רונית שלום, אנחנו נשואים חמש שנים ויש לנו שני ילדים. לאחרונה בעלי נסע עם חברים לתאילנד. לא משנה איך, אבל גיליתי שהיה לו שם סטוץ. הוא טוען שזה היה חד-פעמי, שאין לזה משמעות ושהוא אוהב אותי, אבל מאז שגיליתי אני מתקשה לסלוח לו ולא מצליחה להירגע. מה כדאי לי לעשות? תודה, אילנית.
בישראל שליש מקרב הזוגות הנשואים בוגדים זה בזו. מספר הנשים והגברים הנשואים אשר בוגדים זהה. בגידות הן בדרך כלל עדות למצוקה בין בני הזוג. אדם מפתח רומן או סטוץ כאיתות לכך שהוא מרגיש חוויה של דחייה, בדידות, היעדר תשומת לב, שעמום, היעדר יחסי מין ועוד. מניסיון עבודתי בקליניקה, בגידה מהסוג שאילנית מתארת לא חייבת להוביל לפרידה, ולעיתים היא בהחלט עשויה להוות הזדמנות לבירור המשבר הזוגי, לשיפור הקשר ולהגדרת הציפיות ודרכי התקשורת מחדש.
מדובר בבגידה שניתן לכנותה "בגידה מתקנת", ולמרות שזה נשמע פרדוקסלי, מדובר בדרך פתלתלה לקבל תשומת לב, והיא בהחלט לוכדת את תשומת ליבו של הנבגד. סוג אחר של בגידות הינן "בגידות מסוג גשר" או "כרטיס יציאה" שמעבירות את הבוגד מהנישואים אל מחוצה להם. מטרת הבוגד היא לעזוב את קשר הנישואים ולהימנע מלהתמודד עם הבעיות שבקשר הזוגי. הקטגוריה השלישית של הבוגדים היא ”הבוגדים הכרוניים" - כאן מדובר בנואפים שבוגדים לאורך כל שנות נישואיהם ואין להם תקנה.
את אילנית, ששלחה לי את השאלה הזאת, הזמנתי יחד עם בן זוגה עופר לטיפול זוגי אצלי בקליניקה, וביקשתי מכל אחד מהם לספר את חוויותיו ורגשותיו מנקודת ראותו. אילנית סיפרה שחוותה פגיעה כואבת ואנושה. היא חשה שעולמה נחרב, שהיא מושפלת ובעיקר שהיא איבדה כל אמון בבן זוגה. לדבריה, היא דרוכה, חשדנית, עצבנית ומספרת לכל אחד שנקרה בדרכה על מה שקרה לה. הסברתי לאילנית שהיא חוותה טראומה אשר מתבטאת בין היתר בשחזורים בלתי פוסקים, דריכות והימנעות. אילנית אכן הודתה שמאז הגילוי "היא לא יכולה להסתכל על בן זוגה, היא נגעלת ממנו, לא מוכנה שהוא ייגע בה ובוודאי שלא לקיים יחסי אישות עימו".
בן זוגה, מצידו, סיפר בטיפול על מפגש חד-פעמי שאירע לו בתאילנד. "זו בסך הכול מעידה חד-פעמית", אמר והוסיף, "לא חשבתי שאשלם על המעידה הזו כל כך ביוקר, ואם הייתי יודע שזה מה שיקרה, לא הייתי עושה את זה מלכתחילה". אילנית שיתפה בבכי וכאב את חוויית העלבון וההשפלה והוסיפה, "הרסת לעולמים את כל הקשר שהיה לנו". במהלך המפגשים עופר נדהם לגלות את עוצמת הרגשות והכאב שהרגישה אילנית. הוא חזר ואמר שאם היה יודע זאת, לא היה חוזר על הדברים בשנית.
