כמו חבורת ילדים משתוללת שהשכן מלמעלה צעק לה "שקט!", נאלצנו כולנו להיכנס לבתים, לסגור אחרינו את הדלת וללכת לחכות בפינה. הימים הופכים לשבועות, ובינתיים, מאחורי הדלתות הטרוקות, מתרחש המבחן האמיתי של הזוגות.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
אם עד הקורונה יכולנו למרוח את עצמנו שהכול בסדר, שככה זה אצל כולם, ולהיעזר בכל מיני קביים חברתיים שאינם קשורים לזוגיות שלנו, הרי שהלוקסוס הזה נגמר. דווקא היום, כשכל כך הרבה זוגות זקוקים לעזרה מקצועית כדי לצאת מהקורונה בשניים, הם נדרשים לעשות סוויץ' נוסף, כי טיפולים זוגיים ניתן לקבל רק מרחוק. יצאנו לבדוק איך זה מסתדר ומה באמת קורה בשטח. הווירטואלי, כמובן.
"בהתחלה כולם עצרו את הכול", מספר הרצל כחלון, מטפל משפחתי וזוגי ממכון אדלר. "הודעתי לכל המטופלים שלי שאשמח לעזור להם אונליין, אבל כמעט כולם ביטלו ואמרו, 'לא, לא, אנחנו לא יודעים מה יהיה, בוא נראה'. היה נדמה שסדרי העדיפויות של אנשים השתנו, כי ללכת לטיפול זוגי זה סוג של לוקסוס שלא כל אחד יכול להרשות לעצמו. אז בהתחלה באמת הכול עצר, אבל אחרי פחות משבוע התחילו להגיע הפניות. פתאום התחיל לחץ מטורף. ממש הצפה. אני מקבל פניות בכמויות ומנהל שיחות נון-סטופ בטלפון, בוואטסאפ, בסקייפ ובזום".
והיית אומר שטיפול אונליין עושה את העבודה?
"זה מדהים לראות איך לאנשים יש מחסום פסיכולוגי בהתחלה. קשה להם להבין את העניין הזה, אבל לאט-לאט הם מתרגלים. גם מהצד שלי, כמטפל, זה לא כמו שיושבים בחדר ואני רואה את כל שפת הגוף, אבל רואים את המבטים וזה הרבה".
מה גרם לאנשים לחזור כל כך מהר לטיפול הזוגי?
"אנשים כיום במצוקה נוראית", מכריז כחלון. "מטופלת שלי מצלצלת אליי ואומרת לי, 'הוא עזב את הבית ונסע'. מסתבר שבעלה אמר לה, 'אני נוסע הכי רחוק שאפשר, אני לא יכול לסבול יותר'. אחרי שלוש שעות שהוא לא התקשר היא מצלצלת אליו. 'לאן הגעת?', היא שואלת, והוא עונה לה, 'עברתי את נהריה, אין מכאן לאן להמשיך יותר. זה כבר הגבול, הגעתי לגדר'".
וזה זוג שהיה באמצע טיפול והפסיק בגלל הקורונה?
"כן. הרבה זוגות לא רגילים להיות ביחד כל כך הרבה שעות. בתקופה רגילה, בני זוג שיושבים אחד עם השני שעה בערב ומדברים נחשבים לזוג משקיע עם מודעות זוגית, אבל רובנו בורחים לעבודה. איך אמר לי בחור שיש לו שני ילדים קטנים? 'כשאני בדרך הביתה ויש פקק, אני מבסוט, דילגתי על המקלחות'. העבודה היא סוג של שסתום ביטחון. כל אחד מאיתנו הולך לענייניו, נחים קצת האחד מהשני, נחים מהילדים, מתאווררים, נוסעים, מתלבשים, חוזרים הביתה ומתחילים עוד משמרת. באה הקורונה, ופתאום אין לאן לברוח".
איך אפשר בכלל לסייע לאנשים שנמצאים במצוקה כזאת, ומצד שני חייבים להישאר בבית?
"חלק מהטיפול שאני נותן היום לזוגות זה ממש עזרה ראשונה. אני אומר להם, 'כל שעתיים, שעה נתק'. וכשהם שואלים אותי מה זה אומר, אני מסביר ששעה לא מדברים. לא אתה איתה, ולא היא איתך. דממה".
