נקודה פיבוטלית? מדדי תל אביב פיגרו מול מקביליהם ועד לפני 3 חודשים הציגו תשואה שלילית ואת הגרועה ביותר בעולם המפותח. בזמן שבורסות אירופה החשובות דוגמת הדאקס, פוטסי וקאק חזרו לשיא כל הזמנים והציגו תשואה דו ספרתית, מדד תל אביב הגיע גם לתשואה שלילית של 6% ועמד לשבור את שער ה 1,700 המהווה נקודה פסיכולוגית חשובה.
כל זה כאשר באירופה האינפלציה הגבוהה ביותר מזה 40 שנים, מתקיימת מלחמה בין 2 מדינות בולטות והצמיחה לא קיימת.
לבורסה בארה"ב אין מה להשוות. פתיחת השנה מהיותר חזקות בהסטוריה של מדדי ה- S&P500 והנאסדק הביאו עימם עלייה של 20% ו-40% (בהתאמה) בפחות מ-7 חודשים ורק העצימה את התחושה שמשהו רע קורה כאן בבורסת תל אביב.
השווקים בחו"ל עדיין סובלים מאינפלציה גבוהה, אך השוק הוא צופה פני עתיד והנתונים מצביעים על ירידה בתוצאות האינפלציה ואופטימיות המשקיעים כי הריבית תרד הביאה לעליות החדות בשווקים הזרים.
אך לשוק המקומי תחושת האופטימיות הזו לא הגיעה.
המתח הפוליטי הוא זה שמושך מטה את הבורסה שלנו כאשר ראינו עוד בחודש נובמבר, לפני הקמת הממשלה את השוק זוחל מטה ברגע היוודע תוצאות הבחירות. לאחר הצגת התוכנית המשפטית בתחילת חודש ינואר הסערה משכה את השוק והעבירה אותו מפתיחת שנה חיובית לפברואר אדום בוהק.
אבל האם המצב צפוי להמשיך? אולי דווקא עכשיו השקעה במדדי ישראל היא המהלך החכם?
אסטרטגיית השקעה ותיקה מציגה את התוכנית הבאה:
סינון מדד בתחילת השנה הקלנדרית לפי מניות עם התשואה החיובית ביותר באותה השנה ועד אלו עם התשואה הגרועה ביותר. האסטרטגיה אומרת כי יש לקנות את 5 המניות שהשיאו את התשואה הכי שלילית מתוך הנחה שבשנה הקרובה הן אלו שיתקנו יותר משאר המניות במדד ויפיקו את מרבית התשואה.
אם נסתכל על מדד תל אביב 125 כמדד הרחב והמאוזן ביותר שיש בבורסה המקומית, ונבחר את 5 המניות הגרועות ביותר ב 2019 נקבל את אופקו, אינפניה(לשעבר נייר חדרה), טבע, סלקום וביטוח ישיר. השקעה ב-5 הללו נתנה בשנת 2020 תשואה של 37%. המדד אגב סיים שלילי את שנת הקורונה הראשונה שלו.
אולי מדובר על מזל בלבד?
אז שכפול של הצעד בשנת 2021 הפיק תשואה של 66% כאשר המדד נתן תשואה נהדרת של 31%. בשנת 2022 לעומת זאת הייתם מקבלים תשואה זהה למדד של מינוס 12%
האם הנתונים הללו מצביעים כי קניה בתחתית היא הצעד הנכון בהשקעות? לא בהכרח, אבל קיבלנו נקודת פתיחה לרעיון השקעה. בואו נראה מה עשו המדדים בשנים האחרונות: שנת 2023 בשוק המקומי מושפעת מגורמים פוליטיים שמפריעים לראות את התמונה האמיתית. בפועל כלכלת ישראל היא חזקה, תמ"ג מהגבוהים בעולם, צמיחה מהגבוהות בעולם המערבים, חוב נמוך ותעסוקה מלאה.
לכן אם ארצה לבדוק מה קרה בשנים שלפני המשבר הפוליטי, אלך לשנת 2019 לעולם טרום קורונה: בשנת 2019 מדד תא 125 השיא תשואה של 21% כאשר הS&P500 האמריקאי הפיק 29%. הנצחון האמריקאי ממשיך גם לשנת 2020, שנת הקורונה, בה סיים עם 16% תשואה בזמן שת"א 125 סיים במינוס 3%. אבל אז הגיע המהפך. שנת 2021 היתה שייכת למדד תא 125 עם יותר מ 31% בזמן שהS&P עלה 27% ואפילו 22 השלילית הסתיימה כשמדד תל אביב ירד 12% והמקביל האמריקאי ירד כמעט 20%, כלומר אנחנו רואים איזון מסוים שנשמר, עם יתרון למדד ה S&P500 האמריקאי.
אחת הדרכים לבחון האם מדד הוא זול או יקר היא באמצעות מכפיל הרווח של מניות המדד והשוואה למספרים ההסטוריים.
מדד תל אביב 125 מציג מכפיל רווח באזור ה 10 ונמוך מהממוצע ההסטורי שלו העומד על 13. לעומת זאת ה S&P500 נמצא מעל הממוצע ההסטורי שלו העומד על 16 ומציג מכפיל רווח נוכחי של 21.
אף אחד לא מבטיח לנו כי תל אביב 125 יסגור את הפער כלפי מעלה, כנ"ל שה S&P500 לא ירד חזרה לממוצע שלו.
לכן חוזרת השאלה האם נוצרה הזדמנות בהשקעה במדד תל אביב?
האם אנחנו נמצאים בנקודה בה כדאי להעביר את הכסף מהסוס המנצח של תחילת השנה לסוס הפצוע שנראה כי עובר תהליך החלמה וייתכן כי יפתיע בקרוב?
נראה כי הסוגיה הפוליטית הגיעה לנקודת רתיחה, ואילו בעולם ההשקעות דווקא מצבים אלו הם המקומות שעשויים להפיק את התשואה הגבוהה ביותר לאמיצים שבוחרים להשקיע.
מרגע שחוק היסוד לצמצום עילת ההסתברות עבר בכנסת אנחנו נמצאים בצומת מעניינת. הכנסת יוצאת לפגרת קיץ עד תחילת ספטמבר. לאחר מכן נכנס לתקופת החגים אשר מסתיימת ב 6 באוקטובר. כלומר צפויים לנו מעל לחודשיים יחסית שקטים שלאחריהם ייתכן והממשלה לא תרצה ללכת למהלכים דרמטיים כדי לסיים אותה עם שנה חיובית בשווקים הפיננסיים.
במידה ונראה את השווקים הזרים שומרים על יציבות (אולי אפילו ממשיכים לעלות) וללא ברבור שחור של אי ודאות נוספת שינחת על השוק המקומי, ניתן להעריך שנראה רגיעה כלכלית שתביא לצמצום הפערים בין הבורסות דווקא מצד העלייה בתל אביב.
אין לכותב ו/או לאתר ynet נגיעה ו/או ניגוד עניינים עם תוכן הפרסום. התוכן אינו מהווה יעוץ פיננסי או יעוץ בתחום ההשקעות או יעוץ פרטני ו/או תחליף ליעוץ כאמור למי מקוראיו. יעוץ כאמור נדרש על בסיס משתנה ממקרה למקרה. כמו כן, אין הפרסום משום הצעה לציבור והדיון במסגרת התכנים הינו תיאורטי, אינו מהווה המלצה ואין התחייבות שהינו שלם ו/או חף מאי דיוקים והשמטות.
