"כשאמרתי לעינת שאני רוצה להתגרש וזה סופי, היא הביטה בי במבט הזועם שלמדתי להכיר היטב במהלך השנים, ואמרה לי בשנאה: 'אני נשבעת לך שאתה עוד תתחרט על זה. אני אשאיר אותך בלי כלום'. באותה תקופה הבת שלנו, רוני, הייתה בת חמש, ואני ועינת היינו בטיפול זוגי כבר חודשים ארוכים. אני הייתי אומלל איתה והפכתי לקלישאה של הגבר הזה שנשאר בעבודה גם כשכבר אין מה לעשות, רק כדי לא לחזור הביתה ולהתמודד עם הצעקות והתלונות הבלתי פוסקות.
"למען האמת, גם עינת לא הייתה מאושרת איתי, אבל היא לא יכלה לשאת את המחשבה שהיא תהיה גרושה וגם לא את העובדה שאני יזמתי את הגירושים. והיא באמת ניסתה להשאיר אותי בלי כלום. בהתחלה היא ניסתה לפגוע בעסק החדש שבדיוק הקמתי עם החבר הכי טוב שלי. העסק הזה היה החלום שלי ועינת ידעה את זה, אז היא ניסתה להרוס אותו. אבל אני לא ויתרתי, ואחרי שנתיים של מלחמות וריבים בבית המשפט חתמנו על הסכם.
"היום אני יודע שהייתי תמים. חשבתי שזה נגמר פחות או יותר, ושגם אם לא נמנה עם הזוגות הגרושים האלה שעדיין עושים את החגים ביחד, לפחות נוכל להעמיד פנים שאנחנו סובלים האחד את השני בשביל רוני. היום אני מבין שלעינת היו תוכניות אחרות. לרגע לא דמיינתי שהעניינים יכולים להידרדר עד כדי כך". הוא השתהה קלות וחכך בדעתו כיצד להמשיך.
ניר היה בשנות הארבעים לחייו, גבר נאה ומחוספס, וניכר היה שדיבור עם אדם זר על דברים כל כך אינטימיים אינו פשוט עבורו. אמרתי לו שאני מבינה שזה לא קל, אבל כדי לעזור לו, אני חייבת לדעת הכל. ניר בלע רוק ואחרי כמה שניות סיפר לי כיצד רוני, הילדה המתוקה שלו, לאט-לאט התחילה להגיד לו את אותם משפטים מוכרים שעינת הייתה אומרת לו כשהם היו רבים. בהתחלה ניר חשב שאולי הוא מדמיין, אבל כשבגיל שמונה רוני פלטה פתאום שניר הוא "סוציופת שחושב רק על עצמו", היה לניר ברור שעינת עומדת מאחורי זה.
ניר המשיך וסיפר: "כשאני והילה עברנו לגור ביחד, הכל עלה הילוך כמו בסרט אימה. במקרים הכי גרועים רוני הייתה צורחת במשך דקות ארוכות, צרחות כל כך חזקות שפחדתי שעוד רגע יגיעו מהרווחה, עד שהילה הייתה אומרת שהערב היא כבר תלך לשבת עם חברה בבית קפה. במקרים אחרים, רוני פשוט הייתה ממציאה איזה תירוץ שבגללו היא לא יכולה לבוא אליי".
ניר רצה שרוני תתחיל טיפול, אבל עינת לא הייתה מוכנה לשמוע על כך, ובלי הסכמה של האם אף פסיכולוג לא היה מסכים להיפגש עם רוני. ניר הרגיש שאין לו מה לעשות, אז הוא החליט להבליג, וקיווה שאם רק ימשיך להיות שם בשביל רוני היא תתרגל למציאות החדשה והדברים יסתדרו בסופו של דבר.
"לפני שלושה חודשים הילה ילדה את הבת שלנו. תינוקת מקסימה, אחותה של רוני. באיזשהו מקום גם הייתה לי בראש תמונה פסטורלית שהתינוקת תקרב את רוני אלינו. בחודש הראשון רוני באמת התנהגה אחרת והתרגשה מהתינוקת, אבל בפעם האחרונה שנפגשנו, היא האשימה אותי שהחלפתי אותה בבת אחרת ושאכפת לי רק מהמשפחה החדשה שלי. רוני צעקה לעברי שהיא לא רוצה לראות אותי יותר בחיים ושאני אעזוב אותה בשקט. כבר חודשיים שרוני לא רוצה שום קשר איתי".
ניר אמר שרוני לא עונה לטלפונים שלו, שהיא חסמה אותו בוואטסאפ, וכשהוא ניסה לראות אותה בבית הספר היא סיננה לעברו שכדאי שיתרחק ממנה ומהר, לפני שהיא קוראת לשומר. שאלתי אותו אם הוא ניסה לדבר עם עינת, וניר סיפר שעינת אמרה לו: "תאכל את הדייסה שבישלת, שיהיה בתיאבון", וניתקה את השיחה. אחרי כמה ימים ניר ניסה לדבר שוב עם עינת, אבל היא אמרה לו שאם רק יעז להתקשר פעם נוספת, היא תגיש נגדו תלונה במשטרה על הטרדה. "ככה הגעתי אלייך", אמר ניר ושאל: "מה אפשר לעשות? אני לא מוכן לאבד את רוני".
המישור המשפטי
הסברתי לניר שבמונחים של עולם המשפט, כאשר ילד מסרב להיות בקשר עם מי מהוריו וללא סיבה מוצדקת, קוראים לזה "ניכור הורי", והרגעתי אותו שהוא הגיע בדיוק בזמן. לא אחת מגיעים אליי הורים שכבר אין בינם ובין הילד שלהם קשר במשך חודשים ארוכים ולפעמים אפילו שנים, ואז הרבה יותר קשה לחדש את הקשר.
מעבר לכך, לשמחתי התיק של ניר אמור להתנהל במחוז תל-אביב, ובמחוז זה מיושמות הנחיות פנימיות שנועדו להילחם בתופעת הניכור ההורי במהירות וביעילות. המשמעות היא שניר לא יצטרך להמתין חודשים ארוכים עד שייקבע דיון בעניינו, אלא שכבר בתוך שבועיים מהמועד בו נגיש את הבקשה יתקיים הדיון בה.
"ומה השופט יעשה?" תהה ניר בקול.
"הרבה מאוד", השבתי, והסברתי לניר שבתי המשפט רואים את תופעת הניכור ההורי בחומרה רבה ומחייבים את ההורה השני לשתף פעולה בתהליך חידוש הקשר. אם עינת לא תשתף פעולה, ניתן להטיל עליה סנקציות כספיות, ובהמשך גם סנקציות חמורות בהרבה כגון הוצאת צו עיכוב יציאה מארץ, שלילת רישיון נהיגה ובמקרים חריגים מאוד אפילו מאסר בפועל.
"וואו", אמר ניר, "אז אני מבין שזה לא אבוד".
"ממש לא אבוד", חייכתי אליו, וכבר באותו השבוע הגשנו עתירה מתאימה לבית המשפט לענייני משפחה.
עו"ד אפרת אמסטר היא שותפה במשרד יריב-אמסטר
