מכירים את הסצנה הזאת בסרטים, כשבן הזוג מגלה שבוגדים בו? איכשהו, זה תמיד נגמר בזריקת הבגדים מהחלון, ניפוץ שמשת המכונית, קללות, צעקות והרבה-הרבה רעש. אבל מה קורה כשמגלים שבן הזוג בוגד אך במקום להגיב, מחליטים דווקא להחריש ולשתוק? אם זה נשמע לכם תלוש, כדאי שתכירו את "הנבגדים השקטים" - אנשים שנשבר להם הלב בגלל פרטנר בוגדני, ולמרת זאת הם החליטו להמשיך לחיות בצל השקרים וההסתרה שלו, בלי לומר מילה.
מה גורם לאנשים שבגדו בהם לנצור את האש ולשתוק? מדוע ולמה הם בחרו שלא להתעמת? האם הם בכל זאת סיפרו על כך למישהו? כדי לגלות את התשובות לשאלות המסקרנות הללו, החלטתי לשוחח עם מספר נבגדים פסיביים.
"הרגשתי חץ בלב. היה לי ברור שזאת המאהבת של בעלי"
לינוי (45) נשואה כבר שני עשורים. לפני 15 שנה היא גילתה שבעלה בוגד בה, אך לטענתה, היא לא נפלה מהכיסא. "אין בגידה שמגיעה כרעם ביום בהיר, היו סימנים מקדימים. אז חשדתי אבל לא באמת ייחסתי לזה חשיבות כי לא רציתי לגלות שבעלי אכן בוגד בי", היא מודה. הגלוי אירע כשלינוי קיבלה יום אחד הודעה ממספר לא מזוהה, מאחוריו עמדה אישה שכתבה לה שהיא רוצה להיפגש איתה. "כשראיתי את ההודעה הרגשתי חץ בלב. היה לי ברור שזאת המאהבת של בעלי. מחקתי את ההודעה ישר".
אלא שהמאהבת לא ויתרה, והחליטה להתקשר. גם הפעם לינוי סירבה לענות. לבסוף, היא שלחה לה הודעה מפתיעה: "רציתי לומר לך זאת באופן אישי אך את מתעלמת ממני. כנראה שאת יודעת מי אני. לא ידעתי שהוא נשוי, ואני מתנצלת בפנייך. בכל אופן, זה נגמר בינינו". שאלתי את לינוי בסקרנות מי גמר עם מי והיא השיבה: "אני לא יודעת וזה גם לא מעניין אותי. זה נגמר ביניהם, וזהו".
"כל בן אדם צריך שיראו אותו, ואני לא ראיתי את בעלי. התעלמתי ממנו. למדתי מזה והיום אנחנו במקום אחר לגמרי"
אלא שהשאלה המתבקשת יותר היא - האם זה באמת נגמר או שמא מדובר חלילה בדפוס פעולה חוזר? לינוי טוענת שהיא משוכנעת שהיה זה רומן חד-פעמי, ונדמה שהיא מאשימה את עצמה בכך. "לאחר הלידה של הבכור שלי הייתי בדיכאון. לא הסתכלתי עליו, כעסתי וגם לא היו יחסי מין, כך שלא התפלאתי שניהל רומן. דווקא לאחר הרומן היחסים בינינו השתקמו", היא טוענת. מבחינתה, הייתה זאת קריאת השכמה, כאשר הפחד שבעלה יעזוב אותה גרם לה להחזיר את הזוגיות שלהם אל המסלול.
באשר לשאלה מדוע היא מעולם לא טרחה להתעמת איתו על כך, השיבה: "אנשים מתעמתים עם הבוגד כאשר הם כועסים ומופתעים. אבל אני לא כעסתי ולא הופתעתי. כל בן אדם צריך שיראו אותו, ואני לא ראיתי את בעלי. התעלמתי ממנו. למדתי מזה והיום אנחנו במקום אחר לגמרי".
"גם אני בגדתי, אז באיזו זכות אבוא אליה בטענות?"
