אז מהו חפיר? נתחיל מרקע היסטורי; במקור, חפיר הוא תעלה שמטרתה להגן על טירה, מבצר, חומה ושאר סוגי ביצורים. החפיר מיועד למנוע את הגישה אל החומה בפני כלי מצור הנדרשים להיצמד אליה, דוגמת מגדל מצור או איל ניגוח. בנוסף, ובפרט כשהוא מלא מים, נועד החפיר להקשות על ניסיונות של חפירת מנהרות מתחת לחומה במטרה לגרום לקריסתה.
אז מה הקשר לשוק ההון? וורן באפט טבע את המושג "חפיר כלכלי" (Economic Moat), הכוונה היא ליתרון מסוים שנותן לחברה הגנה מפני תחרות וכך תוכל החברה לשמור ואף להגדיל את נתח השוק שלה.
מדובר במגוון מאפיינים מבניים הקובעים עד כמה חברה מסויימת ערוכה להתמודד עם תחרות ואתגרים מבחוץ. חברה שכזו תסווג כבעלת חפיר רחב. חברה בעלת נתונים מעט פחות טובים תסווג כבעלת חפיר צר, וחברה נטולת אותם מאפיינים תסווג כחסרת חפיר. קיימים כמה סוגי חפיר, חלקם איכותיים יותר וחלקם פחות, אנסה להתייחס למרכזיים שבהם:
מותג - Brand:
מותג חזק מייצר קהל לקוחות נאמן שיעדיף לרכוש את המוצרים של המותג על חשבון המתחרות אפילו במחיר יקר משמעותית גם אם אין הבדל מהותי במוצר עצמו. למשל חולצת T פשוטה וחלקה של לואי ויטון נמכרת ב745$, חולצה דומה בפוקס תימכר 4 ב100 שקל. דוגמא נוספת, צרכנים בארץ מוכנים לשלם פי 2 ו3 על מותגי אוכל כמו טונה סטארקיסט או פסטה אסם למרות שיש מוצרים לא פחות טובים של מותגים זולים יותר כמו בלוגה או טעמן במדף ליד. החיסרון הוא שכשהחפיר נשבר הנפילה יכולה להיות מהירה וכואבת.
דוגמא מובהקת לכך היא בית ההשקעות אלטשולר שחם. אם לפני 3 שנים השם "אלטשולר שחם" היה שם נרדף לניהול כספים מוצלח שמשך כספי חוסכים ומשקיעים רבים, כיום לאחר רצף ירידות ארוך, לא רק שהמותג נשבר, כיום הקונטציה היא שלילית.
מחיר - Cost Efficiency:
חברה שיודעת לייצר ולתפעל את העסק ביעילות תוכל למכור יותר בזול מהמתחרים, בעיקר במוצרים גנריים, יהיה קשה למתחרות לקחת לה נתח שוק. פה הגודל משחק תפקיד חשוב, ככל שהחברה גדולה יותר היכולת שלה לשמר עלויות נמוכות גדלה ובכך החברה יכולה להמשיך ולהבטיח מחיר נמוך מהמתחרות.
דוגמא לעסק עם חפיר כזה היא וולמארט שפיתחה בזמנו אלגוריתם ליעול שרשרת האספקה החל מהמרלו"ג ועד לסידור המוצרים ביעילות במשאיות וכך הוזילה עלויות. ניתן גם לראות שבכל מקום שבו וולמארט פותחת סניף העסקי הקטנים מסביב, שאינם יכולים להתחרות במחיר וביעילות נסגרים.
עלות החלפה - Switching Cost:
לעיתים המוצר של החברה הוא פחות מתאים ללקוח, ואפילו קצת יקר יותר בשוטף, אבל עלות החלפת המוצר כלכך גבוהה שלא משתלם לעבור למתחרים.
למשל לחברות שמבססות את מערכת הCRM שלהן על סיילספורס לרוב לא משתלם לעבור למתחרים כיוון שעלות הקמת מערכת חדשה יכולה לעלות מיליונים וקיים סיכון שזה לא יהיה בנוי טוב, ולכן רק אם יהיה מוצר טוב וזול בצורה משמעותית (כיום אין כזה) אז לקוחות יעזבו אותה.