למרות שנמצאים באותו המרחב?
"כן. אותו מרחב ולא מדברים. את לא יודעת כמה חוזרים ואומרים לי שזה נהדר, כי פתאום יש לגיטימציה לקחת שעה לעצמי בלי שמישהו יבלבל את המוח. אם אחד מבני הזוג הוא תלותי שנורא רוצה יחס כל הזמן, למשל אנשים שהייתה חסרה להם נוכחות רגשית של אמא בילדות, הוא ינדנד, ואז האישה לצורך העניין תגיד, 'די, תן ספייס, הרגת אותי'. לפעמים היא גם תיזום מריבה כדי שייווצר מרחק, כי כשיש כעס הוא ישלים עם זה שאין יחס. אז אני אומר לו במקום מריבה, קח לך כל שעתיים מרחק.
"יש גם מודל של זוגות שלא יודעים להתפייס. כל אחד עולה על עץ ולא יורד ממנו. אם יש ילדים קטנים בבית, הם מאוד סובלים מהמתח של השתיקה הרועמת בין ההורים, והם יתחילו לעצבן ולייצר כל מיני סיטואציות ובעיות שיאלצו את ההורים לתקשר ביניהם. אבל אם זה בית עם ילדים גדולים, למשל מתבגרים שכל מה שהם צריכים בשביל לשרוד זה מסך, אוזניות, אוכל ושירותים קרובים, הם לא ישימו לב והזוג בסוף יתפוצץ".
יש משהו שהשתנה לטובה במצב הנוכחי?
"כל נושא הבגידות נעלם לגמרי, מה שקודם היה בכמויות. הרבה פעמים דווקא רומן - וכמובן שאני לא ממליץ עליו - עוזר להחזיק קשר שיש בו משהו חסר, סדק. אמר לי בחור, 'לא פגשתי את המאהבת כבר חודש. פעם-פעמיים בשבוע אני הולך אליה וזה מתחזק לי את הנישואים, אני לא מתלונן, אני לא ממורמר על אשתי, כלום'. והיום אין לו את זה. אנשים צריכים להתמודד וזה לא פשוט. המערכת החיסונית של הזוגיות שלהם חלשה".
מה אתה צופה שיקרה אחרי הקורונה?
"פיצוץ של גירושים. אנשים מסוימים יגלו שאין להם כלום האחד עם השני. אין נושאי שיחה. היא מסתכלת עליו והוא לא מעניין אותה. בדומה לתופעת הקן המתרוקן, שבה אחרי שהילדים יוצאים מהבית זוגות נכנסים למשבר ומתגרשים - הצמד סיים את עבודתו והתפזר".
קארן ברמן אלון, פסיכותרפיסטית, מטפלת ויועצת זוגית, מנסה לאפיין את הזוגות שפונים לטיפול זוגי אונליין: "אלו אנשים שהתנגדו בהתחלה לרעיון של להעביר את הטיפול הזוגי לאונליין, אבל לאחר שהם ראו שההתמודדות עם הקורונה לא פשוטה הם החליטו לנסות. לאנשים יותר קשה להתמודד היום בתוך הבית עם המקומות שהם סבלו מהם גם לפני, כי הכול מועצם", היא אומרת. לדבריה, הטיפול הזוגי המקוון פותח גם אפשרויות שלא קיימות בטיפול רגיל - למשל, בני הזוג יכולים להיות בחדרים נפרדים.
יצא לך כבר לטפל בזוג ככה?
"היום הייתה לי פגישה כזאת. הבעל ישב עם הלפטופ שלו בחצר, האישה הייתה בחדר השינה, והפגישה התנהלה בצורה כזו שרואים את שלושתנו על המסך באופן אחיד".
מה המרחק הפיזי מבן הזוג מאפשר?
"זו לא האופציה העדיפה מבחינה טיפולית, כי אחת מהמטרות היא לייצר קרבה, אבל במקרים חריגים, כשבני הזוג מביעים התנגדות עזה להיות האחד ליד השני או כשקשה להם אפילו לחשוב על להיות ביחד, זו אפשרות".
