מגפת הקורונה הכניסה לבתים רבים את הדיונים סביב נושאים כמו היגיינה, ניקיון, חיידקים ומחלות, ועוררה את פערי התפיסות של בני זוג ביחס לנושא, ואת המחלוקות שמגיעות יחד איתם.
שאלות כמו האם לעטות כפפות נוסף על המסכה כשיוצאים מהבית, איך לוודא שכולם שוטפים ידיים כל הזמן והאם להחזיר את הילדים למסגרות החינוך או להשאירם בבית, הן סוגיות שמרביתנו לא נגענו בהן לפני המגיפה, אף על פי שהתופעה הרחבה יותר שבה אחד מבני הזוג מתעסק רבות בסדר וניקיון, בעוד שעבור האחר ההיבט הזה פחות רלוונטי, נחשבת לנפוצה מאוד בחדר הייעוץ הזוגי.
היא כוללת התמודדות עם ביקורת וקבלת או אי-קבלת בן הזוג כפי שהוא, סוגיות של חלוקת מטלות ונשיאה משותפת בנטל, ואיך לא - התייחסות להשפעות העיסוק האינטנסיבי בניקיון על ילדי הזוג עצמם.
"החיים עוברים והיא עם הבית במקום להיות איתי"
"בכל ערב זה אותו הסיפור", משתף אלי. "הילדים הולכים לישון, ואז מעיין מתחילה לסדר, לכבס, לנקות, לקפל ולשטוף את כל הבית. עד שהיא מתפנה אליי, אני כבר גמור לגמרי מהיום, ולא נשאר לנו זמן בכלל להיות יחד. החיים עוברים והיא עם הבית במקום להיות איתי".
עוד בנושא:
על הניסיונות לפתור את העניין, הוא אומר: "דיברנו על זה אינסוף פעמים. הסברתי לה שאני לא מוכן לשתף פעולה עם הדבר הזה, ושאני לא מצליח להבין איך הכלים בכיור יותר חשובים לה מלבלות איתי את מעט הזמן היומי שנותר לנו. הבעיה היא שכל שיחה כזו תמיד מובילה לזה שאני לא מבין אותה, לא עוזר לה ואפילו מפקיר אותה לבד במערכה".
אפשר להבין את אלי. הוא מרגיש נחות בסדרי העדיפויות של זוגתו, ושואף לשנות את ההתנהגות של מעיין בדרכים שהוא מכיר. אבל גם את מעין אפשר להבין. היא מרגישה שהיא קורסת תחת הנטל, ושבמקום להבין ולעזור לה עם מטלות הבית, אלי לא רואה את הקשיים שלה, ומשאיר אותה להתמודד עם זה לבד. הבעיה ביניהם קשה, הכעס מתגבר ככל שעובר הזמן ובמקום לאהוב זה את זו, הם רק הולכים ומתרחקים.
כדי לעצור את כדור השלג, אלי ומעין צריכים ללמוד לדבר על הנושא, להכיר יותר זה את נקודת המבט הפרטית של זו, ולגשת יחד לשלב הפתרונות ממקום חברי ואוהב, שמושיט עזרה ומתגמש עבור האחר. שניהם צריכים להבין אילו רגשות מתעוררים בכל אחד מהם בזמן שמעין בורחת לניקיונות, להחליט לטפל בבעיה כצוות, ולהגיע להסכמות שיאפשרו לכל אחד מהם את מה שהוא זקוק לו.
החיים בסטרס תמידי
"חשוב להבין שהעיסוק בסדר וניקיון לא נמצא תמיד בשליטה", מסבירה שרי פילוסוף, שמנהלת את קבוצת הפייסבוק "חולי ניקיון - הקבוצה הרשמית והמקורית", המונה כ-30 אלף חברים.
"ברור שיש סקאלות לכל דבר, ושיש כאלה שאצלם זה יותר משמעותי, אבל בגדול אפשר להגיד שמדובר בהתעסקות מאוד משמעותית בסדר וניקיון, כשהלכלוך הכי קטן יכול לחרפן, ושלא באמת אפשר לסיים את היום וללכת לישון אם לא הכול מתוקתק. יש בזה אלמנטים של סטרס שכל הזמן נמצאים אצל חולה הניקיון, וזה זולג ומשפיע על כל הבית".
איך זה מתבטא אצלך בבית?
