הדולר התחזק ב-11.5% מול השקל לעומת שנה שעברה, בתהליך שנקרא "פיחות של המטבע המקומי". על מנת להבין את השפעת היחס בין המטבע המקומי למט"ח (מטבע חוץ) על כלכלת ישראל, יש להבין על איזה סוג של כלכלה המדינה מתבססת – כלכלת יבוא או כלכלת יצוא.
בקווים כלליים, המייצא מעדיף מטבע מקומי חלש, שכן הוא מוכר בעולם במטבע זר ולאחר מכן משלם לעובדיו במטבע מקומי, ולכן כל דולר שהוא מקבל בחו"ל שווה יותר כסף בישראל. מנגד, המייבא מעדיף מטבע מקומי חזק, משום שהוא מבצע את ההמרה לדולרים, ומכיוון שכל דולר שווה פחות שקלים הייבוא זול יותר.
על מנת לרדת לשורש העניין, נסו לקרוא את הפסקאות הבאות בכובעו של בעל העסק, ולא מעמדת העובד. באשר לייצוא, ענף הטכנולוגיה למשל, מעדיף שקל חלש ודולר חזק, משום שהוא מגייס את כספו בדולר ומקבל תשלום בדולר, אך צריך לשלם לעובדיו בישראל בשקל – על כן יעדיפו שהתמורה של הדולר תהיה גבוהה יותר. ובדוגמה מספרית, בואו נחשוב שסטארט-אפ גייס מיליון דולר מקרן זרה והוא צריך להמיר אותם לשקל כדי לשלם לעובדיו. האם הסטארט-אפ יעדיף מצב שדולר אחד שווה ל-3.5 או ל-3.2? כמובן ש-3.5, ולכן – מטבח מקומי חלש הוא טוב לייצוא.
כעת, נמחיש את הדבר באשר לייבוא. בחודש ספטמבר 2022, כשערכו של דולר אחד היה 3.45 שקלים, מחיר טיסה לחו"ל שעלותה 500$ היה 1,725 שקלים חדשים. חודש לאחר מכן, בעקבות שינויים (שיוסברו בהמשך) ערך הדולר ירד ל-3.35 ש"ח, ואותה טיסה הייתה עולה 1,675 ש"ח.
כל כלכלת מדינה מתבססת על יבוא או על יצוא, ולכן למדינה יש אינטרס באשר לערך המטבע המקומי שהיא מעוניינת לשמור עליו, בהתאם לסוג כלכלתה. מדינה המתבססת על ייצוא תשאף לרוב לדאוג לאינטרסים של היצואנים (שהם כזכור, מטבע מקומי חלש ודולר חזק). יחד עם זאת, ייתכן והאינטרסים של אוכלוסיית המדינה עצמה שונים, שכן היא נחשבת כלכלת יבוא (הכוללת קניות באינטרנט, טיסות לחו"ל וכו'). ערך הדולר אל מול המטבע המקומי מבטא למעשה את כוח הקנייה של האוכלוסייה בתור צרכנים, ולפיכך תעדיף האוכלוסייה מטבע מקומי חזק מול דולר חלש – וכאן נוצר קונפליקט.
מה הם הגורמים לשינוי בערך של מטבע מקומי לעומת המטבע הזר?
בראש ובראשונה, המרכיב העיקרי המוביל לשינוי בערכי המטבעות הוא כניסה ויציאה של כסף זר מהמדינה.
לפני כשנתיים הגיע ערך הדולר לשפל של 3.12 שקלים ובנק ישראל ביצע קנייה מסיבית של דולרים. זאת נגרם כתוצאה מנהירה של משקיעים זרים בחברות הייטק שהזרימו כסף זר רב אל ישראל. אותן חברות היו צריכות לשלם לעובדים בשקל, וכן לשלם להשכרת משרדים בארץ והוצאות נוספות, צרכים אלו הובילו להמרה (מכירה) משמעותית של דולרים וקנייה של שקלים. כך, היצע הדולר עלה בעוד שביקושו ירד, והביקוש לשקל עלה וההיצע שלו ירד – מה שהוביל להורדת ערך הדולר.
השפעת פיחות השקל על המשק הישראלי
לפי בנק ישראל כ-80% מהעובדים במשק מועסקים בענפים החשופים לפיחות, ועל כן ייפגעו מהיחלשות של המטבע וייהנו מהתחזקות של המטבע, כלומר החשׂיפה שלהם לשער החליפין בצד ההוצאות גדולה מזו שבצד ההכנסות. בין ענפים אלו ניתן לציין את ענפי המסחר (דוגמת קבוצת עזריאלי, שופרסל, רמי לוי) הבינוי (קבוצת אקרשטיין), השירותים הציבוריים והשירותים האחרים החשופים לפיחות כיוון שהם מייבאים תשומות, אך כמעט שאינם מייצאים. מנגד, ענף התעשייה (דוגמת שטראוס, אלביט מערכות, נטו) המעסיק כ-10% מהעובדים במשק, חשוף לייסוף בשער החליפין והעדפתו היא מטבע מקומי חלש, נהנה מהמצב כיום. כפי שאלירן גלזר, מנהל הכספים הראשי בחברתmonday אמר לאחרונה בראיון: "ההשפעות של שער המטבע והאינפלציה תלויות מאוד במבנה ההכנסות וההוצאות של כל חברה ובמטבע הפעילות. כך למשל, חברה שרוב הכנסותיה בדולרים, אבל עיקר פעילותה והוצאותיה בישראל, אמורה ליהנות מהמצב, מכיוון שכאשר ההוצאות בארץ (בעיקר שכר), הן בשקל חלש יחסית, התרגום שלהן לדולרים יהיה נמוך יותר וישפר את שורת ההפסד או הרווח, ובידי החברה יישארו יותר מזומנים שמקורם בדולר."
חשוב לזכור כי בסיכום העשור האחרון השקל עדיין היא המטבע היחידי בעולם שהתחזק אל מול הדולר. יחד עם זאת, הסיטואציה בה אנו נמצאים כיום והחשש מפני הרפורמה המשפטית עלול לגרום ליציאה של כסף זר מתוך המדינה, דבר שיכול לגרום למצב אבסורדי בו מצד אחד היצואנים נהנים (בטווח הקצר), אך אנחנו, היבואנים-צרכנים, סובלים ממנו מאוד.
החשש הגדול הוא שהמצב יצא מכלל שליטה וחוסנה וחוזקה של כלכלת ישראל יפגעו – מצב שלאורך זמן יפגע הן ביצואנים והן ביבואנים.
גיא נתן חי את עולם המאקרו כלכלה, פיננסים ושוק ההון למעלה מ-5 שנים. בנוסף, הוא הבעלים של חברת גיא נתן בע''מ העוסקת בליווי פיננסי ובהכשרת משקיעי ערך. בעל הפוקאסט המצליח '' מפת החום '' שבו מתארחים מדי שבוע בכירי המשק הישראלי, המתעסקים בתחומי הכלכלה. ניתן לעקוב אחריו בערוץ האינסטגרם שלו
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