בטיפול זוגי חשוב לראות את שפת הגוף של המטופלים. איך את מתגברת על זה?
"בסוף הכול עולה. בזום רואים הבעות פנים, מימיקה וכמובן שגם שומעים את האינטונציה ואת הדרך שבה הם מדברים האחד עם השני".
איך אפשר בכלל לעבוד על הזוגיות כשאי אפשר לצאת מהבית?
"נכון שאי אפשר לצאת לסרט או למסעדה, אבל יש הרבה דברים אחרים, יצירתיים, שמחליפים את זה. מפגש בסלון של לבחור סרט ביחד זה תרגול של תקשורת ובחירה משותפת. החלטה מה להכין לארוחת ערב ואיך לחלק בינינו את התפקידים, שהרבה פעמים נעשים באופן אוטומטי גם אם אנחנו לא מרוצים מזה, מייצרת הזדמנות לבחון את הדברים מחדש ולעשות שינויים הלכה למעשה".
יש לך דוגמה לזוג שעשה שינוי משמעותי דווקא בתקופת הקורונה?
"יש לי זוג שלפני הקורונה הבעל לא התקרב בכלל למטבח. בקושי היה שם את הכוס בכיור. במהלך הסגר האישה הרגישה שהיא קורסת, ואמרה לו שזה לא יכול להימשך ככה יותר. בסופו של דבר הבחור התחיל לבשל לכל בני הבית, וככל שהצליח הוא קיבל חשק לעוד. לפני כן הם לא האמינו שזה יכול לקרות".
מה הייתה המוטיבציה של הגבר מלכתחילה לעשות את השינוי הזה? שלום בית?
"גם, אבל לא רק. בטיפול כל צד מבין שיש לו אחריות למצב שבו הזוגיות נמצאת, כך שגם האישה הבינה שהבחירה לעשות הכול בבית הייתה שלה, למרות שהיא לא התקבלה באופן מודע או מדובר. ההבנה הזו סייעה לה לתקשר את הבקשה שלה מבעלה בצורה מכבדת ולא ממקום מתלונן או מאשים, ואז לבעל היה יותר קל להתגייס ולעשות שינוי. ובאמת, אחרי שהוא התחיל לבשל הוא קיבל משמעות מהעשייה הזו. הילדים אמרו לו שזה טעים, והוא הרגיש מרוצה שיש להם מודל לשוויון.
"אגב, יצירת איזון בין המינים זו דוגמה שעולה כרגע המון", היא מוסיפה. "המקום הזה, שבו האישה גם עובדת וגם לוקחת את רוב האחריות על הבית, צף על פני השטח. עכשיו כולם בבית ונדרשים לחשב מסלול מחדש לגבי הדרך שבה הם מתנהלים. הקורונה זו הזדמנות להבין ששוויון הוא לא רק בכך שנשים ייצאו לעבודה בחוץ, אלא שגם בתוך הבית נדרש משהו יותר שוויוני".
איך נוכל לשמר את זה אחרי הקורונה?
"אני חושבת שהקורונה לא סתם מתארכת, כי בשביל ששינויים יוטמעו צריך זמן. אלה שינויים מבורכים ואני מאמינה שהם יחזיקו מעמד, כי אנשים מבינים את הרווח הגדול שיש להם מזה, בעיקר ביחסים".
את חושבת שאחרי הקורונה אנשים ימשיכו בטיפולים אונליין?
"יש משהו בהתכנסות בקליניקה של כולם ביחד שאין לו תחליף בעיניי, ולכן אני חושבת שזה יואץ רק במקרים שיש בעיה במרחק, למשל אנשים שגרים או נמצאים בחו"ל".
מי שכבר שנים מאמנת אונליין בני זוג שגרים בחו"ל היא דליה כריסטוף, מנחה, מדריכה ומאמנת זוגות והורים. "יש לי מתאמנים שגרים בארה"ב, באירלנד ובמילאנו, כך שעבדתי במרחב הווירטואלי עוד לפני התקופה הזאת", היא אומרת. "מה שכן השתנה בקורונה הוא הצורך להמיר אימונים שהתחילו פנים מול פנים באימונים אונליין. עם זוגות כאלה אני מקפידה לעשות את המפגש הווירטואלי בחדר העבודה שלי, במקום שהם מכירים מהמפגשים, כדי שהרקע שמופיע מאחורי במסך יהיה ידוע בשבילם וישמר את תחושת המרחב הבטוח".
