עמיטל וגטנט אסנקאו הכירו בכלל בפייסבוק. הם התחילו להתכתב האחד עם השנייה, מצאו כי טוב והתאהבו. יש להם שתי ילדות קטנות היום, כשהגדולה בת ארבע שנים. לדבריהם, היו הרמות גבה מהסביבה בתחילת הדרך והשניים עדיין נתקלים במבטים סקרנים מדי פעם, אבל המזל הגדול שלהם הוא שהסביבה הקרובה תמכה בהם ממש מהרגע הראשון.
"אני חושבת שזכינו לחיות בסביבה כזאת", אומרת עמיטל, ומספרת על מקרה אחד וחריג של גזענות שכן יצא לה לחוות: "כשהילדה הגדולה שלנו, כרמל, הייתה קטנה יותר, יצאתי איתה לגן ואחד השכנים בבניין ראה אותה ואמר, 'כושי קטן הלך לגן'. היא הייתה קטנה ולא הבינה את הסיטואציה, אבל אני קצת קיבלתי כאפה על זה", היא אומרת.
ומה חשבת על הסקר החדש שמצא כי שליש מהישראלים לא היו רוצים להתחתן עם אתיופי?
"זה לא הפתיע אותי", היא אומרת, "אבל אלו נתונים מזעזעים. ממש ככה. ועצוב לי לראות את זה. אני לא התאהבתי בגטנט כי הוא אתיופי, אני התאהבתי בו כי התאהבתי באישיות שלו, והעיסוק במוצא שלו לא היה שם".
אתם כבר כמה שנים ביחד. את רואה שינוי לטובה?
"לאט-לאט כן. גם כי אני רואה היום יותר זוגות מעורבים שכן מתחתנים האחד עם השני, אבל אין ספק שזה עדיין לא מספיק. זאת אומרת, עצם הסקר הזה מראה שיש עוד עבודה רבה לחברה הישראלית".
גטנט, איך אתה מסביר את הסקר הזה?
"זה נתון מאוד מזעזע לפי דעתי. הקהילה הזאת חיה כבר 40 שנה וזה עדיין מלווה אותנו. אני רוצה להאמין שהמצב ישתנה, אבל זה מאוד מאכזב".
עמיטל: "אני רוצה לבקש מהישראלים שיתחילו להסתכל על אנשים כאנשים, והלוואי שככה לאט-לאט המצב ישתנה".