פאלנטיר (PLTR), מיקרוסטרטג'י (MSTR) ואקסון אנטרפרייז (AXON) מצטרפות למדד היוקרתי נאסד"ק 100, ויחליפו את סופר מיקרו (SMCI), מודרנה (MRNA) ואילומינה (ILMN). השינויים צפויים להיכנס לתוקף ביום שני, 23 בדצמבר, כחלק מהעדכון השנתי של המדד.
כתוצאה ממהלך זה, צפויים ביקושים 'אוטומטיים' חסרי תקדים למניות החברות שיצטרפו למדד, בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים שיזרמו בחודשים הקרובים. הביקושים מגיעים בעיקר מקרנות ותעודות סל (ETF) המחקות את המדד, שבהן אין מנהל בעל שיקול דעת איכותני שמחליט אילו חברות ייכנסו או ייצאו מהמדד.
פאלנטיר נסחרת כיום במכפיל הכנסות של 64, מיקרוסטרטג'י נסחרת במכפיל של 2.2 על ההון העצמי שלה (המורכב ברובו מביטקוין – כך שמשקיעים משלמים פרמיה על הנגישות והנזילות), ואקסון נסחרת במכפיל רווח גבוה במיוחד של 167. כניסתן של חברות בתמחורים גבוהים כל כך למדד כה מרכזי מעלה תהיות לגבי הרכב המדדים וההיגיון הכלכלי שבבסיסם.
כאשר משקיעים רבים בוחרים להשקיע במדדים מתוך מחשבה על יציבות וסולידיות, הם עשויים לגלות כי חלק ניכר מהנכסים שבבסיס ההשקעה שלהם רחוק מלהיות כזה. מהלך זה מהווה הזדמנות לדון מחדש ביתרונות ובחסרונות של השקעה במדדים המובילים בשוק ההון.
השקעות פסיביות הפכו לאחת התופעות הבולטות בשוק ההון בעשור האחרון. גישת הניהול הפסיבי, המבוססת על ההנחה כי קשה עד בלתי אפשרי "להכות את השוק" לאורך זמן, יחד עם העלויות הנמוכות של קרנות מחקות מדד (שהובילו מהפכה בתחום, בראשות Vanguard בארה"ב), הובילו משקיעים רבים לנטוש את המסלולים האקטיביים – שבהם מנהלים אנושיים מקבלים החלטות השקעה – ולעבור לניהול השקעות המבוסס על מעקב אחר מדדים.
אבל מהו בעצם "מדד"? מדובר במדד סטטיסטי המייצג את הביצועים של קבוצת מניות תחת קריטריון משותף. כך, למשל, מדד ת"א 35 כולל את 35 החברות בעלות שווי השוק הגדול ביותר בישראל, ות"א 125 מרחיב את הרשימה ל-125 החברות הגדולות. במדדים הבינלאומיים ניתן למצוא את S&P500, הכולל את 500 החברות הגדולות בארה"ב, ואת מדד נאסד"ק, הממוקד בחברות טכנולוגיה. מדדים רבים קיימים גם לפי תחומים ספציפיים, כמו נדל"ן, בנקאות או טכנולוגיה, ובדרך כלל משקלן של המניות בכל מדד נקבע בהתאם לשווי השוק שלהן.
אז מה עשויה להיות הבעיה עם השקעה פסיבית במדדי מניות? יש כמה נקודות שכדאי לשים לב אליהן.
1. אחת הבעיות המרכזיות נעוצה במנגנון האוטומטי שמזרים כספים למניות במדד, ללא התייחסות לערכן הכלכלי או לביצועי החברה בפועל. משקיע פסיבי שרוכש תעודת סל, כמו QQQ או SPY, גורם לכך שהתעודה רוכשת את כל המניות במדד בהתאם למשקלן בשווי השוק. התוצאה היא שחברות במדד מקבלות ביקושים קבועים, גם אם הן נקלעו לקשיים או ששוויין האמיתי נמוך משמעותית משווי השוק שלהן.
המנגנון הזה עלול ליצור מצב שבו מחירי מניות במדדים מתנפחים מעבר לערכן הכלכלי, ולעיתים אף משקפים שווי שוק לפעילויות שאינן קיימות כלל. הכלכלן זוכה פרס נובל יוג'ין פאמה, שנחשב לאחד מאבות תיאוריית השוק היעיל, טען כי למרות יתרונות ההשקעה הפסיבית, היא עלולה לעיתים להגביר עיוותים בשוק, במיוחד כאשר זרימת הכספים לא מתחשבת במידע חדש או בשינויים מהותיים במצב החברות.
2. כאשר מדד מניות נבנה על בסיס שווי שוק, ישנה נטייה לכך שבשווקים קטנים יחסית, כמו ישראל, חברה אחת יכולה לתפוס נתח משמעותי ממנו. כך היה, למשל, בתקופה שבה טבע הייתה בשיא פריחתה. הפתרון המקובל במקרים כאלה הוא לקבוע מגבלה על המשקל המקסימלי של כל מניה במדד.
עם זאת, הגבלת המשקל יוצרת אתגר חדש: למשל, אם טבע היוותה 30% מהמדד באופן טבעי אך הוגבלה ל-10%, המגבלה לא שינתה את השפעתה בפועל כאשר ערכה ירד בעשרות אחוזים. במקרים כאלה, המניה עדיין נשארה במשקל המקסימלי המותר במדד, והשפיעה באופן ניכר על ביצועי המדד כולו לאורך זמן.
