כלל אצבע ידוע בשוק ההון אומר שמניות הבנקים אטרקטיביות להשקעה כאשר הן נסחרות מתחת להון העצמי ופחות אטרקטיביות כאשר הן נסחרות מעליו. כלל האצבע הזה מתבסס על ההנחה שהתשואה הממוצעת של הבנקים על ההון היא 9%-10% בשנה, ולכן כאשר הבנק נסחר מתחת להון העצמי שלו ניתן לומר בהכללה גסה כי התשואה השנתית הגלומה בהשקעה גבוהה מ-10% ולכן אטרקטיבית להשקעה, וכאשר הוא נסחר מעליו התשואה הגלומה נמוכה יותר. אך האם יש בסיס להנחת היסוד הזו?
המערכת הבנקאית בישראל, ובפרט הבנקים הגדולים, עברו תמורות משמעותיות לאורך השנים. על פי סקירת המערכת הבנקאית של בנק ישראל לסיכום שנת 2022, המערכת הבנקאית עברה תהליך אגרסיבי של קונסולידציה כאשר מספר התאגידים הבנקאיים בישראל ירד מ-64 תאגידים ב-1990, דרך 24 בנקים ב-2010 ועד ל-16 בלבד כיום.
4 צפייה בגלריה
מספר התאגידים הבנקאיים בישראל, מתוך סקירת המערכת הבנקאית של בנק ישראל לשנת 2022
(מתוך אתר בנק ישראל)
משבר הסאב-פריים בשנת 2008 אשר הוביל בנקים מרכזיים ברחבי העולם לנקוט במדיניות ריבית אפסית משך מעלה מעשור, יחד עם התפתחות הטכנולוגיה, חייבו את הבנקים לעבור תהליך התייעלות משמעותי בעל כורחם. תהליך ההתייעלות של הבנקים כלל קיטון במספר הסניפים מ-1231 סניפים קבועים ב-2012 ועד 991 סניפים קבועים ו-70 סניפים ניידים ב-2022, העברת סניפים קיימים למיקומים מרכזיים פחות וזולים יותר, וצמצום מספר העובדים בכל סניף.
כל אלה התאפשרו הודות לעלייה חדה במספר הפעולות הנעשות באופן דיגיטלי ללא הגעה פיזית לסניף הבנק. הגדיל לעשות אמנון שעשוע והקים בנק חדש לראשונה לאחר 40 שנה דיגיטלי לחלוטין וללא סניפים כלל. בנוסף לכך, כלי ה-generative AI שפרצו בשנה האחרונה עם שחרור מודל ChatGPT 3 לציבור פותחים בפני הבנקים אפשרויות רבות ומגוונות. החל מכלים תומכים בחיתום טרם חלוקת אשראי, ועד תמיכה בלקוחות באמצעות צ'אטבוט מבוסס בינה מלאכותית. בכך הבנקים שואפים להוריד את מספר העובדים העוסקים בתמיכה ולהפחית בעלויות כח אדם.
אחת הנקודות המהותיות ביותר בתהליך ההתייעלות של הבנקים בארץ היא צמצום הכוח הנתון בידי ועדי העובדים, שהיו חזקים במיוחד עד אז ונהגו להתערב כמעט בכל ההחלטות הניהוליות כולל חסימת כל ניסיון התייעלות בכוח אדם ובטכנולוגיה, והעברתו להנהלות הבנקים. הגמישות הניהולית הנוכחית, המשוחררת מאותה התערבות של ועדי העובדים בכל החלטה, היא הגבוהה ביותר מאז ומעולם. כתוצאה מכך הנהלת הבנק יכולה להפנות את המשאבים הניהוליים לטובת קידום העסק.
התוכנית לצמצום הכוח של ועדי העובדים כללה פרישה מרצון של אלפי עובדים ותיקים תוך מתן פיצויים נדיבים. ההוצאה הזו הכבידה על רווחי הבנקים ופגעה בתשואה על ההון שלהם במשך שנים עד 2019. בנוסף, תהליך ההתייעלות הזה בוצע בתקופה של ריבית אפסית, תקופה שבה מרווח המימון מצטמצם. כעת עם עליית הריבית אשר על פי הציפיות לא צפויה לחזור לאזור ה-0% בטווח הנראה לעין המכונה היעילה והמשומנת שהבנקים הפכו להיות בעשור האחרון ייהנו משיפור במרווח המימון והתשואה על ההון תמשיך להשתפר.
ראוי לציין כי התשואה על ההון החריגה שמציגים הבנקים בשנה וחצי האחרונות, שאף הגיעה למעל מ-20% בחלק מהמקרים, נובעת בחלקה מעצם השינוי החד בריבית בנק ישראל שגרר זעזוע במערכת הכלכלית בישראל ובעולם ואינה מייצגת תקופה נורמלית של יציבות במשק. אך גם כאשר המערכת תתייצב הבנקים יישארו יעילים ורזים והתשואה על ההון תישאר גבוהה בראייה היסטורית.
4 צפייה בגלריה
התשואה על ההון של הבנקים מאז שנת 2000 ועד היום, מתוך סקירת המערכת הבנקאית של בנק ישראל.