דוגמא נוספת היא אפל, אמנם לא מסובך או יקר במיוחד להחליף פלאפון. אך לרבים ממשתמשי אפל יש גם אקוסיסטים שלם מסביב: איירפודס+אפל ווטש+מקבוק ועוד כך שעלות ההחלפה והסרבול הגדול בעצם כובלים את הלקוח ומונעים ממנו לעבור למתחרות.
פטנטים וסודות - Patents and Secrets:
לחברה עם פטנטים או נוסחה סודית יש הגנה מפני מתחרים מכיוון שקשה לחקות אותה.
חברת קוקה קולה לדוגמא, בנוסף להיותה מותג אדיר עם השקעות עצומות בשיווק, החברה מחזיקה כבר למעלה מ100 שנה את המתכון הסודי למשקה שרק בודדים בכל העולם מכירים בשלמותו.
דוגמא נוספת אלה חברות התרופות שמתבססות על פטנטים של תרופות כדי לשרוד את התחרות בשוק. טבע היא דוגמה טובה לחברה בעלת חפיר צר שפשוט איבדה את היתרון התחרותי שלה כיוון שלא הייתה ממוקדת על פיתוח תרופות מגובות פטנט.
רגולציה - Regulation:
חברה שהיא מונופול על פי החוק או רגולציות שמקשות או מונעות ממתחרים להיכנס לשוק. למשל ICL שיש לה מונופול על פי חוק זיכיון ים המלח להפקה ושימוש במשאבי הטבע בשטח ים המלח.
כביש 6 שעל פי חוק רק למפעילה שלו מותר לגבות עמלה מרכב שנוסע בכביש או העובדה שלא נפתח פה בנק במשך 40 שנה עד לאחרונה שנפתח הבנק הדיגיטלי ONE ZERO.
בנוסף הרגולציה לא חייבת להיות ממשלתית, והיא יכולה להגיע גם מהחלטה של חברה גדולה. למשל סמסונג שנתנה זיכיון בלעדי לסאני תקשורת למכור את מוצריה בישראל.
הסכנה הגדולה בהשענות על רגולציה היא שחוקים נוטים להשתנות, ובמקרה של שינוי מהותי הדבר יכול להוביל את החברה לאבד נתחי שוק במהירות. אפשר להסתכל למשל על חברות התקשורת או אלעל שאחרי עשרות שנים של מונופול בחסות החוק הגיעו רפורמות הסלולר והתעופה ופגעו בהן מאוד. רפורמה משמעותית בתחום הייבוא והורדת חסמים רגולטוריים עשויים לפגוע בחברות שנהנו עד כה מהרגולציה כמו ראלקו ודיפלומט.
אפקט רשת - Network Effect:
החפיר המעניין ביותר בעיניי, ככל שיותר אנשים משתמשים בשירות או בפלטפורמה - ככה הם יוצרים יותר ערך למשתמשים האחרים ולפלטפורמה עצמה.
בואו נסתכל לדוגמא על עסקי האיקומרס של אמזון, ככל שיש יותר מוכרים בפלטפורמה ככה ההיצע גדל לקונים, וככל שיש יותר קונים ככה הכדאיות למוכרים גדלה, מה שמביא יותר מוכרים לפלטפורמה וכן הלאה.
דוגמא נוספת היא אפליקציות מסרים כמו ווצאפ או סלאק, אם כולם משתמשים בווצאפ בישראל אז אין לי אפשרות להימנע משימוש בה כי אחרת לא יהיה לי איך לתקשר עם העולם. לעומת זאת אין לי שימוש באפליקציה אחרת כמו סיגנל כי גם אם אני ארצה להשתמש בה אין בארץ כמעט עם מי לתקשר בה.
לסיכום, המונח הכלכלי "חפיר" מתייחס למצב בו לחברה יש יתרון מהותי מפני תחרות בסקטור או בשוק. היתרון הזה מאפשר לחברה לשמור על שיעור רווחיות גבוהה לאורך שנים. חברה בעלת חפיר רחב עשויה להשיא תשואה גבוהה יותר למשקיעים לאורך זמן, אך חשוב לשים לב גם לסיכונים כאשר החפיר נפרץ.
רפאל בירנבום הינו מנהל קהילת המשקיעים "השקעות ערך בישראל". ניתן לעקוב אחריו בערוץ הטלגרם: https://t.me/israelValueInvestments
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
פורסם לראשונה: 17:55, 18.07.23
