זה היה לפני למעלה מעשור. נסעתי לצפון עם ט', מי שהיה אז בן זוגי, ובמשך ארבעה ימים דיברנו על עצמנו ביום ובלילה. כמעט שלא ישנו מפני שמיכאל, מנחה הסדנה, האמין ש"האמת יוצאת כשאנחנו עייפים". אין ספק שהוא השתמש בטכניקת התשה, והייתי מוכנה להגיד כמעט הכול, רק שייתן לי קצת לישון.
עוד בנושא:
אני לא יודעת מתי התחיל היום ומתי נגמר הלילה, אך בערב האחרון מצאתי את עצמי ישובה באמצע מעגל באולם הגדול והחשוך, ספק בסרט אימה - ספק בתפאורה רומנטית, כשמיכאל ניגש אליי פתאום ושאל אם יש לי משהו שברצוני לשאול את ט'. שתקתי.
מיכאל ניגש אל הפסנתר והתחיל לנגן את מארש החתונה. הבנתי את הרמז הדק, מה גם שמיכאל, מעבר להיותו גורו עם זקן ג'ינג'י וגוף מאסיבי, היה גם החבר הכי טוב של אותו בן זוג. חשבתי שאני יכולה לסמוך עליו, והרגשתי שגם הוא יודע שבן זוגי זקוק ל"בעיטה בתחת".
אז שאלתי, בלי טיפת דם בגוף, אם הוא רוצה להתחתן איתי. ט' הניד בראשו לשלילה, ואני רציתי למות. בו זמנית גם רציתי להרוג את מיכאל ולשבור לו את הפסנתר האווילי. הצעת הנישואים הספונטנית להפליא שלי הסתיימה, ובכן, בבכי גדול. אבל לא אצל כולן זה כך.
"הבנתי שזה מישהו שטוב לי להיות איתו גם כשרע"
יותר ויותר נשים מבינות היום שאם הן מעוניינות להתחתן, עליהן לקחת לידיהן את היוזמה ופשוט להציע בעצמן. ענבל לוי (34) היא דוגמה מצוינת לכך. את יוסי היא הכירה במסיבה בתל-אביב, ושנה וחצי אל תוך הקשר, באמצע נסיעה הביתה אל דירתם שבחיפה, היא הבינה שזה האיש שאיתו היא שואפת לבלות את שארית חייה.
"באמצע הנסיעה מצאנו את עצמנו בשולי הכביש כשבחוץ גשום וחשוך, עם מנוע מעלה עשן ושתי כלבות", היא משחזרת. "יוסי עשה מאמצים אדירים כדי לשמור על מצב הרוח שלי ולא להפוך את זה לסיוט. באותו הרגע הבנתי שיש לי מישהו שטוב לי להיות איתו גם כשרע. הוא ממש הפך את הבלת"ם הכי מתסכל לרגע ששווה לזכור. בלי לחשוב הרבה אמרתי לו, 'אני רוצה לזכור את הרגע הזה לתמיד, ואני רוצה את התמיד הזה איתך. תתחתן איתי בבקשה'".
אדיר! איך הוא הגיב?
"הוא קצת צחק, ואז הבין שאני רצינית, בכינו קצת והתחבקנו. אחר כך הוא התקשר לאבא שלו כדי לספר לו על כך".
חשבת לפני כן על האפשרות להציע לו?
"חשבנו על זה, אבל שנינו טיפוסים 'דחייניים'. באותו הרגע הרגשתי שהכי טוב להיות ספונטנית ושאני לא רוצה לחכות יותר. לא אכחיש שאני גם קצת אימפולסיבית".
עוד באותו הערב ענבל הזמינה טבעות מהאינטרנט, ואספה אותן למחרת. "התלהבתי כמו ילדה קטנה, היו לי התקפי צחוק מרוב שמחה, וזה לא אופייני לי. אני בדרך כלל שמחה וחיובית, אבל זה היה כבר על גבול הפתטי".
הצעת לעצמך נישואים והתרגשת כאילו שהוא הציע. נראה לי שפה קבור הכלב.
"בדיוק", היא עונה ושוב צוחקת. "מצפים ממני להיות יותר אירונית ביחס לחתונה שלי, בהתחשב בכך שזו חתונתי שנייה, אבל אני לא. אגב, בחתונה הראשונה שלי בן הזוג הציע וזאת הייתה הצעה מסורתית. הוא הציע לי ביום ההולדת שלי מול כל החברים, ולא אהבתי את זה. זה הרגיש לי כמעט תוקפני, כאילו שמופעל עליי לחץ לענות לחיוב. אולי הצעתי ליוסי מהר כי חששתי שגם הוא יעשה איזה צעד כזה".
הוא לא הרגיש שלקחת ממנו משהו שאמור להיות שלו?
"כן, הוא קיטר על זה קצת, אבל זה עבר לו מהר מאוד. במקום זה, הוא התעקש לקנות לי עוד טבעת. מזל שאיבדתי את זו שקניתי לעצמי".
