"כשהעניינים מתחילים להתחמם בינינו ויש מגע כיפי ונעים, ואז את נעצרת ולא בא לך להמשיך, אני מתחרפן! יש לי כאב ביצים ואני חייב לגמור!"
"לא בא לי שנתחיל עכשיו משהו אם את לא הולכת איתי עד הסוף. אל תשאירי אותי ככה! אני חייב לגמור, כי אם לא אגמור יכאב לי!"
רובנו שמענו כבר את המושג הזה, "כאב ביצים", בשלב כלשהו בחיינו, ואולי אפילו האמנו שמדובר באמת ממשית ולא במניפולציה לא מודעת. אך האמת היא שכאב באזור האשכים שמקורו באנרגיה מינית כלואה שלא קיבלה פורקן, הוא מצב גופני-נפשי שקשור לתפישות ואמונות על יחסים ומיניות, לנורמות תרבותיות ולבורות וחוסר ניסיון ביכולת להכיל אנרגיה מינית בגוף בצורה זורמת ונעימה.
"אני חייב לגמור!"
המחשבה שאני "חייב לגמור" היא אחת התפישות המעוותות ביותר, שגורמת להרבה מאד גברים ונשים סבל במרחב המיני והאינטימי כי היא לא מאפשרת לגלות יחד מרחב נינוח וחופשי ממטרה. עצם הרדיפה ההישגית אחר המטרה, לצד המחשבה ש"אם לא גמרתי, יכאב לי", היא לכשעצמה גורמת סבל, פוגעת ברמת הנינוחות האפשרית וביכולת לזרום עם מה שקורה במציאות מתוך הקשבה ונוכחות.
המחשבה שכל אחד מבני/נות הזוג חייבים לגמור בכל מפגש מיני, מפעילה לחץ על המערכת הגופנית והנפשית – לחץ לגמור מצד אחד, ולחץ של גברים בדרך כלל לא לגמור לפני האישה מצד שני, תופעה שמייצרת קושי לתפקד ומעוררת מתח כללי סביב המפגש המיני.
הדדיות במיניות
חשוב להבין כי מיניות היא אנרגיה פראית. לא ניתן ולא כדאי להנדס אותה, לארגן אותה ולחייב אותה לעשות שום דבר. זו אנרגיית אהבה זורמת בעלת ביטויים רגשיים, הורמונליים ואנרגטיים עוצמתיים במיוחד. האנרגיה המינית פורחת כאשר יש לה חופש ביטוי.
כל רעיון ידוע מראש כמו הדדיות במיניות, מצמצם את החוויה הטבעית, האורגנית והאינטימית שקורית במפגש עצמו. ברור שזה ממש כיף לתת ולקבל, ופעמים רבות זה גם מה שקורה במציאות, אבל – אם יש לי רעיון בראש שזה חייב להיות הדדי, מהר מאד תחושות כמו בלבול, לחץ, מתח, חוסר אונים ומחנק ילוו אותי.
הרעיון שמיניות חייבת להיות הדדית הוא מעוות ולא תורם לתקשורת אינטימית ומינית אותנטית, אלא מפעיל לחצים וציפיות שמכבידים על הזרימה המינית. דווקא אם אני אקשיב לגוף שלי ואתן לעצמי את המנוחה שאני זקוקה לה, בזמן מאוחר יותר יש סבירות גבוהה שיתחשק לי עוד מגע. תשוקה חדשה מופיעה כשאני נעה בקצב שלי. אם אני אכריח את עצמי לזרום לעוד מגע מיני כי "עכשיו תורו", זה יסגור את הלב שלי כי אני לא שם באמת, ובטווח הארוך יוריד את רמת התשוקה המינית שלי.
מיניות בתשוקה מול מיניות בהסכמה
זוגות רבים מכירים את המצב שלא ממש מתחשק לה או לו לקיים יחסים מיניים, ולמרות זאת הם זורמים "כי עבר הרבה זמן", "כי לא בא לי לאכזב", "כי התרגלתי שזה ככה" או "כי ככה מצופה ממני". אני קוראת למצב הזה: 'מיניות בהסכמה', ומבדילה אותו ממיניות מרצון או מתשוקה.