(בנק ישראל)
ישנם שני פרמטרים עיקריים למדידת איכות של בנק: הראשון הוא "יחס היעילות", היינו היחס בין סך ההוצאות התפעוליות והאחרות של הבנק לסך ההכנסות מריביות נטו וההכנסות שאינן מריביות. במילים פשוטות היחס מודד כמה אגורות מכל שקל שהבנק מכניס יורדות לשורה התחתונה. ככל שהמדד נמוך יותר כך הבנק יעיל יותר. כפי שניתן לראות בתמונות למטה בעשור האחרון חל שיפור אדיר ביחס היעילות והבנקים בישראל נחשבים היום לבנקים מהיעילים בעולם עם יחס יעילות של 46 לעומת יחס של 63-65 בארצות הברית ובאירופה.
מדד חשוב נוסף אך פחות פופולרי הוא "העלות ליחידת תפוקה" שמודד את ההוצאות ביחס להיקף הנכסים של הבנק. גם כאן חל שיפור משמעותי בעשור האחרון.
להלן בתמונות יחס היעילות והעלות ליחידת תפוקה:
לצד הזדמנויות חדשות, ישנם סיכונים חדשים
הטמעת הטכנולוגיה והגברת האוטומציה בקרב הבנקים אמנם יצרה הזדמנויות עסקיות אדירות אך בה בעת הציגה גם סיכונים ואתגרים שלא היו קיימים בעבר. בשנים האחרונות עומדים בראש טבלת האיומים והסיכונים על הבנקים איומי סייבר וטכנולוגיה. בנוסף לכסף שהבנק מנהל עבור הלקוחות, מערכות המחשוב של הבנקים מכילות מידע רב, ובין השאר מידע רגיש על לקוחות הבנק.
עובדה זו הופכת אותם למטרה נחשקת עבור מתקפות כופר במסגרתן התוקף גונב מידע רגיש או חוסם את הגישה למידע מהותי ודורש כופר עבור שחרור המידע ואי מכירתו ברשת האפלה. התקפה נוספת היא מסוג DDoS, שמטרתה פגיעה בזמינותם של משאבי המחשוב של הארגונים, והיא עשויה לשבש פעילותם עד כדי השבתה מלאה וממושכת, מה שגורר לעיתים נזקים משמעותיים.
איומים אלה, וכן איומים ואתגרים נוספים סביב עולמות הטכנולוגיה, מחייבים את הבנקים להוציא בכל שנה סכומי כסף גדולים בפיתוח והטמעה של מערכות מחשוב ובהגנת סייבר.
ראוי לציין שבטווח הקצר קיימים איומים וסכנות משמעותיים נוספים. הבנקים בישראל העלו את הריבית במהירות שיא מאפס ל-4.7% על מנת להילחם באינפלציה הגואה, ובעולם ישנה מגמת עלייה דומה. אמנם בטווח המיידי עליית הריבית פותחת את מרווח הריבית וגוררת רווחים אדירים לבנקים, אך ריבית זו עלולה להוביל את המשק למיתון ולעלייה ניכרת בהפסדי אשראי ולפגיעה בתשואה על ההון עד כדי הפסד בשורה התחתונה. כבר כעת ניתן לזהות בנתוני הלמ"ס עלייה בבקשות לחדלות פירעון ועלייה בסיכון האשראי במשק. כמו כן הבנקים חשופים כיום יותר מתמיד לתחום הנדל"ן למגורים שחווה כעת האטה. ירידה משמעותית במחירי הדיור עלולה להוביל לגל חדלות-פרעון של לווים שלא יכולים לעמוד בתשלומי המשכנתא ולהפסדים כואבים למערכת הבנקאות.
השורה התחתונה
הבנקים בישראל היום הם חיה שונה ממה שהכרנו בעבר. הם אינם גופים מסורבלים וכבדים כמו פעם אלא גופים יעילים ורזים יותר שממשיכים לעבוד קשה במטרה להמשיך ולהתייעל תפעולית. לאחר עשור שבו פירות ההתייעלות הסתתרו מאחורי ריבית אפסית והוצאות הקשורות לתהליך ההתייעלות, כעת הבשילו התנאים להנות מהפירות הללו ולהציג את כוח עשיית הרווחים האמיתי שלהם. כאשר שוק ההון יראה שגם בתקופה בה הריבית נשארת יציבה הבנקים יודעים לשמור על תשואה-על-ההון בשיעור גבוה, השוק יהיה חייב לערוך לבנקים תמחור מחדש ואולי לתת להם מכפיל גבוה יותר על ההון.
רפאל בירנבום הינו משקיע בשוק ההון בעל ותק של כעשור, מנהל תיקים ומוביל את קהילת המשקיעים "השקעות ערך בישראל". ניתן לעקוב אחרי רפאל בערוץ הטלגרם ובחשבון הטוויטר שלו ובבלוג Art Invest. הכותב עשוי להחזיק במניות של חלק מן החברות המוזכרות בכתבה בתיקו האישי ו\או בתיקים המנוהלים על ידו. אין לראות בכל האמור לעיל משום יעוץ או המלצה לפעולה בניירות ערך ואין התחייבות שהינו שלם ו/או חף מאי דיוקים והשמטות.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