"לא הייתי יוצאת עם גבר שמאויים מאקטים כאלה"
העיתונאית רותם איזק מספרת שהיא הציעה נישואים לבן זוגה בחלוף שנה מהפעם הראשונה שבה החלו להתכתב בפייסבוק. "הכרנו קצת מתל-אביב, ואז הוא הציע לי חברות בפייסבוק וכתב לי, 'החלטתי למסד את הקשר'. עניתי לו שאני מסכימה", היא מספרת. "כעבור שנה בדיוק, ביום ההולדת שלו, הדפסתי את ההודעה ההיא ושמתי אותה במעטפה. הגשתי לו את המעטפה בסוף היום, וכשהוא פתח אותה הוא גילה כרטיס נוסף עם המילים: 'עכשיו זה תורי'".
איזה יופי.
"ישבנו במרפסת של מלון בוטיק בתל-אביב, הוא הסתכל עליי ואז הוצאתי טבעת שעוצבה מראש, שבה חרוטות הקואורדינטות של הספסל שבו ישבנו בפעם הראשונה. זה היה רגע מאוד מרגש ומסעיר. יש לי צמרמורת רק מלספר על זה".
האמת שגם לי. מאיפה האומץ?
"ראשית, חשדתי שהוא יסכים, ומבחינתי זה היה משהו שהבנתי שאני רוצה לעשות גם בשביל האישה שאני. בעיניי זה מאוד מעצים, מרגש ורומנטי שהאישה שאיתך מסוגלת לעשות כזאת מחווה. לא הייתי יוצאת עם גבר שמאוים מאקטים כאלה שאינם לפי הכללים המגדריים המיינסטרימים".
איך הוא הגיב?
"הוא היה בשוק. לקחו לו כמה שעות כדי לעכל ולהוציא החוצה. כשהוא סיפר למשפחתו, אמא שלו אמרה לי, 'כל הכבוד לך'".
באמת כל הכבוד!
"אני מבינה שגם היום, בשנת 2020, זה נשמע ביג-דיל שאישה מציעה נישואים, אבל זה לא צריך להיות כך", אומרת איזק. "המצב שבו את מרגישה שזה הגבר שאת רוצה להתחתן איתו ואת לא עושה עם זה כלום מעבר לרמיזות עבות, הרבה יותר מוזר בעיניי. בהתחשב בכך שזו כנראה ההחלטה החשובה ביותר בחייך, זה בהחלט משהו שאת צריכה להיות שותפה בו. אם את מרגישה בשלה למהלך הזה, את יכולה לעשות אותו בעצמך".
איזק מסייגת ואומרת שאין ספק שצעד כזה לא מתאים לכל אחת. "יש מי שנוח לה להיות בעמדת המתנה, שהיא לא ביצועיסטית באופייה, וזה ממש בסדר. יש גם מי שמפנטזת על הסיפור ההוליוודי, אבל אחרי גיל 30 את כבר יודעת שהוליווד זה מקום שעושים בו הרבה כסף, שפנטזיה זה משהו שאת רואה על המסך ושהחיים הרבה יותר מורכבים".
לא רצית שזה יבוא ממנו?
"לא רציתי שאת הזמן עד שתגיע ההצעה ממנו, אני אעביר בהמתנה לרגע הזה. לא רציתי לפני כל צימר לעשות פרנץ' בציפורניים, ובכל פעם שהוא ייכנס לצימר, לחשוב שהרגע המיוחל הגיע, רק כדי לגלות שהוא נכנס כדי לעשות פיפי, ולבסוף לשנוא אותו לשארית הסופשבוע".
"בעיניי", מעידה איזק, "המקום הזה של המתנה לטבעת לא עושה איתנו הנשים חסד. אנחנו יוצאות לחוצות חתונה, היסטריות, משוגעות ושלל 'סופרלטיביים' אחרים. זה הרבה יותר גרוע בעיניי. אם את רוצה את זה ואם את אדם אקטיבי ויוזם ששולט בכל האספקטים של חייו - תעשי את המהלך. היה ושמעת סירוב, לכל היותר זה יפתח פתח לשיח לגבי מה שניכם רוצים".
האמת שזה מפחיד.
"אני בטוחה שזו דילמה שגם גברים מתמודדים איתה. כל מי ששם את הלב שלו על השולחן מסתכן בפגיעה. לי היה יסוד סביר להרגיש שאנחנו באותו מקום בחיים, ולמרות זאת נדמה כי נשים הורגלו להיות פסיביות ברומנטיקה", היא אומרת. "עם כל הכבוד, אנחנו כבר בשנת 2020. אם בא לך להתחתן עם הגבר שלך, תגידי לו את זה. אני לא מבינה למה בעידן הנוכחי אנחנו צריכים ללכת לפי דפוסים ארכאיים".
אולי מפני שאמרו לנו שתפקיד הגבר הוא לכבוש?