מיניות בהסכמה אינה מיניות שיש בה כפייה אלימה, אך היא כן כוללת השתקה מעודנת של הרצון האמיתי שלי, ופחד שאם אני לא אזרום עכשיו, משהו רע יקרה ליחסים ולקשר בינינו. כל כך הרבה זוגות מסתפקים במין בהסכמה, ואחר כך מתפלאים לאן נעלמה להם התשוקה ולמה לא בא להם יותר לשכב.
מיניות בתשוקה היא טבעית, היא מופיעה בגוף כמו גל של חיים – היא מלאת שמחה, שובבות ופראות, היא חיונית ומרגשת והיא מופיעה מתי שבא לה. אי אפשר להחליט בשביל עצמי או בשביל מישהו אחר מתי תופיע התשוקה. אפשר רק להכין מרחב אינטימי נעים וחופשי ממטרה, להיפגש, להתחבק, להיות, לצחוק ואז לתת לגוף לעשות מה שבא לו. ככל שאנחנו מעניקים ומעניקות לגוף את החופש להתבטא בלי לכלוא אותו במחויבות לתפקד ברמה המינית, כך יותר תשוקה מופיעה באופן ספונטני.
מה עושים עם התסכול המיני?
"כשאני רוצה מין ואת לא רוצה, אני חווה עלבון, כעס, בדידות. אני מרגיש שאת לא אוהבת אותי ולא רואה אותי. כשאני גומר אני פורק את כל הכאב הזה, ולפחות לכמה רגעים מרגיש שקט"
תסכול מיני הוא למעשה תסכול רגשי שמחפש פורקן. אנשים רבים התרגלו שהדרך להתמודדות עם רגשות כואבים היא פורקן מיני. העניין הוא שפורקן מהסוג הזה הוא רגעי בלבד ואחריו מגיעה רדיפה מתמדת אחרי עוד מאותו הדבר, כי הלב נותר לא מסופק.
כשאני מסכימה לתת לרגשות שלי מקום – לבטא אותם, לנשום לתוכם ולחוות אותם בגוף ללא פורקן שמסיח את דעתי, הדחפים המיניים שלי מתחילים להשתנות. אני מתחילה לגלות מיניות שאין בה מתח, מיניות שהיא ביטוי אינטימי וטבעי של אהבה. אהבה לא מחייבת קשר זוגי ארוך טווח, ועדיין היא מחייבת תקשורת, כבוד הדדי ורצון להיטיב האחד עם השנייה.
אני מאמינה לכל גבר שאומר לי שכואבות לו האשכים כשהוא לא גומר. ברור לי שזה מצב שנחווה בגוף כלחץ גדול. יחד עם זאת, לגבר שמרגיש כך אני תמיד אומרת שהכאב הזה הוא באחריותך המלאה, ואף אישה לא חייבת "לעזור" לך. האנרגיה המינית שכלואה באשכים מבקשת שתנשום לתוכה ותרשה לה להתפשט ולהתפזר בטבעיות לאורך כל הגוף. יותר קל לעשות את זה בעיניים עצומות, לשכב בנינוחות ולדמיין שהאנרגיה הגועשת זורמת כלפי מעלה לחזה וכלפי מטה לרגליים, מזרימה חיוניות ובריאות לכל איברי הגוף.
על מנת שתוכל לשכב בנינוחות ולקבל אחריות מלאה על הרפיית הגוף וריפוי הכאב, יעזור לך לבדוק איזו מהאמונות שציינתי משפיעה על התודעה שלך ומייצרת אצלך מתח. למשל: "אני חייב לגמור!", "אני לא יכול להכיל את הכאב הזה", "אין מצב שאת משאירה אותי ככה", וכדומה. התבוננות במחשבות וחזרה לנשימה לתוך הגוף, תאפשר לך תוך כמה דקות להרגיש רווחה ונחת ולהיפתח לעוד נינוחות אינטימית עם מי שאיתך.
בעולם מקביל היה טוב אם היינו מלמדים נערים צעירים לעבוד עם האנרגיה המינית שלהם, לא להיבהל ממנה, לא להשתמש בה כדרך להימנע מביטוי רגשי ולהרשות לה לטייל בגוף ללא מטרה של פורקן. בעולם שלנו, זו האחריות שלנו ללמוד את זה ולהעביר את הידע הלאה לילדים ולילדות שלנו, על מנת שנוכל לראות יותר אנשים עושים אהבה ברגישות ובהקשבה.
