נתחיל בבשורות הכלכליות הפחות טובות שמגיעות אלינו בימים האחרונים: דירוג האשראי של ישראל ירד על ידי חברת פיץ' עם "אופק שלילי" - המעיד כי הוא כנראה עומד לרדת שוב בחודשים הקרובים. המהלך הנוכחי מצטרף להורדת הדירוג שביצעה מודי'ס בתחילת השנה הנוכחית, שהגיעה לאחר 20 שנה בהן ישראל חוותה עלייה מתמדת בדירוג. מאז משבר 2003, במהלכו מדינת ישראל כמעט ופשטה את הרגל וניצלה בזכות תכנית כלכלית אגרסיבית, לא התמודדנו עם מצב כלכלי מאתגר כל כך. כעת אנחנו מתקרבים ברמת המדינה בצעדי ענק למצב דומה, עם גירעון של 8%.
איך הגענו לכאן
הוצאות המלחמה האדירות והירידה בפעילות המשק יצרו פער קבוע בין הוצאות המדינה להכנסות. הפער הזה לא רק שלא קטן, אלא גדל. ההשלכות המיידיות הן הורדות דירוג האשראי של מדינת ישראל ועלייה צפויה בעלויות גיוס החוב. זהו אירוע כמעט ודאי. אם לא יתרחש נס בכלכלה הישראלית יחד עם שלום עולמי, הגירעון ימשיך לזנק לצערנו, בדומה למצב לאחר מלחמת יום כיפור ב-1973.
כבר עכשיו נוכל להבחין בגידול בעלויות הריבית שרבים משלמים על הלוואות, המשכנתה והמינוס. במקביל, הלוואות צרכניות הולכות להתייקר גם כן. כשמדינת ישראל לווה במחירים יקרים יותר, המחירים שבהם אנחנו לוקחים הלוואות מתייקרים בהתאם.
כדי להפוך את המגמה של הורדות הדירוג, משרד האוצר יהיה חייב לצאת עם בשורה של גזירות משמעותיות. מצד אחד על האוצר יהיה לקצץ רוחבית את השירותים החברתיים שכל אחד מאיתנו מקבל והקיצוצים האלה יגיעו גם בתחומי החינוך, רווחה, תחבורה ועוד. המשמעות היא שכל משפחה תצטרך להוציא מהכיס שלה יותר כסף כדי לקנות את השירותים הללו מכספה. אם זה קו אוטובוס חדש בשכונה שכבר לא יזכה לסבסוד וידרוש מאיתנו לפתרונות תחבורה אחרים שיידרשו מאיתנו למשל להוציא יותר, או סבסוד מעונות היום והקייטנות בקיץ הבא. אלו רק דוגמאות מעטות מבין רבות.
הצד השני של המטבע הוא גזירות מסים. לא יהיה מנוס מביטול פטורים שונים ממס הכנסה. ייתכנו שינויים במדרגות המס שישאירו אצלנו פחות כסף בנטו, לא משנה אם אנחנו שכירים או עצמאים. אם מתחילת המלחמה לא נרשמו גזירות כלליות על ציבור השכירים, בקרוב מאוד לא יהיה מנוס והעלאות מיסים משמעותיות יגיעו וישפיעו על ההכנסה של כולנו. כבר כיום מדברים במסדרונות משרד האוצר על מיסוי קרנות ההשתלמות, וזוהי רק ההתחלה.
הפתרון - הגדלת ההקצאה המשפחתית להשקעות
אל תחכו להתייקרויות ולהקטנת ההכנסה, תובילו אתם את המהלכים הכלכליים ותפתחו חוסן גדול יותר להפתעות מהסוג הזה.
בזמן שהרוב מתמקדים בצמצום הוצאות שקשה הרבה יותר להתמיד בו, הגדלת הכנסות זו לא מילה גסה. היכולת להפחית הוצאות היא מוגבלת ומסתיימת מהר מאוד לאחר הורדת סעיפי מותרות בתקציב המשפחתי, בעוד שהגדלת הכנסות היא אינסופית. הרעיון הוא לא לחכות שהמצב הכלכלי יתדרדר ולא תהיה לנו כל ברירה, אלא לבצע מהלכים כבר היום שיוכלו לתת מענה. הפתרונות לא נמצאים אצל הממשלה והמדינה, שמתמודדות עם משבר, אלא אצלנו בצעדים אקטיביים של המשפחה.
אחד הפתרונות מגיע מהגדלת החיסכון, כדי לאלץ את עצמנו להגדלת הכנסות. הגדילו באופן שרירותי את הסכום החודשי שאתם מפנים להשקעות. אם עד היום הפניתם 10% מהשכר נטו להשקעות (כולל חיסכון לילדים), אתגרו את עצמכם עם 20% מההכנסה החודשית. לצמצם את ההוצאות לא יספיק כאן כדי להשיג את המהלך, תדרשו לדחוף את עצמכם להגדלת הכנסות, בין עם דרך בקשות להעלאות שכר מהמעסיק ובין אם הגדלת הכנסה ופתיחת עסק צדדי שיתמוך במשפחה. כל האפשרויות הן מקובלות.
יהיו שישאלו - איבדנו חלק מההכנסה שלנו נטו, כיצד נוכל לייצר אליה תחליף בטווח הארוך? כאן תוכלו להקצות חלק מההון שצברתם לאורך זמן כדי לייצר גידול בהכנסה השוטפת, בין האפיקים האלה אפשר למצוא השקעות נדל"ן ועוד פתרונות שלא דורשים שעות עבודה נוספות.
נועם שפלטר הוא יזם סדרתי וממייסדי ובעלי בית ההשקעות האלטרנטיביות אינווסטו ו-Be Rich, נציגות גרנט קרדון בישראל
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
