לא אפתיע איש או אישה אם אקבע שזוגות רבים הנמצאים בקשר מיני פעיל, נמנעים מלדבר בצורה כנה ופתוחה על יחסי המין שלהם. הורגלנו שדיבור על יחסי מין הוא מביש ואסור. לעיתים אחד מבני הזוג חושש לפגוע בפרטנר/ית, ועל כן נמנע מלדבר על מה שמפריע לו או על מה שמסב לו עונג. הבעיה היא שלא פעם השתיקה עצמה עלולה להיות פוגענית לקשר, ולחרב את יחסי המין התקינים של בני הזוג.
קחו למשל מצב שבו האישה חווה כאבים או אי-נוחות, ומתביישת לספר זאת לבן הזוג שלה. במצב כזה, המשך קיום יחסי המין והדחקת הכאב עלולים להוביל לתוצאות הרסניות, הן עבור מי שחווה את הכאב והן עבור בן הזוג שלה. כאב שאינו מדובר משאיר חותם על הגוף, אשר עלול לפרוץ החוצה בדרכים עקיפות.
3 צפייה בגלריה
לעיתים האישה חווה כאבים בחדירה ומתביישת לספר זאת לבן זוגה. המצב עלול להוביל להתרחקות
(צילום: Shutterstock)
הסיפור של נאור וסיון
מיכל (השמות שונו כדי לשמור על פרטיותם של המטופלים) הגיעה אליי לאחר סדרה ארוכה של בדיקות רפואיות, שערכה אחרי שחוותה כאבי ראש קשים. בשיחה עמי היא חשפה שהיא גם סובלת מכאבים פיזיים בזמן היחסים עם בן זוגה. עד השיחה בינינו היא לא קישרה בין כאבי הראש לבין הכאבים שחוותה בזמן המיניות, אך גופה החכם, אשר ביקש לשמור עליה ולמנוע ממנה כאב נוסף, ביטא את הכאב המושתק בערוץ אחר. הכאב, אם כן, הוא מנגנון הגנה והתרעה, אשר בא לומר שמשהו שקורה כרגע אינו תקין או בלתי נעים.
גם נאור וסיוון הגיעו אליי לטיפול. הם בני 30, מאוהבים זה בזו ובקשר רציני מזה שנה. כשהם הגיעו אליי, סיון סיפרה שהיא חשה שהיא מאבדת את החשק המיני שלה, דבר שמעיב על היחסים ביניהם ומדאיג אותה מאוד. ביקשתי לברר לעומק מה מתרחש בקשר ביניהם ומהן הסיבות לדעיכת החשק של סיון.
סיוון סיפרה כי בראשית הקשר עם נאור היא הייתה מלאת תשוקה ויזמה מפגשים אינטימיים לעיתים קרובות, אולם עם הזמן, החשק המיני שלה הלך ודעך. דעיכת חשק בקרב נשים נפוצה ביותר, ויכולה לנבוע מסיבות שונות, ביניהן: לחץ, שחיקה, חוסר איזון הורמונלי ועוד.
ביקשתי לברר את הסיבות להימנעותה של סיון, כי לעיתים האישה מביעה בעזרת ההימנעות קושי אחר ובלתי מדובר שהיא חווה בקשר. שאלתי האם היא מתמודדת עם כאבים בעת קיום יחסי המין, והיא השיבה בכנות שכן. נאור, אשר ישב לצידה, התפלא ומיד שאל, "מדוע לא אמרת לי?". סיון ניסתה להתגונן, וענתה שהיא לא רצתה לפגוע בו ובקשר. תשובתה פתחה פתח לדיבור על הצורך בתקשורת זוגית ועל היכולת לדבר ולבטא אי-נחת וכאב.
חשוב להבין כי להמשיך לקיים יחסי מין למרות הכאב הינו צעד הרסני, שעלול לגרום לכעס מודחק, לחרדה מקיום יחסים ולדעיכה מופגנת של החשק המיני. כל זה עלול לעיתים אף להוביל לסיום הקשר הזוגי בכלל. השתקת הכאב כולאת תחושות שמוכרחות לצאת, והן מוצאות את דרכן בביטויים גופניים אחרים. כשהאישה ממשיכה לקיים יחסי מין, למרות הכאב שהיא חשה, בן זוגה עלול להפוך לבעל זיקה לכאב, והרצון להימנע מ"הפוגע" עלול להוביל להתרחקות.