"אני זאת שיותר מתעסקת בניקיון, ולבעלי חשוב מאוד הסדר, כך ששנינו מרגישים את הלחץ, גם האישי וגם את הלחץ שמגיע מהצד השני, סביב מה שיותר מטריד אותו".
במקרה של שרי, אם אנחנו רוצים שהאחר יקשיב לנו ויסכים לנוע לכיוון שלנו, אנחנו צריכים למצוא את הדרך הכי נכונה להגיע אליו. עלבונות, התעלמות או כעס פחות יעזרו פה, הבנה עמוקה של מה הוא מרגיש והענקת אמפתיה ועידוד, יעשו את זה הרבה יותר טוב.
"לבעלי יותר קשה להתגמש בעניין"
"בעלי ואני גדלנו בבתים עם הרבה מאוד חוקים סביב ניקיון וסדר, והבטחנו לעצמנו שלמרות שגם אנחנו מתעסקים בזה המון, ושסדר וניקיון מאוד חשובים לנו, אנו נוודא שזה לא יבוא על חשבון הבריאות הנפשית שלנו או של הילדים שלנו", מספרת בקי יחזקאל, שהפכה יחד עם בן זוגה את ה"מחלה" למקצוע, כשהקימה חברה לשירותי ניקיון ופוליש.
"הרבה מהוויכוחים בינינו קשורים לילדים", היא מודה. "שנינו משתדלים לתת להם לנהוג בחופשיות, אבל אין ספק שמשנינו זה גובה מחיר. אני עוד מצליחה להרפות ולנשום, אפילו לאפשר להם דברים שמאוד קשה לי איתם כמו לשחק בחול, אבל לבעלי הרבה יותר קשה להתגמש בעניין הזה. אני מנסה לשכנע אותו לשחרר קצת, ומסבירה לו שלפעמים מותר שיהיה קצת בלאגן ולכלוך, ושלא חייבים 'לעבוד' אחריהם כל הזמן, אבל לרוב זה לא ממש עובד".
עם הזמן, זוגות רבים מגיעים להשלמה לגבי הפערים ביניהם, מכבדים את האחר ומקבלים את הצורך והעיסוק הרב בסדר וניקיון. יחד עם זאת, גם כשיש סטטוס-קוו זוגי, המחלוקות מתעוררות כשזה זולג לילדים. ילדים לומדים ומאמצים הרבה מההתנהגויות שהם רואים בבית, וכשיש לאחד ההורים ביקורת על ההתנהלות של בן/ת הזוג שלו, גם אם הוא לומד לחיות עם זה בכל מה שנוגע אליהם, הוא עדיין מרגיש צורך להגן על ילדיו.
דווקא במובן הזה, ילדים יכולים להיות הסיבה שבזכותה בני הזוג ילמדו לתקשר. הנושאים שהכי חשובים לנו, שעליהם אנחנו הכי רבים, הם בדיוק אלה שיובילו אותנו להבנה שאנחנו חייבים למצוא את הדרך לדבר, להתגמש ולהגיע להסכמות. המלצתי היא שתדברו על התחושות והרגשות שלכם, שתפו זה את זו במה שחשוב לכם, פרטו מה אתם מבקשים מהאחר והסבירו מה יכול לעזור לכם. נסו לאפשר לבן/ת הזוג שלכם כמה שיותר ממה שהם זקוקים לו, והתעקשו רק על מה שחשוב לכם באמת.
לסיכום, לכל אחד מאיתנו יש את מה שחשוב לו, את מה שמרגיע אותנו, את מה שאנחנו יותר קפדנים לגביו ואת מה שאנחנו יכולים יותר לשחרר. כשהתנהגות מסוימת של האחד משפיעה בצורה משמעותית על האחר, עלינו למצוא את הדרך לגשר על הדברים כדי לחיות יחד. לימדו את עצמכם, לימדו את בן/ת הזוג שלכם ונסו להשפיע ולהניע את האחר לכיוונכם ממקום מבין, אוהב, סומך ומכבד. זו גם הגדולה האמיתית של הזוגיות. כי כשהיא טובה ונכונה, היא תביא אותנו לגלות מקומות שונים וטובים יותר בעצמנו, לצמוח ולהשתפר. ההבדלים בינינו הם בדיוק הזירה שבה נעשית העבודה האישית הגדולה, העמוקה והחשובה ביותר.
חדי אקסלרד היא יועצת זוגית ומשפחתית (M.A), מגישה פינת טלוויזיה בנושא משפחה, כותבת ומרצה.