גם רמי (49), נשוי ואב לארבעה, לא הופתע מהרומן של אשתו, אך באותה נשימה הוא מודה שגם הוא אינו טלית שכולה תכלת, ושהבגידה הגיעה גם מהצד שלו. "אני מכיר את אשתי 30 שנה והיא האישה היחידה שאי פעם אהבתי, ועדיין חשתי צורך למצות את חיי גם באספקט המיני. בשנים הראשונות לנישואים לא הייתי נאמן לה, ולמרות זאת, לדעתי בגידה לצורך מין בלבד היא לא הרסנית למערכת היחסים כפי שאנשים מתארים לעצמם. היה בי צורך הרפתקנות והיא נתנה לי להגשים אותו", הוא מסביר.
לפני כשלוש שנים גילה שאשתו מנהלת רומן עם קולגה מהעבודה. "לא הייתי צריך לתפוס אותה על חם במיטה באיזה אקט מיני כדי להבין שהיא עושה את זה. ראיתי איך היא מתלבשת לעבודה, ושמתי לב שהיא חוזרת הביתה מאוחר ושהיא שקועה בהודעות אל תוך הלילה. אחרי כמה חודשים זה פסק".
רמי משתף שהוא לא כעס ואפילו לא קינא. כשאני שואלת איך זה ייתכן, הוא משיב: "החברה מכריחה אותנו להתנהג כיצורים מונוגמיים, כאשר בפועל אנחנו יצורים פוליגמיים וסקרנים שבאופן טבעי נמשכים לאחר. גם אני בגדתי ולא פעם, אז איזו זכות יש לי לבוא אליה בטענות ובשביל מה? אני בטוח בנישואים שלי".
"הכול היה שם שחור על גבי לבן: הודעות, טלפונים, תמונות פרובוקטיביות. הייתי בשוק. אני זוכרת שהסתכלתי עליו ולא האמנתי איך אפשר לישון בכזאת שלוות נפש. בכיתי כל הלילה והוא אפילו לא התעורר!"
"אין יום שאני לא מתחרטת על כך"
ועדיין, לא כולם מקבלים את ידיעת הבגידה בכזאת קלות דעת. הכירו את טלי, גרושה בת 36. לאחר שש שנות נישואים, חלומה על זוגיות אידיאלית הפך לסיוט: "בחיים לא חשבתי שבעלי יבגוד בי, סמכתי עליו בעיניים עצומות", היא מודה. "יום אחד, אחותי התקשרה אליי וסיפרה לי שהיא ראתה את בעלי יושב במסעדה עם אישה זרה, ושהם החזיקו ידיים. סירבתי להאמין. תיארתי לעצמי שהייתה זאת פגישת עסקים בלבד", היא משתפת ומוסיפה שאחותה חשבה אחרת, והפצירה בה לבדוק זאת.
"לאחר שבועיים סרקתי את הטלפון שלו. הכול היה שם שחור על גבי לבן: הודעות, טלפונים, תמונות פרובוקטיביות... הייתי בשוק. אני זוכרת שהוא ישן ושהסתכלתי עליו ולא האמנתי איך אפשר לישון בכזאת שלוות נפש. בכיתי כל הלילה והוא אפילו לא התעורר". טלי משתפת שהיא באמת רצתה להוכיח אותו ולצעוק עליו, אבל גם פחדה שזה ידחוף אותו היישר לזרועות המאהבת.
מה עשית? האם גילית על כך לאחותך?
"לא דיברתי על זה עם אף אחד. בטח שלא איתה. כעסתי עליו והתביישתי".
חצי שנה לאחר הגילוי המרעיש, או במקרה הזה - השקט למדי, הפחד של טלי התממש: "הוא חזר הביתה מנסיעת עסקים והיה לו מבט משונה בעיניים. הוא ביקש שנדבר. הוא החזיק לי ביד והתוודה על הרומן הארוך שקיים, התנצל ובכה", היא משחזרת בעצב. אך בזמן שהייתה בטוחה שהווידוי שלו הגיע כדי שהשניים יוכלו לפתוח יחד דף חדש, לבן הזוג היו תוכניות אחרות: "הוא לקח את המזוודה איתה נכנס הביתה ועזב".
עצוב. את מתחרטת שלא אמרת לו משהו?
