית

מה שלפני שנתיים היה נראה כמו תרחיש רחוק, קיבל יחס רציני ברגע שרוסיה פלשה לאוקראינה בתחילת שנת 2022. היה ברור שיש כאן משהו יותר גדול מהשאיפות האימפריאליסטיות של פוטין ונראה שלאט לאט החל להבנות כאן ציר. הפלישה הביאה לעלייה באינפלציה שכבר הייתה גבוהה ונסיקה של מחירי הנפט. בנוסף ,התרחיש בו סין תספח אליה חזרה את טיוואן נראה כמו משהו אפשרי על אף שהאי הקטן מוגן על ידי האמריקאים בעיקר בגלל תעשיית ייצור השבבים בהובלת TSMC שמפעליה נמצאים שם.
תרחיש כזה אשר יגרור אליו את שאר בעלות בריתה של ארה"ב כולל בריטניה, צרפת ואוסטרליה ויביא להאטה עולמית שצפויה לפגוע בשרשראות האספקה וכמובן להרס רב. בדומה למה שהיה במלחמת המפרץ, כאשר סדאם חוסיין ירה סקאדים גם על ישראל, סביר שהתרחיש כאן יהיה דומה, מה שיעצור את הכלכלה ואף עשוי לפגוע במבנים אסטרטגים החשובים לכלכלה הישראלית ולפעילות התקינה של המשק.
כמובן שלכלכלת ישראל זה לא יהיה טוב, אך חברות התעשייה הביטחונית הישראלית ייהנו מכך בהחלט ויוכלו להציף ערך באמצעות מכירות גבוהות עוד שנים קדימה. מבט היסטורי מהיר בגרף ה-S&P500 יראה לנו כי על אף שארה"ב לא הייתה מעורבת במלחמת העולם השנייה עד שנת 1942 עדיין המדד ירד משנת 1939 והחל לתקן רק באמצע 1942 על אף שהמלחמה המשיכה עד שנת 1946. בהתבסס על תרחיש זה, סביר שגם כאן התמונה תהיה דומה.
נועם מדר, בעברו המקצועי כיהן במגוון תפקידים בשוק ההון הישראלי, ביניהם ברוקר גידור סיכוני מט"ח וחתם בהנפקות. כיום מנהל את קרן הגידור "אופורטוניטי" ובעל תוכנית ליווי פיננסית מהמובילות בישראל. ניתן לעקוב אחריו כאן ובאתר האינטרנט שלו כאן. בהשכלתו בוגר כלכלה ומנהל עסקים מאוניברסיטת בר אילן וניתוח מערכות מידע מהטכניון.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.