ביום חמישי האחרון זה קרה: שער הדולר הגיע ל-3.8 ש״ח ואף נסחר בסביבה הזו במשך מספר ימים. באותו היום הרשתות החברתיות, העיתונות הכלכלית ואפילו ערוצי חדשות-המיינסטרים סיקרו את העלייה המשמעותית תוך הבעת דאגה לעתיד. מרבית כלי התקשורת קשרו בין העלייה בשער הדובר ובין המהפכה המשפטית. אך האם זה המצב? בואו נצלול לגורמים המשפיעים על שער הדולר.
עד שנת 2005 התרגלנו לכך שהשקל מתחזק מול הדולר. באותה שנה שער הדולר עמד על 4.6 ש״ח ומחירי הדיור בארץ היו תומחרו בדולרים. אולם, משנת 2005 נוכחנו במגמה הפוכה במסגרתה השקל מתחזק מול הדולר באופן קבוע. זאת ועוד, מאז המשבר של 2008 השקל התחזק בעוצמה כה חזקה מול הדולר שבמשך עשור היה נחשב למטבע החזק בעולם.
ניתן לקשור את מגמה זו למעברה של ישראל ממדינה בעודף יבוא למדינה עם עודף יצוא. שורש היפוך המגמה מקורו בייצוא של טכנולוגיה ושל נשק, דרך אנרגיה וגז, וכמובן התנופה של ההייטק הישראלי והמיצוב העולמי של המדינה כאקוסיסטם טכנולוגי.
ומה קרה בשנתיים האחרונות?
את שנת 2022 התחיל הדולר בשער 3.1 שקלים, אך סיים אותה בשער 3.45. עלייה מדהימה זו, של כמעט 12%, הניבה תשואות עודפות ויוצאות דפן לכלל המשקיעים הישראלים. אבל ממה זה נבע? איך ייתכן שהשקל נחלש כל כך בשנה בה סוגיית המהפכה המשפטית לא הייתה על הפרק?
הסיבה לכך היא הירידות במדד ה-S&P500 והגידור של בתי ההשקעות לכך. ב-20 השנים האחרונות קרה דבר מדהים: נוצר קשר הפוך בין תנועת ה-S&P500 לשער הדולר/שקל. כלומר כשהמדד עלה, שער הדולר נחלש מול המטבע הישראלי. הסיבה לכך היא שבמהלך 20 השנים הללו הבורסה המקומית נהייתה קטנה עבור המוסדיים הישראלים. המוסדיים פשוט החלו לנהל סכומים גדולים יותר ויותר במגמה שתודלקה על ידי החלטות וועדת בכר וחוק פנסיה חובה. ככל שסכומים אלו גדלו, כך החשיפה להשקעה במדדי חו"ל גברה.
כיוון שההתנהלות הפיננסית בישראל הינה בשקלים, בתי ההשקעות הללו מצאו עצמם בבעיה, שכן על אף חשיפתם הגוברת לדולר, לקוחותיהם מבצעים פעולות בשקלים. על כן, פעולת הגידור הזו הביאה לכך שבמקביל לגידול ההחזקה שלהם בנכסים הם מוכרים דולרים בשוק כדי להקטין חשיפתם למט״ח, מה שמוביל להחלשת הדולר מול השקל.
זו הסיבה העיקרית להתחזקות הדולר מול השקל בשנת 22. המדד האמריקאי ירד, בתי ההשקעות קנו דולרים לגידור ולכן שער המטבע התחזק.
אבל מה קרה בשנת 23?
הרי בשנה זו המדדים האמריקאים התחזקו בחצי השנה הראשונה אך המטבע נחלש בכ-7%. בחצי השנה הראשונה של שנת 23 הורגש האפקט של הרפורמה המשפטית. מנהלי ההשקעות הישראלים בחרו להשקיע כספים חדשים במדד חו"ל במקום במדדים הישראלים, ובנוסף רבים בציבור הישראלי בחרו להעביר את חסכונותיהם מהשוק המקומי לשווקים הזרים דוגמת לעבר השקעות עוקבות מדדים.
עד כמה דרמטית היתה הגדלתם של המוסדיים בחשיפתם לחו"ל?
בחודש ספטמבר 22 היקף החשיפה מכלל הנכסים הייתה בגובה 14.5% ואילו נכון לסוף יוני עמדה על 19.4%. כלומר בתקופה של פחות משנה המוסדיים המקומיים הגדילו את חשיפתם בכ-40%. בגזרת המשקיעים הזרים על פי נתוני בנק ישראל לא נראה שיש שינוי, אך כן יש ירידה של כ-65% בהשקעות בהייטק. מגמה זו די דומה לשאר העולם, בעיקר בשנה וחצי האחרונות, אך ההבדל הוא שהכלכלה הישראלית נשענת על המיסים מהסקטור הטכנולוגי יותר ממדינות רבות אחרות.
חשוב לקחת בחשבון, כי בשנים בהן השקל המשיך להתחזק אל מול הדולר, בנק ישראל היה מתערב וקונה דולרים בשוק מתוך מטרה לחזק את המטבע מול השקל (זו הסיבה שבכספות בנק ישראל יש כ-250 מיליארד דולר נכון להיום) ובכך להגן על היצואנים. לעומת זאת, כאשר השקל מתחזק, בנק ישראל איננו מתנהל כספקולנט ולא מוכר דולרים בשוק מתוך מטרה לחזק את השקל, אלא נותן ליבואנים להתמודד עם פערי מטבע אלו.
האם דולר חזק אך בשליטה הוא רע למדינה?
מחד, הצרכן הפרטי נחלש. כלל המוצרים מתייקרים בעבורו, ובנוסף, יש צפי כי היבואנים יגלגלו את עליית הדולר לצרכן המקומי שגם ככה נחלש משמעותית בשנת 2022 עקב האינפלציה הגבוהה.
מאידך, יש לזכור שישראל היא בעיקרה יצואנית, והיצואנים הם בעיקרם חברות ההייטק שמקבלות הכנסות בדולרים ומשלמות כאן משכורות בשקלים. במצב זה, שהדולר מתחזק, הכנסות ההייטק בשקלים גדלות מה שמגדיל את רווחיותן וכמובן יכול להתגלגל לעובדיהן. בנוסף, ישראל כיצואנית אנרגיה גדולה נהנית מהכנסות בדולרים, כאשר המיסוי השקלי בארץ לחברות אלו הוא גבוה מהמיסוי השוטף, מה שמגדיל את הכנסת המדינה ממיסים
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