"כל יום! הייתי צריכה להעיר אותו באותו הלילה ולבקש הסברים, להבין מדוע, אולי היינו הולכים לייעוץ זוגי. הייתי פחדנית וטיפשה כי שתקתי, והשתיקה לקחה ממני את ההזדמנות להציל את הנישואים שלי", היא עונה בתסכול.
"לא עניתי לה ואחרי יומיים היא כבר התוודתה בעצמה"
גם אבי (42), נשוי כעשור ואב לשניים, התקשה להתעמת עם אשתו. לפני ארבע שנים הם חוו משבר זוגי דרמטי. "אחרי שאבא שלה נפטר היא נכנסה לדיכאון. היא הרגישה שאני לא מבין אותה אז היא חזרה לדבר עם האקס המיתולוגי שלה, שאיבד את הוריו בתאונה", הוא מספר. אלא שהתמיכה הנפשית הפכה במהירה לרומן בהתהוות.
"לא רציתי לפרק בית ומשפחה בגלל אגו. ההורים שלי התגרשו וסבלתי מכך מאוד"
ערב אחד, בזמן שאשתו הייתה במקלחת, הטלפון שלה צלצל. אבי ענה במקומה ושמע מעבר לקו גבר זר לוחש, "התגעגעתי אלייך". הוא ניתק את הטלפון בבהלה. "התחלתי לדמיין לעצמי תסריטים שאני לא מאחל לאף אחד!", הוא משתף, וניכר שלמרות שעבר זמן רב מאז, הוא עדיין נסער. "לקחתי את הדברים שלי ועפתי מהבית. לא עניתי לה לטלפונים יומיים".
ואז מה קרה?
"הייתי בטוח שאכנס הביתה ואבקש להתגרש, אבל אז הקטן שלי פתח את הדלת ולא רציתי לפרק בית ומשפחה בגלל אגו. ההורים שלי התגרשו וסבלתי מכך מאוד".
איך אשתך הגיבה?
"היא שאלה איפה הייתי ומדוע עזבתי ולא עניתי לה. התעלמתי ממנה לחלוטין. לאחר יומיים או שלושה היא כבר התוודתה על הכול בבכי. סיפרה איך נגררה לרומן הרגשי הזה, ונשבעה שהוא מעולם לא התממש לכדי קשר פיזי. לכל אורך השיחה לא הוצאתי מילה. לדעתי, אין צורך בדיבורים אלא במעשים, גם מהצד שלה וגם משלי. ברגע שהלכתי והיא הבינה שהיא עלולה לפרק בית בשביל גחמה רגשית-זמנית, היא הפסיקה עם השטויות".
הסיפורים הללו מראים שלא מעט נבגדים שקטים מתהלכים בינינו, לא פעם מתוך חשש אמיתי מעימות אפשרי. חלק חוששים מגירושים, או פשוט מהאמת וממה שהיא טומנת בחובה. יש מי שמודה שישנם דברים שהשתיקה יפה להם, מקבל את הבגידה בהבנה ואפילו נושא באחריות. אך יש גם את אלו שמבינים בדיעבד, שאולי אם הם רק היו פותחים את הקלפים ומבשרים לבן/ת הזוג שהם יודעים על מעשיו או על מעשיה, ייתכן שהיו מצליחים להציל את הנישואים מפירוק.
אין כאן באמת "נכון או לא נכון". כל תגובה שתבחרו היא בסדר. אבל אם אתם מזדהים עם הסיפורים ועומדים בפני החלטה האם לחלוק או לשתוק, אני ממליצה לכם לקחת את הזמן, לעבד את המידע הכואב, להתייעץ עם אדם יקר שיכול לתמוך בכם, ולפעול מתוך שיקול דעת ולא מתוך פחדים או דחפים אימפולסיביים שעלולים להעמיק עוד יותר את הקרע.
בהצלחה!
סיון קנטי אביטן היא שדכנית, יועצת זוגית ויועצת דייטינג, מייסדת מועדון הדייטינג האקסקלוסיבי SHRINE ומחברת המדריך לרווקה "אחת שיודעת"