ההכרה בכאב של סיון היא הכרחית, משום שלעיתים קרובות האישה חשה בושה ונמנעת מלדבר על הנושא, בעוד עצם הדיבור יכול לפתוח פתח לקרבה מחודשת. אובדן החשק של סיון נובע, אם כן, מהכאב שהיא חשה בזמן המגע המיני, כאב שהוביל אותה להימנע כליל מליזום יחסי מין עם נאור.
"כשהאישה ממשיכה לקיים יחסי מין למרות הכאב שהיא חשה, בן זוגה עלול להפוך לבעל זיקה לכאב, והרצון להימנע מ'הפוגע' עלול להוביל להתרחקות"
פניתי לנאור וביקשתי לשמוע את חלקו בסיפור. נאור סיפר שהוא לא סובל מקושי בהגעה לזקפה, והקושי היחיד לדידו הוא שאינו מצליח להגיע לאורגזמה ולפורקן מיני. כאשר המשכנו בשיחה, התברר שנאור ממשיך עם החדירה לזמן ממושך, כ-20 דקות ויותר, בתקווה להגיע לשפיכה. השניים לא היו מודעים לכך שמצב זה אינו רצוי, ושחדירה ממושכת מדי עלולה לפצוע את רירית הנרתיק העדינה ולגרום לכאבים אצל סיון.
הרשות לחוות עונג מיני
שפיכה מעוכבת או שפיכה מאוחרת היא תופעה ידועה ונפוצה, המתארת קושי של גברים להגיע לשפיכה ולפורקן מיני. כאשר גבר צעיר מתקשה לגמור ביחסי מין זוגיים או באוננות, כנראה שהוא מתמודד עם שפיכה מעוכבת.
גברים רבים מנסים וחולמים להחזיק זקפה לזמן ממושך בלי לגמור. התרבות מזהה את היכולת הזאת עם און גבוה ועם גבריות, וגברים רואים בה כמודל לחיקוי. אלא שבמציאות, גברים הלוקים בשפיכה מעוכבת מתמודדים עם סבל ותסכול שמשפיעים על חייהם הזוגיים והאישיים. כמו נאור, הם חשים כאילו שיחסי המין לא מגיעים לשום מקום. העוררות המינית שלהם נשארת גבוהה, אך הם אינם מגיעים לשיא ולפורקן, ובשלב מסוים הזקפה יורדת בלי שהם מגיעים לאורגזמה.
הסיבות לשפיכה מעוכבת יכולות להיות רבות ומגוונות, ויכולות לנבוע ממקור פיזי או פסיכולוגי. בין הסיבות הפיזיות לשפיכה מעוכבת אפשר למנות מחלות כמו סכרת וטרשת נפוצה, שימוש בכדורים נוגדי דיכאון או בכדורים אנטי-פסיכוטיים. יש לשלול ראשית את הסיבות הפיזיות בעזרת פניה לרופא. מרגע שהסיבות הפיזיות נשללו, ניתן להתחקות אחר הסיבות הפסיכולוגיות.
העולם הרגשי נסתר ועלום, ויחד עם זאת, ניתן להצביע על מספר מרכיבים רגשיים שעשויים לקחת חלק בתופעת השפיכה המעוכבת: גברים שהפנימו את המסר שמיניות הינה אסורה ומבישה או כי הוצאת זרע ושפיכה הינם חטא, עלולים למצוא את עצמם מתקשים לגמור, שכן כדי להגיע לפורקן מיני יש צורך בלגיטימציה אישית ותרבותית לחוות עונג מיני.
סיבה פסיכולוגית נוספת, שעשויה לגרום לשפיכה מעוכבת, היא הקושי לשחרר. גברים שמתאפיינים בצורך גבוה בשליטה, וחווים תחושות חרדה וחוסר אונים כשהשליטה על המצב הקיים נלקחת מהם, עשויים לסבול משפיכה מעוכבת, שכן כדי להגיע לאורגזמה עליהם לשחרר.
"גברים שהפנימו את המסר שמיניות הינה אסורה ומבישה או כי הוצאת זרע ושפיכה הינם חטא, עלולים למצוא את עצמם מתקשים לגמור, שכן כדי להגיע לפורקן מיני יש צורך בלגיטימציה אישית ותרבותית לחוות עונג מיני"
בנוסף, ישנם גברים אשר מאוננים ללא חומר סיכוך, באופן שאינו מדמה יחסי מין וגינליים. הרגלים דוגמת אוננות ללא חומר סיכה ובחיכוך חזק של היד באיבר המין היבש, מרגילים את הגבר לסף גירוי גבוה, שעלול לייצר קושי בהגעה לסיפוק מכניסה לנרתיק. הסיבה לכך היא כי הנרתיק בדרך כלל רטוב, ואז הגירוי מלכתחילה פחות חזק, והחוויה מרגישה להם שונה מסוג האוננות אליו הורגלו. כתוצאה מכך, הם אינם גומרים ביחסי מין זוגיים הכוללים חדירה.