במה שונה מפגש פנים מול פנים ממפגש וירטואלי?
"במפגשים פנים מול פנים ברוב המקרים נוצרות אינטימיות ופתיחות כבר מהפגישה הראשונה, לעומת המרחב הווירטואלי, שבו האינטימיות והפתיחות נבנות בהדרגה. במפגש פנים אל פנים הזוג יוצא מאזור הנוחות שלו ומגיע פיזית אליי. עצם הצורך להתלבש, לארגן בייביסיטר ולמצוא חניה מעיד על מחויבות לשינוי. לעומת זאת, בווירטואלי אני נפגשת איתם באזור הנוחות שלהם, שיכול גם להיות חדר השינה אם אין להם לאן לברוח, ואצל היצירתיים במיוחד זה בתוך הרכב שלהם. היה לי זוג כזה ששם את הטלפון על הדשבורד וזה היה נורא מצחיק, כי המושבים של הרכב רחוקים והם נאלצו לקרב את הפנים, וזה עשה אפקט של קירבה פיזית. כשאנשים רוצים משהו, הם תמיד ימצאו פתרונות".
יש יתרונות לאימון במרחב הווירטואלי?
"כן. אימון אונליין הוא ממוקד יותר ומאפשר להגיע לתוצאות מהר יותר. יש נושא שעובדים עליו הרבה באימון זוגי, שקשור למיומנויות תקשורת. תקשורת מרחוק מייצרת כללי שיחה אחרים מעצם טיבה, כך שבאימון אונליין אפשר ליישם בלייב תקשורת חדשה שיש בה יותר איפוק ושמירה על כללי שיחה מכבדים, כי אי אפשר להתפרץ למשל. זה מצריך תיאום ציפיות מראש על איך שומרים על כבוד בתקשורת הזאת. אפשר למשל לקבוע שמי שמסיים לדבר אומר 'סיימתי', ובמקביל מי שיש לו משהו דחוף להגיד לוקח דף ורושם בצד כדי שלא ישכח".
מה ההבדל בין אימון זוגי לטיפול זוגי?
"אימון הוא פגישת עבודה לכל דבר, והוא עוסק בהווה כשהפנים הם לעתיד - מה אנחנו יכולים לעשות עכשיו שישפר את הזוגיות שלנו בעתיד. באימון שמים את הדגש על העוצמות שיש לבני הזוג, מסתכלים על מה כן עובד להם טוב ב'ביחד הזוגי', בונים חזון לזוגיות טובה, גוזרים ממנו מטרות ומעניקים למתאמנים כלים. יש משימות ויש שיעורי בית, כי בסופו של דבר אנו רוצים להגיע להגשמה של המטרות המשותפות. אימון לא יכול להימשך אם בני הזוג לא מתרגלים או לא עושים את הפעולות שהם לקחו על עצמם בפגישות".
מתי את אומרת לעצמך שזה זוג שלא מתאים לאימון, ומפנה אותו לטיפול?
"אכן, לא כל זוג מתאים לאימון. אנשים שעסוקים בעבר, שעסוקים בלנסות להבין את הסיבות, שעסוקים בסגנון שלא מקדם שיפור כמו קורבנות, אי לקיחת אחריות או סירוב ללמוד דברים חדשים או להרחיב את המודעות, לא יכולים להתאים לאימון ואני אמליץ להם על טיפול. אני עושה את זה לא פעם".
מה את צופה שיקרה אחרי הקורונה במרחבים הזוגיים?
"חלק מהזוגות מגלים עכשיו שאומנם יש להם זמן, אבל אין להם על מה לדבר. אין להם נושאים משותפים, ולא רק בהקשר של סדרה כזו או אחרת. יש תחושה שהמסך עולה על מה שהצלחנו להסתיר, ואין ברירה אלא להסתכל למציאות בלבן של העיניים. בשביל זוגות מסוימים התשובה לשאלה 'האם אני רוצה להזדקן בזוגיות הזו?' תהיה שלילית, ולמרות שמדובר בהחלטה כבדת משקל ולמרות שהקשר הוא ארוך ונלווים אליו ילדים, הם עשויים לחשב מסלול מחדש ולפנות אחרי הקורונה לעורכי דין ולמגשרים".
