הפרסום האחרון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) בהקשר לשינויים בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) לא הצביע למראית עין על מצבו החמור של המשק הישראלי. התמ"ג ברבעון השני של 2024 ירד מול הרבעון המקביל אשתקד ב-1.4%, בהשוואה לעלייה של כ-2% בשנת 2023. לכאורה אין פה דרמה - ויש שיגידו שזוהי אף הפתעה לטובה במציאות כה לא פשוטה. האמנם?
ניתוח מעמיק יותר עשוי ללמד כי אנו ניצבים כיום באחת השעות הקשות ביותר, אם לא הקשה ביותר, שידע המשק מעודו. עיון מעמיק בחשבונות הלאומיים שפירסמה הלמ"ס מצביע על מגמה מטרידה ביותר במישור התוצר העסקי וההשקעה בנכסים קבועים.
2 צפייה בגלריה
השינוי השנתי באחוזים בתמ"ג העסקי ובהשקעה בנכסים קבועים במשק, על פי נתוני הלמ"ס, כולל החציון הראשון של 2024
(Moore Financial Consulting, לפי נתוני הלמ"ס)
באדום - חציון 2024.
מבט על התמ"ג העסקי של המשק במחצית 2024 מראה כי נתון זה ירד בכמעט 5% בהשוואה לשנת 2023. ההשקעה בנכסים קבועים, לעומת זאת, ירדה במחצית הראשונה של 2024 בכ-17% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.
כדי להבין עד כמה הדברים חמורים, נזכיר כי התוצר העסקי מוגדר כתוצר הכולל, בניכוי תוצר שירותי הדיור ותוצר המגזר הציבורי. זהו למעשה האינדיקטור הכלכלי המרכזי והחשוב של המשק. מקור הפער בין התוצאה הסבירה לכאורה של התמ"ג לבין הקריסה של התוצר העסקי הוא הגידול בתוצר המגזר הציבורי - אינדיקטור שלילי לכל הדעות, שהוא תוצאה של התקופה הקשה שבה שרויה המדינה.
ההשקעה בנכסים קבועים מהווה את סיכום ההוצאות להגדלת מלאי ההון של נכסים קבועים שבידי המפעלים, הממשלה והמוסדות ללא כוונת רווח (מלכ"רים). ההשקעות בנכסים קבועים בענפי המשק כוללות בנייה שלא למגורים, מכונות וציוד, כלי תחבורה ומוצרי קניין רוחני. מובן שקריסה כה קשה בהיקף ההשקעות מהווה פגיעה משמעותית במשק, שאותה כולנו נחוש בעתיד ברמת התשתיות.
המשמעות של שני נתונים אלה, ירידת התמ"ג העסקי וירידת ההשקעה בנכסים קבועים, היא דרמטית. מדובר בנתונים שליליים שכמוהם לא ידעה מדינת ישראל בעשרות השנים האחרונות. נתונים אלה גרועים אף בהשוואה לנתוני השנים 2002 ו-2003, שהיו שנות מיתון משמעותיות במשק.
לעומת זאת, הירידה בתמ"ג הכללי במחצית הראשונה של 2024 הייתה מתונה בהרבה ונבעה משלל סיבות, ובהן ניתן להזכיר את הגידול החד בהוצאות הממשלה ואת הגידול הקל בצריכה הפרטית במשק. כל אלה מיתנו באופן משמעותי את הירידה בתמ"ג ב-2024. ואולם, השפעות מקזזות אלה עשויות לייצר הטעיה בהבנת המצב המאתגר שבו נמצא כיום המשק הישראלי.
החשש הקיים ממיתון חד במשק עדיין לא חלחל לציבור הרחב, ובעיקר ציבור השכירים, שבינתיים אינו מרגיש פגיעה קשה בכיס - וזאת מכמה סיבות. הממשלה תומכת בינתיים בצורה משמעותית בציבור שספג נזק במהלך המלחמה (בעיקר תושבי עוטף עזה ותושבי קו העימות בצפון). ימי המילואים הרבים מאפשרים לעסקים שבהם חלה ירידה משמעותית בהיקף הפעילות, שלא לפטר עובדים, היות שחלקם משרתים במילואים וממומנים על ידי המדינה. ציבור השכירים עדיין לא נחשף למצב המשק (הממשלה מממנת את ימי המילואים, ובנוסף את הציבור שנפגע מהשפעות המלחמה). לפיכך, בשלב הנוכחי לא מתקיים אפקט "כדור השלג" המאפיין תקופות מיתון, שבהן ההידרדרות הכלכלית גדלה והולכת עד כדי אובדן שליטה.
ניתוח מצבו הנוכחי של המשק, המבוסס על הנתונים שהוצגו כאן, מעלה חשש כבד מפני השלכות המצב על עתיד המשק. הגירעון המשמעותי בתקציב הממשלה, המחייב את מימונו, הורדת דירוג האשראי והצפי להורדת דירוג נוספת, שתגדיל עוד יותר את נטל החוב, נוסף על הקיצוצים הצפויים בתקציב, שעשויים להוביל למיתון כבד ולתחילתו של אפקט "כדור שלג", הם הגורמים העיקריים לחשש זה.
לפיכך, הטיפול במצב חייב להיות מיידי ולכלול צעדים משולבים של הסטת תקציבים מהירה לסגמנטים מחוללי צמיחה, יחד עם קיצוץ חד בתקציבים שאינם משפיעים על אפקט "כדור השלג". בהקשר זה, יש להימנע ככל האפשר מהעלאת מסים - צעד מדכא צמיחה, בעל תרומה משמעותית לגידול באבטלה.
נקיטת צעדים מיידיים ללא שיהוי, לרבות בניית תקציב 2025 כך שיהיה מרוסן מצד אחד, אבל גם יימנע ככל האפשר מצעדים מדכאי צמיחה מצד שני, הן חשובות וקריטיות גם ליצירת ודאות כלכלית וגם כצעד ראשון לריפוי המשק.
פיני שמואלי-ניסן הוא שותף בחברת Moore Financial Consulting מקבוצת ליאון אורליצקי ושות' Moore ישראל
2 צפייה בגלריה
פיני שמואלי-ניסן, שותף בחברת Moore Financial Consulting מקבוצת ליאון אורליצקי ושות' Moore ישראל
(אייל פרידמן)
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