"אישה היא לא ארץ בתולית שמישהו צריך לתקוע בה דגל. זה לא עובד ככה יותר. נשים היום מנהלות קריירה, יש להן תודעה פמיניסטית, ואם רוצים לייצר זוגיות שוויונית, אז שוויון בא לידי ביטוי גם ברומנטיקה".
למרות שהאג'נדה של איזק היא לא להיכנע לתכתיבים מגדריים שעוצבו על-ידי גברים או לחיות לפי סיפורים הוליוודיים, היא מדגישה שהאקט הזה לא נבע אך ורק מתוך אג'נדה. "אני חלילה לא נגד הגישה המסורתית", היא מציינת. "אלא שבעיניי אין יותר כובש מבחורה שאומרת, 'אני יודעת מה אני רוצה ואני רוצה אותך. בוא נפליג לעבר השקיעה, ואם תרצה לנוח גם אני אוכל לאחוז בהגה של הסירה הזו'.
"זה גם החינוך שאני רוצה להעביר לבן שלי ברי ולילדה שבדרך - להיות מי שהם ולא להפחית את התכונות האנושיות שיש להם, שמא הן ייתפסו כלא תקניות על ידי הצד השני. היום הצעה כזו עוד נחשבת לקוריוז, אבל אני בטוחה שבעוד מספר שנים, הבנות שלנו יגידו שהן לא מאמינות שעשינו מזה כזה אישיו".
בן זוגך לא הרגיש שלקחת לו את המקום?
"הוא אמר לי שגם הוא היה עושה את זה בסופו של דבר. יכול להיות שהוא הרגיש שלקחתי לו את התפקיד. מצד שני, אולי הסרתי ממנו עול גדול. בהמשך קיבלתי טבעת מהחלומות והוא שלף אותה ברגע מפתיע. התיאוריה שלי היא שאם את מציעה, היהלום שתקבלי אחר כך יהיה הרבה יותר גדול".
תגידי, איך זה מרגיש לתכנן הצעת נישואים?
"יש משהו נורא מרגש בלחוות את תכנון ההצעה, להזמין את הטבעת ולהחביא אותה. אני מאוד שמחה שעשיתי את זה ואני חושבת שגם רועי. הוא עכשיו במטבח, מכין פשטידת קישואים. אני אלך לחבק אותו כי נזכרתי כמה הוא חמוד", היא חותמת.
"חונכתי לא לחכות לדברים שאני רוצה"
גם העיתונאית מעיין רודה, שכבר הספיקה להתגרש מאז, שלפה את הטבעת בעצמה. "היינו כבר שש שנים ביחד, גידלנו כלב והיינו משפחה לכל דבר. באחד הימים, כשהוא יצא לרגע החוצה, אמרתי לעצמי שהנה הוא חוזר עם טבעת. בו ברגע הבנתי שזה טיפשי, שאני לא אמורה לחכות למשהו, ושזאת לא תחושה שאני נהנית ממנה, אז החלטתי לעשות את זה בעצמי", היא משחזרת. "פניתי לערן זרחוביץ' ושרון טייכר, כי הם שדרנים ששנינו מאוד אהבנו, וביקשתי מהם שיקליטו לנו הצעת נישואים. הם נעתרו לבקשה. נסענו לאילת ושם השמעתי לו את ההקלטה".
נחמד! איך הוא הגיב?
"הוא שאל אותי מיד אם יוכל להציע לי גם. בהמשך הוא קנה לנו טבעות, אבל אף פעם לא הלכנו איתן. הן פשוט היו מאוד מכוערות", היא נזכרת משועשעת.
לא חששת מהתשובה שלו?
"חונכתי לא לחכות לדברים שאני רוצה, והרגשתי שזו מחווה רומנטית שחשוב לי לציין. בדיעבד, הרגשתי שעשיתי משהו שהיה חשוב רק לי, ואת זה פחות אהבתי".
הרבה פעמים כשנשים מרגישות בעמדת המתנה ממושכת, הן מציבות אולטימטום - או שאתה מציע או שזה נגמר, ולא יוזמות בעצמן. חשבת בכלל על האופציה של אולטימטום?
"לא, ממש לא. היה לי ברור שאנחנו משפחה. ההצעה הגיעה מתוך רצון לחגוג את האהבה שלנו. בנוסף, רציתי שנהיה מאורגנים כספית האחד מול השנייה וגם מול המדינה".
מה היית אומרת למי שבוחרת באולטימטום כי היא מרגישה שהזמן חולף והיא רוצה חתונה וילדים?
"אני חושבת שאם יש משהו שאת רוצה ולא מוכנה להתפשר עליו, אל תישארי איפה שאת לא מקבלת את מה שאת צריכה, כי זה לא ישתנה".
איך הייתה ההרגשה לתכנן את ההצעה?
"שמחתי שחשבתי על רעיון טוב ושאני עושה משהו שהוא שלנו", היא חותמת.