דוגמה בולטת להשפעה זו הייתה הירידות החוזרות של טבע, שגררו את המדדים המובילים בישראל כלפי מטה במשך תקופה ממושכת. מצב זה אף הוביל להחלטה להרחיב את מדד ת"א 25 ולהוסיף אליו עשר מניות נוספות, מה שהוליד את מדד ת"א 35 במתכונתו הנוכחית.
3. אחת הבעיות הפסיכולוגיות בהשקעה פסיבית במדדים, כמו S&P 500 או נאסד"ק 100, היא שהמשקיע אינו תמיד מודע להרכב המדויק של התיק שלו. במדדים גדולים שמאגדים מאות חברות, המשקיע עשוי להחזיק מניות של חברות רבות שמעולם לא שמע עליהן, ולמעשה לא להבין אילו ענפים הם מרכיב מרכזי בהשקעתו.
בזמן משבר, חוסר ההיכרות הזה יכול להיות קריטי. לדוגמה, משקיע עלול לגלות לפתע שהתיק שלו חשוף בצורה משמעותית לענפים פגיעים, כמו תיירות, מסעדות, בילוי או אפילו השקעות ספקולטיביות כמו ביטקוין, מבלי שהיה מודע לכך מראש. כאשר השוק מתחיל לרדת, החרדה וחוסר השליטה עלולות להוביל לתגובה פזיזה של מכירת כל התיק בלחיצת כפתור, בניסיון "להגן על ההשקעה".
התגובה הזו, כאשר היא מתרחשת בו זמנית אצל משקיעים רבים, מגבירה את התנודתיות בשוק וגורמת לירידות חדות ולא פרופורציונליות. במקרים כאלה, דווקא העובדה שההשקעה נראית פשוטה ומנותקת משיקול דעת אישי, עלולה להפוך לחולשה בשוק תנודתי.
4. בעיה המרכזית בהשקעה במדדים נובעת מכך שהכניסה למדד מתבצעת כשהשווי של החברה עולה, ולא בהכרח בהתאמה לערך הכלכלי שלה. כאשר מדדים קונים מניות, הם למעשה קונים מניות שהתייקרו ומוכרים מניות שהוזלו, מה שלעיתים קרובות מוביל לרכישת מניות במחירים גבוהים, בניגוד לעקרון הבסיסי בהשקעה – קניית נכסים במחירים נמוכים.
תופעה זו מתרחשת גם בעדכון המדדים: חברות ששווי השוק שלהן ירד, ללא קשר ישיר לביצועים שלהן, נמכרות לטובת חברות ששוויין עלה. כך, למעשה, המשקיע מוצא את עצמו קונה מניות במחיר גבוה ומוכר מניות במחיר נמוך, בניגוד לגישה שמבוססת על מציאת ערך אמיתי של חברה.
דוגמה לכך ניתן למצוא בשינויים האחרונים במדד נאסד"ק 100, שבו מצטרפות שלוש חברות – פאלנטיר, מיקרוסטרטג'י ואקסון אנטרפרייז. כל אחת מהחברות הללו נסחרת בשווי שוק גבוה, שאין בהכרח קשר ישיר עם ביצועיהן הכלכליים. פאלנטיר נסחרת במכפיל הכנסות של 64, מיקרוסטרטג'י ב-2.2 על ההון העצמי שלה, שחלקו הגדול הוא ביטקוין, ואקסון אנטרפרייז במכפיל רווח של 167. אני לא אכנס להערכות שווי עכשיו, אך אציין שמחברות עם תמחורים כאלה, לא ניתן לצפות להמשיך ולחוות עליות אסטרונומיות בשנים הקרובות.
לדעתי, ברכישה הנוכחית, המשקיעים הפסיביים חשופים לסיכון של ירידות יותר מאשר לסיכוי של עליות.
ואולם, על אף כל החסרונות האלו, מדדים מחקים הם בכל זאת דרך מצוינת ופשוטה להיחשף לשוק ההון, אך יש להכיר בכך שבעולם שבו משקיעים פסיביים הם הרוב ולא המיעוט, דווקא הפשטות של תעודות הסל באה על חשבון זה שהמדד יכלול חברות רבות שלא בטוח שהייתם רוצים לקנות במחיר שבו הן נסחרות.
למרות כל החסרונות שצוינו, מדדים מחקים עדיין מהווים דרך מצוינת ונגישה להיחשף לשוק ההון. עם זאת, חשוב להבין שבעולם שבו המשקיעים הפסיביים מהווים את הרוב ולא את המיעוט, הפשטות של תעודות הסל עשויה לפגוע בכך שהן כוללות חברות רבות שמחיריהן עלולים להיות גבוהים יותר ממה שהייתם מוכנים לשלם עליהם, ללא קשר לביצועים או לערך הכלכלי שלהן.
שי אגוזי הינו שותף מנהל בקרן הגידור Long Road Partners ובנקאי השקעות אשר מביא עימו ניסיון רב בהשקעות סחירות וריאליות. עם הבנה מעמיקה של התהליכים העסקיים והמהלכים הפיננסיים בשוק, שי מצליח להעביר את המידע בצורה נגישה וברורה לקהל הרחב ניתן לעקוב אחריו בחשבון הטוויטר שלו. הכותב עשוי להחזיק במניות המוזכרות. אין באמור המלצה לפעולה במניה
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