אין ספק שעופר מקל ראש בזמן שאילנית חשה שעולמה נחרב. הוא טוען כי מעידה אינה שווה לרומן ארוך, ועל כן אין סיבה להסתכל עליה בכזאת דרמטיות. אין ספק שסטוץ הינו מפגש מיני, בדרך כלל חד-פעמי, והוא לרוב מתרחש בין שני אנשים זרים. מדובר בפעילות מינית ללא מחויבות רגשית ו/או מעורבות עתידית, בזמן שרומן הינו קשר מתמשך שכולל לא פעם גם התאהבות בין בני זוג, ומכיל אלמנטים רגשיים, אינטימיות ואלמנטים מיניים.
אולם סטוץ ורומן הם לא מעידה, הם בגידה. מדובר בבחירה מודעת שאנחנו עושים, שיש לה השלכות תוך אישיות וזוגיות. מדובר בקשר שמבוסס על אלמנטים מיניים אסורים, אינטימיות, סודות ושקרים. בגידות כוללות מעילה באמון, ולכן גם סטוץ וגם רומן ייחשבו לבגידה כי שניהם נעשים מאחורי הגב ולא בהסכמה.
האם אפשר לשקם קשר זוגי לאחר סטוץ?
בין אם זה רומן ובין אם זה סטוץ, דברים אף פעם לא יחזרו להיות מה שהיו. שוו לעצמכם אגרטל שהתנפץ לאלפי רסיסים. גם אם כל הלילה תעמלו לתקנו, עדיין יישארו בו סדקים. אבל אל ייאוש – במסע עמוק, מורכב ומדמם ניתן לבנות משהו חדש, אך קחו בחשבון שהוא יהיה שונה מהקשר שהיה לבני הזוג טרם הגילוי.
ולבסוף... האם אפשר גם לסלוח? היכולת של הנבגד או הנבגדת לסלוח היא אינדיבידואלית, אך מה שחשוב לזכור הוא שגם סטוץ וגם רומן עלולים לפגוע אנושות בקשר, ועל הנבגד להחליט אם הוא רוצה או מסוגל לפתוח דף חדש. מניסיוני, כ-50% מקרב הזוגות אשר חוו משבר של בגידה יצליחו לאחות את השברים ולהמשיך הלאה. אחרים לא יצליחו לשאת את חוויית הכאב, ההשפלה והחשדנות אשר מתחזקת לאחר אירועי הבגידה, וייבחרו לפרק את החבילה.
מעניין לציין שבעבודתי הטיפולית אני מתרשמת שלנשים קל יותר לסלוח, ואילו גברים חווים יותר פגיעה באגו הגברי ומתקשים יותר לשחרר. במקרה שלנו, אילנית החליטה לסלוח לעופר ולפתוח איתו דף חדש, אך התנתה זאת במספר דברים: היא דרשה מעופר לדבר בפתיחות על הדברים ותבעה ממנו לדעת את כל הפרטים ועד האחרון שבהם. בנקודה זו אני הנחיתי את הדיאלוג והמלצתי להגביל את אופי הפרטים.
לדעתי צריך לשאול, אך לא צריך לדעת את כל הפרטים, וריבוי הפרטים כולל אופי הסקס ומה בדיוק נעשה, לא מקדם את תהליך הריפוי הזוגי. בהמשך היא חזרה ודרשה מעופר את ההכרה וההבנה שמבחינתה סטוץ ורומן הם היינו הך, ושהוא חייב להכיר בכאב, בחוויות הקשות שהיא עברה ולבקש סליחה.
בפגישות הבאות עופר ביקש סליחה מאילנית ואילנה החליטה לפתוח דף חדש. בשלבים הבאים של הטיפול אילנית התנתה את המשך קשר הנישואים בהתחייבות של עופר לא לעשות זאת שוב, ואף הציבה אולטימטום שאם זה יקרה שנית, היא לא תוכל לסלוח יותר ותפרק את מערכת הנישואים. כיום בני הזוג ממשיכים לעבוד על החוזה הזוגי ומרעננים את הציפיות הזוגיות שלהם האחד מהשני.
אנחנו נמשיך לעקוב....
ד"ר רונית שרון היא מטפלת זוגית, מנהלת מרכז טליה לילדים והורים, מנהלת מכון קשרים לטיפול זוגי ופרטני ומרצה באוניברסיטה העברית.