באשר לנאור, חקרנו יחד את הסיבות הרגשיות לשפיכה המעוכבת והתחקינו אחר הבסיס הרגשי לקושי שהוא חווה. נאור סיפר לי שהקשר עם סיון הוא הקשר המשמעותי הראשון שלו, ושמאז גיל ההתבגרות מרבית החוויות המיניות שחווה היו אוננות ללא חומר סיכה, אשר לוו בדרך כלל בצפייה בפורנו.
נאור סיפר על קשר קצר אחד שבו הוא לא הצליח להגיע לאורגזמה, וכשזוגתו ביקשה לדבר על הנושא, הוא נעלם מחייה. כאשר פגש את סיון, הוא חש משיכה רגשית ופיזית עמוקה כלפיה. המגע והארוטיקה הסבו לשניהם עונג רב, אולם אז שוב הופיעה הבעיה הידועה והוא לא הצליח לגמור.
נאור מתוסכל ולא מבין מדוע הוא לא מגיע לידי פורקן. כאשר סיון החלה להתרחק ולהימנע ממגע איתו, הוא חש דחוי ולא אהוב. החלטתי לתת לשניהם משימות לתרגול בבית, והנחיתי את נאור לנסות לאונן בצורה שונה.
החופש הפנימי ליהנות
המסע אל עבר האורגזמה והשפיכה הוא מסע אל העונג ואל הרשות הפנימית להיות יצורים מיניים, מסע שיכול לפתוח את המטופל למרחבים חדשים של חופש פנימי. תקשורת זוגית ומינית תמיד חשובות בקשר זוגי, אולם כאן הן קריטיות ביותר, וחשוב שבת הזוג תרגיש בנוח להגיד מתי היא שבעה מהחדירה ושבן זוגה יכבד את בקשתה באופן מידי.
היכולת של הגבר להגיע לשיא ולפורקן תלויה בעיקר בו, במצב הרפואי והפסיכולוגי שלו, ובהיכרות האינטימית שלו עם גופו. על כן, אל לנשים לקחת על עצמן את האחריות לקושי של בן זוגן.
שביעות הרצון של בני הזוג מהקשר ביניהם תלויה באיכות התקשורת, התמיכה וההכלה ההדדיים, ולא ביחסי המין לבדם. מחקרים מראים שכאשר התקשורת בין בני הזוג טובה, אזי גם אם הם יתמודדו עם קושי בתפקוד המיני, הם לא יחוו מצוקה מינית והקשר ביניהם לא ייפגע.
"היכולת של הגבר להגיע לשיא ולפורקן תלויה בעיקר בו, במצב הרפואי והפסיכולוגי שלו, ובהיכרות האינטימית שלו עם גופו. אל לנשים לקחת על עצמן את האחריות לקושי של בן זוגן"
לפיכך, כאשר בני זוג מתמודדים עם שפיכה מעוכבת, חשוב במיוחד לאתר את מקור הקושי, להפגין תמיכה ואמפתיה הדדיים, לחזק את הקשר הרגשי ולהימנע מהאשמות. כשבני הזוג מאוחדים, תומכים האחד בשני ומתגייסים לתהליך טיפולי משותף, הם יכולים להתגבר על הבעיה ולמצוא נתיב חדש ליחסי מין טובים, מענגים ומספקים מתמיד.
רבים מתביישים לדבר על גופם, על מה שמסב להם עונג ועל מה שמטריד או מכאיב להם. פיתוח יכולת התקשורת הזוגית מיטיב עם כל היבטי הזוגיות. כאשר אישה אומרת לבן זוגה, "כאשר אתה נוגע בי כך וכך, אני מתענגת", היא מבטאת את המיניות שלה, ועוזרת לבן זוגה להיות שותף מיטיב ומענג בקשר המיני.
כאשר בן הזוג מסוגל לבטא את תשוקותיו וקשייו, הדבר מוביל להידוק הקשר, לקרבה נפשית עמוקה יותר וליחסי מין מענגים ומספקים. תקשורת זוגית היא כלי בסיסי אותו ניתן לתרגל, והוא טומן בחובו אוצרות ומפתחות לקשר זוגי ומיני הדדי, מקרב, מענג ומספק.
שולמית שפרבר היא מטפלת מינית מוסמכת וחברת צוות במרפאה לטיפול מיני בבית החולים "רעות" ובמרפאת "אישי"