גם פנינה שקלים, פסיכותרפיסטית ומטפלת משפחתית וזוגית, מתייחסת להבדלים הקיימים בין אימון זוגי לטיפול זוגי, בכלל ובמרחב הווירטואלי בפרט. "בעוד שאימונים והדרכות נעשים באונליין ואפילו בין מדינות כבר שנים רבות, בטיפול זה עדיין לא לגמרי מקובל, למרות שאני מעריכה שזה ילך ויתפוס מקום. הקורונה מאלצת אותנו לעשות שינויים באורח החיים שלנו, ולאחרונה אפילו ועדת האתיקה של האגודה לטיפול משפחתי הוסיפה התייחסויות שקשורות לטיפול אונליין. למשל, איך שומרים על הפרטיות והסודיות כשהטיפול הוא בזום".
את יכולה לתת דוגמה למצבים שבהם התערבות מרחוק עלולה להזיק?
"כן. קחי למשל מקרה של קונפליקט שבו אני חוששת שיש סכנה לאלימות מצד הגבר. בטיפול מדברים על דברים כואבים וקשים, ואם פתאום ייצאו תכנים שיעצבנו אותו, אז בקליניקה הוא יכול לצאת מהחדר אם הוא מתעצבן, אבל כאן הוא נמצא בבית שלו עם בת הזוג. אין לי שליטה במצב ויש בזה מידה של סכנה, במיוחד היום בקורונה, כשהחזרה לדפוסים בעייתיים מתעצמת".
מה בקורונה מחזיר אנשים לדפוסים הבעייתיים שלהם?
"זו תקופה שמייצרת חוסר אונים וחוסר ודאות, ואז עולים יותר דאגות, חרדות, לחץ וכעסים, שלוקחים אותנו אחורה. גם אנשים שכבר היו בתוך תהליך של שינוי עלולים לאמץ בחזרה התנהגויות הישרדותיות, ואפילו להקצין אותן".
את יכולה לתת דוגמה קונקרטית?
"היה לי זוג שעבד הרבה על שיפור התקשורת ביניהם וכבר התחיל לקצור פירות, אבל כתוצאה מהבולמוס של התקופה האישה חזרה למקום ההישרדותי של שליטה, שבו חשוב לה שהכול ייעשה בדיוק כמו שהיא רוצה, והבעל חזר למקום ההישרדותי של הימנעות ופסיביות. דוגמה נוספת קשורה להתייחסות שונה למיניות בזמני הישרדות - יש כאלה שיותר רוצים סקס ויש כאלה שיגידו, בעיקר נשים, 'איך אתה לא מתבייש בכלל לבקש את זה עכשיו?'. הפערים מתעצמים".
אז איך עוזרים לאנשים בתקופה כזאת?
"במקום סקס אפשר לדבר על מגע, חיבה וקרבה, על להסתכל בעיניים ולהחזיק ידיים, וגם אפשר לקבל את זה שהתשוקה או האיכות של הסקס יכולים לרדת בתקופה הזאת, ולא להיבהל מזה. כמטפלים אני חושבת שהתפקיד שלנו היום הוא בעיקר לחזק, להרגיע ולהקטין את הקונפליקט. תחשבי על זוג שנמצא בהליכי גירושים, ופתאום צריך לשים הכול בהולד ולחיות ביחד. הם חוזרים לגיהינום שלהם. במצב כזה אתה לא ממש מטפל אלא עוזר להם לשרוד את התקופה".
מה את חושבת שיקרה לטיפולים אונליין אחרי הקורונה?
"אני חושבת שהרעיון הזה נכנס יותר ויותר, ואפילו קראתי מחקר לאחרונה שמצביע על כך שיש יותר אינטימיות בין בני זוג באונליין".
איך את מסבירה את זה?
"אולי בגלל שזה בבית שלהם, אולי הם בטוחים יותר בפינה שלהם, ואולי המרחק יוצר שתי קבוצות מוגדרות של 'אנחנו מול המטפלת', ובכך מחבר ביניהם".
